חוקרים מהמרכז לארכאולוגיה תת-ימית באוניברסיטת ניקולאוס קופרניקוס בטורון חוקרים מזה שנים רבות את מימי אגם לדניצקי שבפולין. במהלך ארבעת העשורים האחרונים, גילו הצוללים ארסנל כלי נשק מגוון. בין היתר נמצאו 145 ראשי גרזן, 64 ראשי חניתות ושמונה חרבות.
השנה, הורחב המאגר בעוד ארבעה ראשי חניתות. הקטן בהם, בעל צורת מעוין, התגלה בעוד מחובר למוט מעץ מילה באורך של 2.1 מטרים. לעומת זאת, אחד מראשי החניתות משובץ במתכות יקרות וכולל עיטורים מפוארים, דבר המצביע על כך שייתכן שהוא היה שייך לבן אצולה או לנסיך.
7 צפייה בגלריה
ראש החנית המעוטר להפליא, שייתכן ושימש כסמל סטטוס או כחפץ פולחני
(צילום: Mateusz Popek)
ראש החנית הזה צופה בזהב, כסף, ברונזה ומתכות נוסף, ופני השטח שלו מעוטרים במוטיבים מורכבים דוגמת טריקסל (סמל סימטרי המורכב משלוש רגליים מכופפות או שלוש ספירלות שזורות, שמקורו בשפות יווניות). כמו כן, ישנן גם כנפיים ליד בסיס ראש החנית. על פי הערכת החוקרים, ייתכן שהחנית שימשה כסמל של כוח, כסמל של לוחם מהמעמד הגבוה, או כחפץ בעל אופי פולחני.
"אין ספק שיש לקשר כלי נשק לתרבות האליטה של הלוחמים בתחילת המאות ה-10 וה-11", הדגיש ד"ר מתאוש פופק מהמרכז לארכאולוגיה תת-ימית של אוניברסיטת ניקולאוס קופרניקוס. "ייתכן שהעיטורים נועדו כדי להבחין בבעל הנשק במהלך טקסים או קרבות, וכן כדי להפגין יוקרה ומעמד חברתי גבוה. נוכחותו של פריט יקר ערך זה באגם לדניצקי מדגישה עוד יותר את המשמעות המיוחדת שלו, הן מבחינה פוליטית והן מבחינה סמלית".
7 צפייה בגלריה
אחד מחברי צוות המחקר של אוניברסיטת ניקולאוס קופרניקוס בטורון, בעודו אוחז באחד מראשי החניתות שנמצאו בקרקעית אגם לדניצה בפולין
(צילום: Mateusz Popek)
7 צפייה בגלריה
מציאת אחת החניתות שהשתמרה באופן נדיר, כולל המוט שעשוי מעץ מילה
(צילום: Center for Underwater Archaeology)
ניתוח מעמיק של העיטורים, יאפשר לחוקרים לקבוע היכן יוצרה החנית – האם היא יוצרה באחת הסדנאות המקומיות הקשורות למבצר באי אוסטרוב לדניצקי ששוכן באגם, או שמא יובאה מאזורים מרוחקים יותר, כמו למשל סקנדינביה או רוסיה. קביעת מקורה עשויה לספק נתונים חדשים על קשרי המסחר והפוליטיקה של שושלת פיאסט, השושלת הראשונה ששלטה בפולין.
ד"ר אנדז'יי פידין, מנהל המרכז לארכאולוגיה תת-ימית באוניברסיטת ניקולאוס קופרניקוס, אמר כי מדובר בממצאים נדירים בשל מצב השתמרותם. "חניתות שנשמרו במלואן אינן נפוצות. גילינו באגם הזה שני ראשי חניתות נוספים, באורך של יותר משלושה מטרים. לכן, התגלית מאשרת כי חניתות באורכים שונים היו בשימוש", הסביר ד"ר פידין.
אחד משני ראשי החנית הללו צר ומזכיר בצורתו עלה של ערבה - צורה שהייתה פופולרית ברחבי אירופה בראשית ימי הביניים. "למרות שצורה זו הייתה נפוצה, דגימות דומות שנמצאו באגם לדניצה עשויות להצביע על ייצור מקומי ומסורתי באזור", הוסיף ד"ר פידין. "ראש החץ השני משולש בצורתו. הוא נוצר בטכניקת חישול – כלומר, ריתוך חוזר ונשנה של פלדה רכה בעלת תכולת פחמן נמוכה לפלדה קשה בעלת תכולת פחמן גבוהה, מה שהתאים את החנית ללחימה. ניתן לומר שראשי חץ כאלה מייצגים את הרמה הטכנולוגית הגבוהה ביותר של התקופה ברחבי אירופה".
עד כה, החוקרים לא הצליחו להבין מדוע כל כך הרבה כלי נשק הגיעו לקרקעית אגם לדניצקי. נכון לעכשיו, ישנן שתי תיאוריות עיקריות. ההשערה הצבאית מקשרת את הממצאים לאירועים הדרמטיים של שנות ה-30 של המאה ה-11, כאשר שושלת פיאסט הייתה במשבר לאחר מותו של מיישקו השני בשנת 1034.
על פי תיאורים היסטוריים, הנסיך הצ'כוסלובקי ברטיסלאב פלש למדינה באותה תקופה, ובזז את רכוש בערים גנייזנו ופוזנן ובאי אוסטרוב לדניצקי. ייתכן שחלק מהנשק נפל למים במהלך הקרבות על הגשרים המחברים את האי ליבשה.
ההשערה השנייה, בעלת אופי פולחני, גורסת שהנשק הונח במכוון במים כקורבן לאלים או לרוחות. מנהגים כאלה ידועים מתקופות קדומות יותר בחלקים רבים של אירופה. מים נתפסו כשער לעולם המתים, והשלכת חפץ יקר ערך לתוכם הייתה מחווה בעלת משמעות סמלית עמוקה. לפני כ-1,000 שנים, אנשים בפולין התנצרו, אך מנהגים פגאניים נערכו שם במשך חלק ניכר מימי הביניים.
7 צפייה בגלריה
ניתוח מעבדה של אחד מארבעת ראשי החניתות שהתגלו באגם לדניצה שבפולין
(צילום: Mateusz Popek)
הממצאים שהתגלו, ובמיוחד ראש החנית המעוטר בעושר רב, יעברו סריקות טומוגרפיה ממוחשבת (CT) עתידות להיערך בשיתוף פעולה עם אוניברסיטת המדע והטכנולוגיה של קראקוב. זה יאפשר לחוקרים ללמוד על המבנה הפנימי של החפצים ועל הטכנולוגיה בה נעשה שימוש בייצורם.
