פרופ' פרנץ (חיים) אוֹלֶנְדוֹרְף, מייסד הפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע"ש ויטרבי בטכניון, נולד החודש לפני 125 שנים, ב-15 במרץ 1900.
אולנדורף ביקר בטכניון כבר ב-1924, וב-1937 התמנה לחבר סגל בטכניון. הוא ייסד את המחלקה שהפכה לימים לפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע"ש ויטרבי, והיה דיקנה הראשון והאיש שהרחיב את העיסוק בפקולטה מהתחום הצר של "הנדסת חשמל" להנדסת חשמל ואלקטרוניקה ולתחומים חדשים רבים.
( מתוך הסרט "טכניון 10²", במאי אורי רוזנווקס)
בהמשך דרכו הוא היה הראשון בתולדות הטכניון שמונה לפרופסור מחקר - התואר הגבוה ביותר בטכניון. בשנת תשי"ד (1954) הוא קיבל את פרס ישראל למדעים מדויקים.
פרופ' אולנדורף נולד בברלין, למד הנדסה באוניברסיטה הטכנית של ברלין והשתתף גם בהרצאותיהם של מקס פלאנק ואיינשטיין באוניברסיטת הומבולדט של ברלין, שם נרקמה תחילתה מערכת יחסי הגומלין האקדמית והידידות בינו לפרופסור איינשטיין.
הוא עבד באוניברסיטת דנציג, ממנה סולק ב-1924 ממניעים אנטישמיים, והחל לעבוד בסימנס. לימים התמנה למרצה באוניברסיטת ברלין, שם עסק במחקר במחיצת פרופסור אורליך, ראש המחלקה בקתדרה להנדסת חשמל תיאורטית, אשר טיפח אותו כיורשו הטבעי, אך גם ממנה פוטר ב-1933, בהתאם לחוק הנאצי - החזרת מינויים אקדמיים ל"נאצים טהורים".
4 צפייה בגלריה


פרופ' פראנץ אולנדורף מסביר לשניים מתלמידיו על אחד המנגנונים החשמליים באחת המעבדות בטכניון ב-1956
(צילום: הארכיון ההיסטורי של הטכניון ע"ש נסיהו)
4 צפייה בגלריה


קאנצלר מערב גרמניה לשעבר לודוויג ארהארד (מימין) משוחח עם פרופ' פרנץ אולנדורף בעת ביקורו בקרית הטכניון ב-1967
(צילום: הארכיון ההיסטורי של הטכניון ע"ש נסיהו)
פרופ' אולנדורף היה איש אשכולות ומחקריו הקיפו ספקטרום רחב של נושאים ובהם אלקטרומגנטיות, מכ"ם וביופיזיקה של ראייה ושמיעה על סמך תורותיהם של איינשטיין ופיזיקאים דגולים אחרים. הוא ערך מחקרים שתרמו לפיתוחה של מיקרוסקופיית האלקטרונים – טכנולוגיה המאפשרת להגדיל עצמים זעירים במכפלה של 10 מיליארד וכך לראות נגיפים, מבנים אטומיים ועוד.
לדברי פרופ' עדו קמינר מהפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע"ש ויטרבי, "אולנדורף הוא אחד מאבות מיקרוסקופיית האלקטרונים והראשון שהתבסס על תורת היחסות של איינשטיין בניתוח הדינמיקה של אלקטרונים חופשיים בסביבת שדות אלקטרומגנטים." מיקרוסקופיית האלקטרונים שמפתח פרופסור קמינר מתבססת בין השאר על מחקריו של אולנדורף.
כהומניסט הוא הקדיש הרבה מזמנו לחינוך, מתוך אמונה ש"הנוער העברי חייב להיחשף למדע בגיל צעיר", ולימד בהתנדבות בבית הספר בסמ"ת, שרבים מבוגריו המשיכו ללימודים בטכניון ומשם לקריירה שהניחה את יסודות אומת ההייטק בישראל.
מתוך אמונה בהנחלת הידע לציבור הוא התנגד לרישום פטנטים, ואכן, המצאותיו הרבות לא נרשמו כפטנטים. הוא זכה בפרסים רבים ובהם פרס ישראל, מדליית החינוך של IEEE, פרס ויצמן (הראשון) ופרס רוטשילד, קיבל תואר דוקטור לשם כבוד מהאוניברסיטה הטכנית של ברלין והיה החבר הראשון, מטעם הטכניון, באקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. על שמו נקרא מרכז מינרבה למחקר בתקשורת ואוטומציה ע"ש פרנץ אולנדורף בטכניון. בראש הקתדרה ע"ש אולנדורף עומדת פרופ' אילת ברעם-צברי מהפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה.
בוגר הטכניון יוסי אקרמן, תלמידו של אולנדורף בבסמ"ת ובטכניון ולימים איש ציבור ומנכ"ל ונשיא אלביט מערכות, סיכם זאת כך: "אולנדורף חשף בפנינו בצעירותנו את רזי המדע. אך חשוב מכל – אצלו למדנו לאהוב מדע".
פרופ' אולנדורף נפטר ב-1981.