האקדמיה ללשון העברית החליטה באופן רשמי לשנות את שמו של הנחש צִפְעוֹן שָׁחֹר (Atractaspis engaddensis) לשְׂרַף עֵין-גֶּדִי. מדובר בנחש הכי ארסי בישראל. שינוי שם עברי שנקבע באקדמיה, מציין ד"ר ברק דן, המזכיר המדעי של האקדמיה ללשון העברית, נעשה בִּמשׂורה, אבל במקרה הזה הייתה למהלך הסכמה רחבה מאוד מפני ששם לא מוצלח ואף לא נכון יכול להבדיל כאן בין חיים למוות.
מומחה הזוחלים מהאוניברסיטה העברית בירושלים, ד"ר בֹעז שחם, הסביר מדוע שונה השם באופן רשמי: "שְׂרַף עין-גדי הוא נחש פעיל לילה, והוא הארסי בנחשי ארצנו. הכּשה שלו מחייבת פינוי בהול לבית החולים, טיפול תומך והשגחה רפואית צמודה. אין כיום נסיוב לטיפול בהכשה של שרף עין-גדי. במשך עשרות בשנים הילכו לו בקרב החוקרים שני שמות: צִפעון שחור - שמו הרשמי - ושְׂרף עין-גדי".
ד"ר שחם הוסיף: "השם צִפעון שיקף את הדעה שהנחש הוא קרוב משפחה של נַחשי הצפע, ואולם לימים התברר שהוא שייך למשפחה נפרדת, ואם יגיע נְשוך שָׂרָף לבית החולים ויינתן לו חלילה הנסיוב נגד ארס הצפעים, עלול המוכּש למות כתוצאה מסיבוכים של טיפול שאינו מתאים. על כן הוחלט כעת גם לאור בקשות של רופאים בחדרי המיון להחליף את שמו באופן רשמי לשְׂרַף עֵין־גֶּדִי, ובהתאם ייקרא שם משפחתו החדש שְׂרָפִיִּים (Atractaspididae)".
ד"ר ברק דן מזכיר כי שָׂרָף הוא נחש ארסי כבר בתנ"ך, כזכור במיוחד מסיפור מסעי בני ישראל במדבר, כפי שנכתב: "וַיְדַבֵּר הָעָם בֵּאלֹהִים וּבְמֹשֶׁה לָמָה הֶעֱלִיתֻנוּ מִמִּצְרַיִם לָמוּת בַּמִּדְבָּר... וַיְשַׁלַּח ה' בָּעָם אֵת הַנְּחָשִׁים הַשְּׂרָפִים, וַיְנַשְּׁכוּ אֶת הָעָם, וַיָּמָת עַם רָב מִיִּשְׂרָאֵל. וַיָּבֹא הָעָם אֶל מֹשֶׁה וַיֹּאמְרוּ חָטָאנוּ... הִתְפַּלֵּל אֶל ה' וְיָסֵר מֵעָלֵינוּ אֶת הַנָּחָשׁ. וַיִּתְפַּלֵּל מֹשֶׁה בְּעַד הָעָם. וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה, עֲשֵׂה לְךָ שָׂרָף וְשִׂים אֹתוֹ עַל נֵס, וְהָיָה כָּל הַנָּשׁוּךְ וְרָאָה אֹתוֹ וָחָי" (במדבר כא, ה–ח).
"ההבחנה הברורה בין השרף לצפעים היא בגדר פיקוח נפש שכּן סוג הארס שלהם שונה. בלבול ביניהם עלול להסתיים במוות מהיר", מסכם ד"ר שחם.
אבל זה לא היה השינוי היחיד. בישיבתה האחרונה קיבלה מליאת האקדמיה ללשון העברית את הצעות הוועדה לזואולוגיה של האקדמיה בראשות ד"ר ליאת גדרון לשנות, לעדכן ולתקן כמה משמות זוחלי ארצנו. מרבית שמות זוחלי ארצנו נקבעו במילון הגדול של האקדמיה ללשון העברית לשמות בעלי החיים של ארץ ישראל משנת תשכ"ג (1963). קדמה לו רשימת שמות עבריים של זוחלים ודו-חיים המצויים בארץ שפרסם ועד הלשון ב"לשוננו" (כרך ט) בשנת תרצ"ח (1938).
בשנת תש"ס (2000) אושרה באקדמיה רשימת השלמות ותיקונים לשמות הזוחלים, וכעת הורגש שוב הצורך בעדכון הרשימה. ד"ר ליאת גדרון, יו"ר הוועדה לזואולוגיה, מציינת ששימור שמות עבריים שאושרו בעבר הוא עיקרון מנחה בעבודת הוועדה, אך המדע דינמי ומצריך לעיתים שינויים גם בשמות העבריים.
למלאכת העדכון נרתמו המומחים לזוחלים ד"ר בֹעז שחם מן האוניברסיטה העברית בירושלים ופרופ' שי מאירי ממוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט ומבית הספר לזואולוגיה באוניברסיטת תל אביב. בידם סייעו גם מומחי הזוחלים איתן אביטל, אסף אוּזן, פרופ' עמוס בוסקילה, סיימון ג'יימיסון, עקיבא טופּר, יאן ליברמן, בן שֶרמייסטר, ד"ר קארין תמר וכן מקים אתר BioDB אסף לוי, שהשתתפו בישיבות הוועדה לזואולוגיה באקדמיה.
ברשימת העדכונים ניתנו שמות עבריים למינים חדשים, כמו שְׂמָמִית אֵילוֹת (Hemidactylus granosus), ונוספו שמות לוואי לכמה מינים שנקבע להם בעבר רק שם הסוג בהיותם המין היחיד בסוגם בארץ. כך היה צָב רַךְ לצָב-רַךְ הַיְּאוֹר, זִיקִית הייתה לזִיקִית מֻבְהֶקֶת, שְׁפִיפוֹן לשְׁפִיפוֹן הַנֶּגֶב ועֵינָחָשׁ לעֵינָחָשׁ נָאֶה (וברבים: עֵינְחָשִׁים נָאִים).
