שרידי כמה מהפיצוצים הגדולים והמשמעותיים ביותר ביקום התגלו בעומק האוקיינוס בכדור הארץ. על ידי ניתוח הדגימות, התגלה מגוון ייחודי של פלוטוניום רדיואקטיבי, שנראה כמו פסולת מזן נדיר של פיצוץ קוסמי הנקרא קילונובה, שכנראה התרחש סמוך לכדור הארץ לפני כ-10 מיליון שנים.
עם זאת, להוכחת קיומו של הפיצוץ הזה יידרשו ראיות נוספות, שאותן ניתן יהיה למצוא על פני הירח. "אנחנו חיים בבית קברות של סופרנובה" אמר פרופ' בריאן פילדס, אסטרונום מאוניברסיטת אילינוי באורבנה-שמפיין, בפסגת הפיזיקה העולמית של החברה האמריקנית לפיזיקה, שנערכה לאחרונה.
משנת 2004 הוביל פרופ' פילדס צוות שניפה שרידי סופרנובה מדגימות אוקייניות. כתריסר דגימות נאספו במרוצת השנים מהאוקיינוס ומהירח - דגימות שנותחו ושפכו אור על ההיסטוריה הנפיצה של סביבת כדור הארץ. פרופ' פילדס ועמיתיו הצביעו על שני אירועי סופרנובה נפרדים שהתרחשו לפני 3 מיליון שנים ו-8 מיליון שנים. "זוהי עדות ישירה לכך שסופרנובות הן מפעלי רדיואקטיביות", אמר פרופ' פילדס ל-Live Science.
לפני כארבע שנים נוסף פרק מסקרן לסיפור, עם חומר נדיר עוד יותר שהתגלה באותן דגימות: איזוטופ רדיואקטיבי של פלוטוניום. החוקרים סברו כי מקור החומר בקילונובות - התפרצויות המתרחשות כששני כוכבי ניטרונים נקלעים לאינטראקציה כבידתית משותפת. הכוכבים הללו נעים סביב מרכז המסה המשותף במהירות הולכת וגדלה ובמרחק קטן, דבר המחזק את גלי הכבידה הנוצרים, עד שלבסוף הם מתאחדים בפיצוץ היוצר חור שחור.
בקילונובה נוצרים כמה מהיסודות הנדירים ביותר של כוכב הלכת שלנו, כמו למשל זהב ופלטינה. אסטרונומים ניסו זה מכבר לפענח את המכניקה של סוג הפיצוץ הזה, אולם כעת, פרופ' פילדס ועמיתיו משערים שאירוע קילונובה נפרד קדם לאותן שתי סופרנובות שזוהו בעבר. פיצוצים שונים אלה יצרו מעין קוקטייל רדיואקטיבי, שהטמיע חתימה היברידית של ברזל ופלוטוניום בדגימות.
למרות הממצאים עד כה, פרופ' פילדס והצוות שלו עדיין רוצים לערוך בדיקות נוספות כדי לחזק את התיאוריה שלהם. החוקרים סבורים כי דגימות הירח שיובאו במהלך תוכנית ארטמיס יהיו רבות יותר בכמותן ויפיקו מידע יקר ערך. "התקווה היא שבסופו של דבר נצא למסעות מאוישים שגרתיים לירח, כך שדגימת קילוגרם מאדמת הירח כבר לא תישמע חריגה כל כך", אמר פרופ' פילדס ל-Live Science.
באמצעות דגימות רבות יותר מהירח, מקווים החוקרים לא רק לאמת את התרחשותה של הקילונובה, אלא גם לגלות מתי והיכן היא התרחשה. בגלל הגיאולוגיה הפשוטה יותר שלו, הירח אמור לספק תמונה ברורה יותר של האופן בו נחתו שם החומרים מהפיצוצים שהתרחשו בסמוך לפני מילוני שנים. "על כדור הארץ, דברים שוקעים לקרקעית האוקיינוס, ומושפעים מזרמים ותנאים אטמוספריים. אך מה שנוחת על אדמת הירח נותר שם לרוב ללא כל הפרעה", הוסיף פרופ' פילדס.
