יפה זנב, מכרסם מדברי קטן המזוהה בזנבו הפלומתי, תועד לראשונה בערבה הדרומית בשנת 1950 – ומאז נצפה בישראל רק לעיתים נדירות, בשיעור של תצפית אחת בשנה בממוצע. בימים האחרונים הוא נראה שוב - הפעם בשמורת טבע באזור ים המלח.
ד״ר גלעד וייל יצא יחד עם אקולוג מחוז יו"ש עמוס סבח ופקח רשות הטבע והגנים חנן גולדברג, על מנת לערוך סקר מכרסמים בשמורת הטבע נחל ערוגות. ״זיהינו שלושה יפי זנב באור יום בשמורה, דבר שמצביע על אוכלוסייה בריאה שלהם במצוקים.", סיפר בהתרגשות ד"ר וייל. "מדובר בתיעוד נדיר מפני שמדובר בחייה שפעילה בלילה והמידע עליה מועט. התצפית מבססת את חשיבות האוכלוסייה במצוקים״.
אמנם לא מדובר בחיה בסכנת הכחדה, אבל תצפית שלה נחשבת לנדירה. ד"ר דותן רותם, אקולוג שטחים פתוחים ברשות הטבע והגנים, הוסיף כי יפה זנב הוא מכרסם מיוחד החי באזור המדברי בישראל ובמדינות הסובבות אותה - כמו מצרים, ירדן וסעודיה. מעט ידוע על אורחות חייו, וכאמור התיעודים שלו נדירים יחסית.
ד"ר רותם הוסיף כי ליפה הזנב זנב עם ציצית שיער בקצה זנבו - ומכאן שמו. בעת התנועה הוא זוקף את זנבו, שאף מסייע בתמרון בעת התחמקות מטורף פוטנציאלי. "יפה הזנב חי במצוקים ובאזורים סלעיים. הוא לא חופר מחילה, אלא חי בסדקי סלעים ובגומחות מוגנות בדרדרות סלעים", אמר האקולוג. "הוא מטפס מצוין על פני משטחי סלע".
ד"ר רותם הוסיף כי יפה הזנב ניזון מזרעים, חלקי צמח ופרוקי רגליים קטנים שאותם הוא אוסף מסביבתו. יפה הזנב כמו גם מכרסמים אחרים בסביבה המדברית הם חלק ממארג המזון ושרידים שלו נמצאו בגללים של שועל צוקים ובקיניהם של דורסי לילה מדבריים. בדומה לבעלי חיים מדבריים אחרים גם יפה הזנב הוא פעיל לילה בעיקר. עונת הרבייה בטבע היא בחודשי החורף הקרירים.
תפוצתו של יפה הזנב בישראל במדבר יהודה, היא דוגמה יפה לתנאי המדבריים השוררים באזור, שמוגדר "מדבר בצל גשם" וחורג מרצועת המדבריות העולמיים. בתי הגידול הסלעיים והמצוקים ותנאי הסביבה היובשניים, "מושכים" צפונה את בית הגידול המתאים ליפה הזנב (כמו גם למינים רבים אחרים). שמורות הטבע הגדולות במדבר יהודה ובנגב מאפשרות את קיומן של אוכלוסיות יציבות של מכרסם מיוחד זה. בית הגידול של המצוקים ייחודי ורגיש ומדגיש את החשיבות בממשק נכון השומר על בית גידול זה ללא הפרעות אדם.
