השבוע התקיים באוניברסיטת רייכמן כנס ראשון, ייחודי ופורץ דרך על האתגרים וההזדמנויות בממשק בין ספורט לקיימות: "ספורט וקיימות - משפיעים על העתיד". הכנס, שנולד משיתוף פעולה בין הוועד האולימפי בישראל, תוכנית אבירם לקיימות ואקלים באוניברסיטת רייכמן ועמותת נגישות ישראל, הציג חזון חדש לספורט המקומי והעולמי, בהיבטים של התנהלות בת קיימא של ספורטאיות וספורטאים וניהול ותפעול בני קיימא של מתקני ספורט ואירועים ספורטיביים. כל זאת כדי לצמצם את טביעת הרגל האקולוגית של מגזר הספורט ולהבטיח השתתפות שוויונית לכלל האוכלוסייה.
בשנים האחרונות עולה שוב ושוב הקשר ההדדי בין פעילות ספורטיבית למשבר האקולוגי-אקלימי. פעילות ספורטיבית ואירועי ספורט כרוכים בצריכה ישירה ועקיפה של משאבי חומר ואנרגיה ובפליטה של פסולות, שפכים ומזהמי אוויר. בו-בזמן היכולת לקיים פעילות ספורטיבית ולהשיג ביצועים מיטביים מושפעת מזיהום סביבתי ומשינויי אקלים.
בתחילת הכנס הציגה יעל ארד, יו"ר הוועד האולימפי בישראל וחברת הוועד האולימפי הבין-לאומי, את אסטרטגית הקיימות של הוועד האולימפי בישראל ואת הפעילות של הוועד בשלושה מעגלי השפעה מרכזיים: פעילות הוועד האולימפי, פעילות האיגודים והספורטאים והספורטאיות וחיבור לקהל הרחב.
היא הציגה דוגמאות לפעילות המבוססת על שותפויות עם הקהילה, איגודי ספורט, ארגוני חברה וסביבה, אקדמיה ורשויות מקומיות, שבהן המעורבות והמובילות של הספורטאים האולימפיים יוצרת מעגלי השפעה רחבים ומייצרת הנעה לפעולה ואימפקט.
לדוגמה, נטיעת יער אקלים בעיר שדרות עם תושבי המקום כדי לקזז את פליטות גזי החממה של המשלחת האולימפית בפריז בשיתוף "יוזמת האנרגיה הטובה", עיריית שדרות ואיגוד ערים אשקלון; פרויקט איתחול אופנה לקידום אופנה בת-קיימא שהתבצע עם מכללת שנקר ודיזינגוף סנטר; ומיזם לניקוי חופים עם תלמידי בתי ספר בשיתוף עמותת אקו-אושן.
גם השייטת האולימפית נינה אמיר, סיפרה על הפעילות הקהילתית הענפה של הספורטאים והספורטאיות האולימפיים בתוכניות חינוכיות וקהילתיות רבות ומגוונות בבתי חולים, עם עמותות כמו לתת ועם משפחות מפונים, משפחות שכולות וקהילות בנגב ובצפון.
המושבים בכנס עסקו בסוגיות מרכזיות של קיימות שעומדות לפתחם של הספורטאים ושל האנשים והגופים המלווים אותם באימונים ובתחרויות. מושב "תזונה, קיימות וביצועים ספורטיביים", עסק בחשיבות לעבור לתזונה מקומית, טבעית ופחות מעובדת וכמה שיותר מהצומח תוך הפחתת בזבוז המזון, כל זאת מבלי לפגוע בביצועיים הספורטיביים וביכולת להתמודד עם מאמצים ולהחלים מפציעות.
איילה כרם, מטפסת בסגל האולימפי, סיפרה על הבחירה היומיומית שלה להיות צמחונית וספורטאית אולימפית, ועל הצורך להיערך לא פעם עם מנות חלבון מתאימות מהבית, גם בנסיעה לתחרויות בעולם. כרם גם הדגישה את הקושי לעבור לתזונה טבעונית, שמציבה עוד אתגרים, בעיקר בהשגת כמות מספיקה של חלבון.
ד"ר איילת ויינשטיין, ראש מערך התזונה של הסגלים האולימפיים והפארלימפיים התמקדה באפשרות להחליף חלק מהחלבון מהחי בחלבון מהצומח, מבלי לפגוע בצרכי הגוף ובביצועים, בחיבור להשלמה של מינרלים, ויטמינים ועוד.
מושב נוסף עסק בהשפעה של תנאי אקלים קיצוניים וזיהום אוויר על ספורטאיo בענפי ספורט חיצוניים, שנאלצים להתמודד לא רק עם מתחריהם אלא גם עם תנאים סביבתיים שהולכים ומקשים ואף מפחיתים את יכולותיהם. הוא התמקד באסטרטגיות להכנה של הספורטאים להתמודדות עם חום קיצוני, לחות ושינויים פתאומיים במזג האוויר, וכפי שהציג מולי אפשטיין, המנהל המדעי של הוועד האולימפי בישראל, אסטרטגיית הקירור הזו באימונים ובתחרויות לרבות מעבר מפרוטוקול אימונים בגובה לפרוטוקול אימונים בחום הוביל להצלחות.
המרטוניסטית האולימפית מאור טיורי הדגישה את החשיבות לחקור ולקדם גם אסטרטגיות לריצה בתנאים של איכות אוויר נמוכה, ובין היתר לרוץ יותר בשעות הבוקר ובפארק ולא לצד הכביש.
לצד התנהלות ברמה האישית של הספורטאים, הכנס הציג גם דיון בהשפעות הסביבתיות והחברתיות, לטובה ולרעה, של הקמה, ניהול ותפעול של תשתיות ספורט. השיח עסק באפשרויות לצמצום את צריכת האנרגיה והמים באמצעות התנהלות מושכלת בשילוב של טכנולוגיות שונות, לצד אפשרויות לתשואה כלכלית ישירה או עקיפה, למשל על ידי התקנת מערכות סולאריות עם אגירה במתקני ספורט. בנוסף נדונו גם היבטים חשובים של קיימות חברתית, כגון סוגיות של נגישות לספורטאים, עובדים ואוהדים, העסקה הוגן של עובדים ועוד. וכן סוגיות של קירוי של המגרש והשפעתן על הדשא או שילוב בין דשא טבעי לסינטטי שמאפשר גמישות גדולה יותר.
המשבר האקולוגי-אקלימי מציב בפני האנושות אתגרים חברתיים, כלכליים וסביבתיים משמעותיים, וביניהם אי צדק חברתי, אי שוויון כלכלי ושינויי אקלים. הוא גם מאיים על אורחות החיים ואף על שלומה וקיומה של האנושות עצמה.
ספורט, על צורותיו השונות והמגוונות, מחבר בין גוף לנפש ובין אנשים ברמה המקומית, הלאומית ועולמית. הוא מבוסס על ערכים של מצוינות, הוגנות ושותפות ומעורר השראה במיליארדי אנשים ברחבי העולם. הערכים והתועלות הללו יכולים לשמש גם כבסיס איתן לקידום מודעות, אחריות ומחויבות לפעול למען עולם טוב יותר ולשינוי דרכי מחשבה ופעולה.
