פארה של עיר הנמל דרנה שבצפון לוב הוא במסגד עתיק בעל 42 צריחים, ובהיסטוריה שלה. כעת, בחלוף כשנה וחצי מאז הכה בעיר השיטפון הקטלני ביותר במאה ה-21, מתגלים הכשלים שהובילו לאירוע בו נספו למעלה מ-10,000 בני אדם. הממצאים מעידים על כך שהאסון הוא לא רק תוצאה של כוח עליון, אלא של תכנון לקוי מתמשך. מדובר בקביעה בעלת משמעות גלובלית, לרבות ישראל.
שיטפון שיטפונות דרנה לוב
(ד"ר משה ארמון, ד"ר יובל שמילוביץ, ד"ר אלעד דנטה)
מחקר חדש, שבו השתתפו ד"ר משה ארמון מהמכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית, ד"ר יובל שמילוביץ מהמכון השיתופי למחקר מדעי הסביבה באוניברסיטת קולורדו וד"ר אלעד דנטה מבית הספר למדעי הסביבה באוניברסיטת חיפה, מגלה כי האסון הקטלני בעיר הנמל דרנה (Derna) שבצפון לוב בספטמבר 2023, לא הנגרם כתוצאה מאירוע טבעי בלתי נמנע, אלא בשל כשל תכנוני חמור.
המחקר, שפורסם בכתב העת המדעי Science Advances, מצביע על כך שמערכות ההגנה מפני שיטפונות שהוקמו באגן דרנה, תוכננו על בסיס הערכת חסר משמעותית של עוצמת השיטפונות הצפויים במרחב.
צוות החוקרים ניתח את נתוני הגשם והשיטפונות בדרנה והגיע למסקנה שסופות הדומות בעוצמתן לסופה "דניאל" שפקדה את לוב בספטמבר 2023, גרמה לאלפי נספים ונעדרים ולנזק רב בעיר, הן לא אירוע נדיר כפי שסברו המתכננים של הסכרים. באמצעות שילוב חדשני של מודלים הידרולוגיים ומטאורולוגיים וניתוח של נתוני לוויין, נמצא כי שיטפון בעוצמה דומה צפוי אחת לכמה עשרות שנים - ולא אחת ל-10,000 שנים, כפי שהעריכו בעת תכנון הסכרים בעיר בלוב.
6 צפייה בגלריה
נזקי השיטפונות בעיר דרנה, שנגרמו בגלל הסופה "דניאל" בספטמבר 2023
(צילום: Jamal Alkomaty, AP)
למרות שהופיעו סימנים מקדימים לתכנון הלקוי, לא בוצעה היערכות מספקת לתרחיש של כשל במערכת ההגנה. תוצאות המחקר מראות כי קריסת הסכרים יצרה גל שיטפון הרסני פי 20 מהשיטפון שהיה מתרחש אם לא היו מוקמים סכרי הגנה באגן. ההרס הנרחב שכולל למעלה מ-1,000 מבנים בעיר דרנה, ממחיש את הסיכון הטמון בתחושת ביטחון כוזבת הנובעת מהישענות על פתרונות המבוססים על סכרי הגנה שתכנונם מוגבל על ידי השונות הטבעית של האקלים.
לממצאי המחקר יש השלכות קריטיות על תכנון מערכות הגנה מפני שיטפונות באזורים ים תיכוניים וצחיחים, לרבות ישראל. עם זאת, יש לציין כי השונות באקלים כה גדולה משנה לשנה, בעיקר נוכח המגמה שמחריפה בגלל הגורם האנושי ופליטות גזי החממה, עד כדי כך שגובר הקושי לצפות אירועי קיצון חריגים שמתרחשים לעיתים רחוקות מאוד, אך גובים מחיר רב בנפש וברכוש.
6 צפייה בגלריה
המסלול של הסופה "דניאל" בים התיכון, עם המוקד בעיר הנמל דרנה שבצפון לוב
(איור: ד"ר משה ארמון, ד"ר יובל שמילוביץ, ד"ר אלעד דנטה )
6 צפייה בגלריה
תוצאות סימולציות הידראוליות של השיטפון בדרנה כתוצאה מקריסת הסכרים (ימין) ובתרחיש ללא סכרים במעלה העיר (שמאל). צבע סגול כהה יותר מעיד על עוצמת שיטפון חזקה יותר. ניתן לראות שקריסת הסכרים יצרה שיטפון עוצמתי שהכה בשטחים נרחבים בעיר והביא להרס מבנים רב (נקודות אדומות). שיטפון הסופה "דניאל" ללא סכרים היה מציף גם הוא חלקים בעיר, אך באופן מצומצם. בנוסף, עוצמות השיטפון הגבוהות היו מוגבלות לתעלה החוצה את העיר
(איור: ד"ר משה ארמון, ד"ר יובל שמילוביץ, ד"ר אלעד דנטה )
"בניית הסכר במקור לא הותאמה למה שאירע בספטמבר 2023. על כן, תכנון נכון של סכרים ומערכות ניקוז מחייב התחשבות באי-ודאות ובתרחישי כשל אפשריים. כיום, ישנם כלים חדשניים שעשויים לסייע בתכנון ראוי", הסביר ד"ר ארמון. "עלינו ללמוד מהאסון בדרנה ולבחון מחדש את רמת המוכנות שלנו לאירועים דומים, במיוחד לאור שינויי האקלים. בדרנה, הרשויות הנחו את התושבים להישאר בבתיהם מכיוון שסופה מתקרבת. עם זאת, התושבים לא תורגלו להתמודדות עם אירועים מסוג זה, ולא קיבלו הנחיות שהיו עשויות להציל את חייהם, כמו למשל לעלות למקומות גבוהים".
אסון השיטפון בדרנה והגורמים שהביאו לו מהווים תמרור אזהרה גדול למתכננים ולאוכלוסייה החיה במורד סכרים. המחקר מעלה שאלות חשובות לגבי ניהול סיכונים והיערכות לשיטפונות, גם בישראל, שבה הצפות בערים הגדולות הפכו לתופעה חוזרת. החוקרים מדגישים את הצורך בהתאמת תשתיות ההגנה וההתראה ותכנון הפיתוח לאורך נחלים למאפיינים האקלימיים של האזור, תוך שיקוף תוצאות תרחישי כשל אפשריים לציבור.
