מבצע קיפוד: אנשי רשות הטבע והגנים הוציאו לאחרונה עשרות קיפודי ים ממין נזרית ארוכת קוצים, מהאזור הסלעי בחוף הגן הלאומי גדור בשרון. המבצע המיוחד נערך בהנחיית מומחים מאוניברסיטת תל אביב. הקיפודים, שפלשו לים התיכון מים סוף דרך תעלת סואץ, הועברו למחקר באוניברסיטה.
לכידת קיפודי ים
(צילום: עדנה גוק, רשות הטבע והגנים)
ב-2016 הייתה התצפית הראשונה בישראל של קיפודי ים ממין נזרית ארוכת קוצים באזור תל אביב, וכעת אפשר למצוא אלפים רבים של המין שהצליח להתרבות כאן בים התיכון. במפרץ אילת מגפה הובילה לתמותה המונית של הקיפודים. מדובר במחלה עולמית שפרצה גם באזור הקריביים, והתפשטה גם לאוקיינוס האטלנטי, לים האדום ולאזורים נוספים בעולם. הקיפודים מתו מהמגפה, בהיקף חסר תקדים, וכיום האוכלוסייה כמעט שנכחדה לחלוטין בים האדום.
לקיפודי הים תפקיד מרכזי בשמירה על האיזון בין האצות לאלמוגים, המתחרים ביניהם על אור השמש בשוניות. הם ניזונים מהאצות ומשמשים כמעין "גננים" או "מכסחות דשא" של השונית – ובכך מאפשרים לאלמוגים לשגשג.
ד"ר רותי יהל, אקולוגית ימית ברשות הטבע והגנים, הסבירה כי "הקיפוד ממין נזרית ארוכת הקוצים (Diadema setosum), שמוצאו בים סוף, חדר לים התיכון דרך תעלת סואץ והתבסס במהירות לאורך חופי מזרח הים התיכון. בזכות קוציו הארוכים, קצב רבייה גבוה והיעדר טורפים טבעיים, הוא הגיע לצפיפות גבוהה של פרטים באוכלוסייה. הקיפודים ניזונים מאצות וגורמים לדילול כיסוי אצות עד ליצירת 'מדבריות תת־ימיים', ובכך משנים את מבנה החברות המקומיות. התפשטות הקיפודים מאיצה את תהליכי המדבור הימי ופוגעת במגוון המינים המצויים בשמורות הטבע הימיות ובים כולו".
על המבצע פיקח ד"ר עמרי ברונשטיין ממוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט. עשרות הפרטים שהוצאו מהים יהיו חלק מהמחקר שלו בבית הספר לזואולוגיה באוניברסיטת תל אביב. כך, אולי יצליח לענות על שאלות רבות, כמו איך בדיוק הגיעו קיפודי הים לים התיכון, כיצד הם מתרבים והאם בכלל ניתן לעצור את המין הפולש הזה?
"הקיפודים שהוציאו מהים יעזרו לנו לספר את סודותיהם", אומר ד"ר ברונשטיין. "מדובר במין מפתח אקולוגי. הקיפודים צורכים כמויות גדולות מאוד של אצות וחומר צמחי, וההשפעה שלהם עצומה. הם אמנם מכוונים לרעייה על אצות, אבל על הדרך הם מגרדים את המצע הקשה עליו גדלות האצות וגורמים לבלייה משמעותית של המצע. בהיקפים גדולים מדובר על בעיה משמעותית".
קיפודי הים יכולים לפגוע בבתי הגידול שמבוססים על אצות, ולגרום לנזקים ארוכי טווח. "אנחנו חייבים להבין את היקף התפשטות אוכלוסיית הקיפודים ומה ניתן לעשות בקשר לזה. אין לנו זמן לבזבז", הוא אמר.
חוקרים מעריכים כי הפלישה לים התיכון היא גם תולדה של ההתחממות הגלובלית, שגורמת למי הים ברחבי כדור הארץ להשתנות, דבר שמאיץ את קצב והיקף הפלישה של מינים טרופיים מהים האדום. כך, לקיפודים אין טורפים טבעיים שמאיימים עליהם והם מצליחים להתרבות בהצלחה גדולה.
קיפודי ים מתים
(צילום: אוניברסיטת תל אביב)
חלק מרכזי מהמחקר של אוניברסיטת תל אביב הוא לא רק לנסות ולמנוע את התפשטות הקיפודים, אלא גם לנסות ולהבין כיצד ניתן למנוע פלישה של מינים נוספים בעתיד. "חלק מרכזי מהתפקיד שלנו כחוקרים ורשויות, הוא לבנות ולשכלל את ארגז הכלים והמנגנונים שיאפשרו לנו להתמודד עם פלישות עתידיות, שהתדירות שלהם צפויה להתעצם. טיפול בפלישה אחרי שהיא מתרחשת, דורש משאבים עצומים וההצלחה לרוב מוגבלת. אנחנו עושים כל מה שניתן אבל זה לא פשוט", הוסיף ד"ר ברונשטיין. "אנחנו פועלים לבנות ולפתח כלים מתקדמים שיאפשרו התראה מוקדמת ואפשרות להתמודד ולמנוע את הפלישה של המין הבא. אנחנו במזרח התיכון מהווים בית גידול אידיאלי למינים הפולשים".
ברשות הטבע והגנים מסבירים כי כעת ובעזרת המחקר, ינסו להבין מתי מתרבים הקיפודים על מנת לנסות לצמצם את גודל האוכלוסייה. כיוון שרב הנסתר על הגלוי בנוגע להתנהגות המין בים התיכון, המחקר שמתבצע כעת מקבל משנה תוקף וחשיבות. "אנחנו במרוץ נגד הזמן", אמרה ד"ר יהל. "נראה כאן עוד ועוד קיפודים. אבל אם נדע איך ומתי הם מתרבים – ייתכן שנוכל לעצור את ההתפשטות שלהם ולנהל באופן מושכל את המשבר המתפתח".
