בפעם הראשונה שרוזי מור (28) נתקלה בכינוי שהודבק לה בתקשורת האמריקנית, "המדענית הסקסית בעולם", היא פרצה בבכי. מור חששה שאת כל העבודה הקשה שעשתה במשך שנים כדי להתפתח בתחומי המדעים והמחקר ישטיחו לכדי המראה החיצוני שלה בלבד. "חשבתי שזה יהרוס לי את הקריירה", היא סיפרה בעבר בריאיון ל-Yahoo News Australia, "לא רציתי שזה מה שאנשים יחשבו עליי, במיוחד כשיש הרבה חוקרים רציניים שעוקבים אחרי".
מהר מאוד היא הבינה, עם זאת, שמהלימונים אפשר לעשות לימונדה. מור הבחינה שנערות והוריהן החלו לפנות אליה ולספר לה שהם מעריצים את העבודה שלה. "אני מקבלת המון הודעות מהציבור הכללי ומאנשים מכובדים מעולם המחקר שמספרים שהראו לבנותיהם את התוכן שלי ושהם מקווים שיגדלו להיות נועזות, חכמות ומסוגלות כמוני. מבחינתי זה הדבר הכי גדול בעולם", היא כתבה באינסטגרם. מעודדת מכך שהיא מספקת השראה לנשים צעירות, מור החליטה פשוט לזרום עם הטייטל שנכפה עליה. היום היא כבר מודה שהכינוי והחשיפה התקשורתית "שינו לגמרי את הקריירה שלי ואת מהלך חיי".
מור היא תופעה ויראלית של ממש המשלבת בין עבודה מחקרית לעבודה בדוגמנות. יותר מ-250 אלף עוקבים אחרי חשבון האינסטגרם שלה המשלב בין תיעודים מצלילות, תמונות של זוחלים וכרישים וצילומי דוגמנות שלה בבגד ים. "אנשים מתלוצצים באינסטגרם שאני כמו האנה מונטנה (סדרה של דיסני על נערה שחיה חיים כפולים כתלמידת בית ספר ממוצעת ביום וזמרת מפורסמת בלילה), כי אני מפרסמת תמונות מהשטח כשאני עושה דברים מטורפים או כשאני עומדת בבוץ שמגיע עד המותניים, ואז פתאום הם רואים אותי באירוע יוקרתי עם איפור מלא, שיער מסודר, נעלי עקב ושמלה", היא סיפרה בריאיון ל-Business Insider.
"כשאני מדברת עם מישהו כדוגמנית והוא מגלה שאני מדענית, הגישה שלו כלפיי משתנה. כשאנשים חושבים שאת רק דוגמנית, זה מרגיש שהם מזלזלים בך לפעמים. ברגע שהם מגלים שיש לך קריירה שנחשבת למכובדת, משהו בהם מתהפך והם מתחילים להעריך אותך יותר"
אחד מהאירועים הבולטים שהפכו אותה מחוקרת אלמונית לכוכבת רשת התרחש לפני כשלוש שנים בביצות האברגליידס של דרום פלורידה. מור לכדה פיתון בורמזי עצום באורך ארבעה מטרים. הפיתונים הללו הובאו לאזור על ידי סוחרי בעלי חיים בלתי חוקיים וגורמים לנזקים קשים לסביבה. "הפיתון ההוא לא היה רק ארוך בצורה יוצאת דופן, הוא גם היה כבד", היא סיפרה בריאיון ל-The Palm Beach Post. כשמור ועמיתיה ניתחו את הזוחל, הם הוכו בתדהמה. מתוך בטנו של הפיתון הם שלפו אליגטור כמעט שלם באורך של כשניים וחצי מטרים. הסרטון של הוצאת האליגטור המת מהפיתון שפרסמה באינסטגרם, התפוצץ ברשת והפך את מור למרואיינת מבוקשת בכלי תקשורת ברחבי העולם.
חוזים עם חברות אופנה ומשקאות
מור נולדה במיזורי ולפני כשמונה שנים עברה לפלורידה לטובת לימודיה האקדמיים. את התואר הראשון שלה עשתה במדעי הסביבה באוניברסיטה האטלנטית של פלורידה משם המשיכה לתואר שני במדעי כדור הארץ עם התמחות במשאבי מים. במסגרת לימודיה ומחקריה היא התעסקה גם עם זוחלים פולשים כמו הפיתון הבורמזי - ועם אליגטורים.
את צעדיה הראשונים בדוגמנות היא עשתה במקביל לכניסתה לעולם הצלילה החופשית והצלילות עם כרישים בפלורידה. "יש נישה קטנה לבחורות שיודעות לצלול. התחלתי להיפגש עם צלמים לצילומי מוצרים ודברים מהסוג הזה", היא סיפרה והוסיפה, "המשכתי לעבוד ולבנות קשרים עם מותגים. כיום יש לי חוזים עם כמה חברות אופנה ומשקאות, ואני גם חתומה בסוכנות שמתמחה בדוגמנות לאירועים יוקרתיים. יש הרבה אירועים כאלה בדרום פלורידה".
מור נתקלה בלא מעט סטיגמות וסטריאוטיפים בעבודתה. לא מעט בגלל שתחום המחקר המדעי בו היא מתמחה נשלט על ידי גברים. "העבודה שלי נמצאת על התפר שבין ביולוגיה וטכנולוגיה, שני תחומים שנשלטים בדרך כלל על ידי גברים. כשניגשתי לראיונות הראשונים שלי בתחום, כמעט כל מי שישב מולי בחדר היו גברים. הנשים הנוכחות היו מזכירות או עובדות זוטרות", היא מספרת ומצביעה על דעות קדומות עמם היא מתמודדת, "כשאני מדברת עם מישהו כדוגמנית והוא מגלה שאני מדענית, הגישה שלו כלפיי משתנה. כשאנשים חושבים שאת רק דוגמנית, זה מרגיש שהם מזלזלים בך לפעמים. ברגע שהם מגלים שיש לך קריירה שנחשבת למכובדת, משהו בהם מתהפך והם מתחילים להעריך אותך יותר".
אל הכינוי "המדענית הסקסית" שבהתחלה שנאה, היא פיתחה כיום רגשות אמביוולנטיים. מצד אחד היא רואה בו כאמצעי לקרב אנשים לנושאים מדעיים נישתיים יחסית, או כמו שאמרה בעצמה: "בזכות הכינוי יש לי פלטפורמה להגיע ליותר אנשים בנושאים של מחקר זוחלים ושימור מחויצי זימים (תת מחלקה במחלקת דגי הסחוס של יצורים ימיים הכוללת את דמויי הכריש והבטאים) וליצור עניין בתחומים של מחקר שסבלו ממימון נמוך".
לצד זה היא גם מודעת לחסרונות שמביא עמו הכינוי. "זה גורם לאנשים בתעשייה לחשוב שאני נאה ולא מסוגלת ושהשגתי את מקומי בגלל המראה החיצוני ולא כי הרווחתי אותו. וזה למרות שיש לי תואר שני, הקמתי קרן עצמאית ויש לי מיומנויות טכניות רבות כמו צלילה חופשית, צלילה עם ציוד, ניסיון בטיפול בחיות מסוכנות באזורים מבודדים ושנים של ניסיון במחקר".
למרות שמחקר זוחלים ודוגמנות הם שני עולמות נפרדים ושונים מאוד לכאורה, מור מוצאת לעיתים דרכים לשלב ביניהם. כך למשל לפני כשנה היא צילמה סרטון קצר שבו היא יושבת על אליגטור קטן שפיו חסום, כשהיא לובשת שמלה חושפנית. לצד התמונה היא סיפקה הסבר על הסכנות שבאליגטורים, "לא הרבה אנשים מודעים לכך, אליגטורים שאורכם מעל ל-120 ס"מ הם אלו שהורגים בני אדם בדרך כלל בפלורידה. אליגטורים הקטנים מ-120 ס"מ לא מספיק גדולים כדי להיות מסוכנים לאנשים או לחיות מחמד, אלא אם כן מתגרים בהם". אחד הגולשים הגיב בציניות ללבוש החושפני וכתב: "נראית כמו תלבושת פרקטית למשימה כזו!".
לא אחת מור נתקלת בסכנות בקריירה המחקרית שלה. לפני פחות משנה אחרי נסיעת עבודה לקוסטה ריקה, היא אובחנה כסובלת מקדחת דנגי, מחלה מסכנת חיים המועברת על ידי יתושים. "התעוררתי עם כאבים חזקים בכל הגוף. הרגשתי כאילו נדרסתי על ידי משאית", תיארה מור את תסמיני המחלה בראיון ל-Inside Edition. "עיניי כאבו כל כך שלא יכולתי להסתכל באור. הרואים אמרו שככל הנראה נדבקתי מעקיצת יתוש. רוב האנשים אמנם מחלימים מהמחלה הזו, אבל היא עדיין מסכנת חיים וגורמת לאי-נוחות משמעותית".
מור רואה עצמה כמחויבת לקריירה הכפולה שלה. השילוב בין דוגמנות ומדע, מאפשר לה להעביר מסרים חשובים על שימור הסביבה לקהל רחב יותר. "הרבה אנשים נרשמו לעקוב אחרי תמונות שלי בבגד ים, וכך הם נחשפים לתוכן מדעי שאולי לא היו נחשפים אליו בדרך אחרת", היא אמרה.
ואם מחקר ודוגמנות, זה לא מספיק. מור השיקה לאחרונה גם קריירה שלישית בכתיבה. בעמוד האינסטגרם שלה היא פרסמה כי הוציאה לאור ספר המתעד את ההרפתקאות הרבות שעברה ברחבי הטבע של פלורידה. "זהו אוסף של ההרפתקאות הכי טובות שלי בטיולים רגליים, צלילה, שנורקלינג, צפייה בחיות בר וקאייקים בעשר השנים שלי כחוקרת בפלורידה. כל פעילות מדורגת לפי קושי ועם טיפים". מור עצמה מצולמת על עטיפת הספר אוחת במצלמה לצילומים תת מימיים ובפוזה שהולמת בהחלט גם את קריירת הדוגמנות שלה.
פורסם לראשונה: 07:18, 25.04.25
