התפרצות הר הגעש הונגה-טונגה, שאירעה ב-15 בינואר 2022, שברה לא מעט שיאים. במהלך ההתפרצות היו כמעט 200 אלף הבזקי ברקים בפלומה הוולקנית, שהגיעו לשיא של יותר מ-2,600 הבזקים לדקה. בנוסף לכך הר הגעש התת ימי - הממוקם כ-30 ק"מ דרומית לאי פונואפו המשתייך לארכיפלג הפולינזי טונגה - יצר פלומת אפר, מים וגז געשי בגובה של לפחות 60 ק"מ - ההתפרצות הגדולה ביותר שנראתה בעידן הלוויינים המודרני.
תחילת התפרצות הר הגעש הונגה טונגה
(צילום: רויטרס)
עם זאת, מסתבר כי להתפרצות העוצמתית היו השפעות לא רק על פני השטח של האוקיינוס השקט, אלא גם במעמקיו. כמות ניכרת של משקעים הגיעה עד לחופי איים המרוחקים יותר מ-100 ק"מ ממוקד ההתפרצות. "לגרגר משקע אחד לוקח שבועות או חודשים להגיע לקרקעית האוקיינוס. זה כמו עלה שנושר מעץ, שמגיע בגלל הרוחות והזרמים למקום אחר לגמרי", אמר פרופ' תומאס ג'יאצ'טי מהמחלקה למדעי כדור הארץ באוניברסיטת אורגון, שהוביל את המחקר.
במחקר, שפורסם בכתב העת Geochemistry, Geophysics, Geosystems - נבחנו ההשפעות הגיאולוגיות והביולוגיות של תנועת משקעים געשיים. ממצאי המחקר שופכים אור גם על ההשלכות של כרייה אנושית בעומק האוקיינוס, שעלולה להגביר את הפגיעה ביצורים החיים בשכבות הללו.
בשל המהירות הגבוהה של תנועת החלקיקים בהתפרצות, ניזוקו מספר כבלים תת-ימיים. בשכבות העמוקות ביותר של האוקיינוס, שם אור השמש אינו יכול לחדור, ובנוסף חסרה לאורגניזמים כמות מספקת של אנרגיה לפוטוסינתזה. במקום זאת, היצורים המזעריים במעמקי האוקיינוס משתמשים במתאן או באמוניה שמקורם בנביעות הידרותרמיות כתחליף לאנרגיה סולארית.
2 צפייה בגלריה
התפרצות הר הגעש התת-ימי הונגה-טונגה פלטה את פלומת האפר הגבוהה ביותר שתועדה אי פעם - אירוע שנראה מלווייני תצפית על כדור הארץ
(צילום: NOAA)
תהליך זה נקרא כימוסינתזה - ומחקרים אחרונים הראו שהוא חשוב הרבה יותר למגוון הביולוגי באוקיינוס ממה שחשבו בעבר. כ-90% מהאורגניזמים הימיים חיים על קרקעית הים, על פי הקרן העולמית לשימור חיות הבר. לאחר ההתפרצות, אורגניזמים אלה נקברו תחת שכבות של משקעים, מה שגרם להם לאבד את החמצן הדרוש לנשימה.
רבים מהמינים הנמצאים על קרקעית האוקיינוס הם "אוכלי פלנקטון", יצורים חסרי חוליות שניזונים באמצעות סינון והיצמדות לקרקעית עם יכולת שאיבה של יצורים קטנים או של חלקיקי מזון צפים באמצעות זימים. "בשל המשקעים שמקורם בהתפרצות הונגה-טונגה, הזימים של האורגניזמים הללו עלולים להיסתם, מה שישפיע דרמטית על יכולתם לייצר אנרגיה", אמר צ'אקנובה.
האוקיינוס הוא רשת מורכבת של מגוון ביולוגי, כאשר אנרגיה מועברת לאורך כל הרמות הטרופיות. כאשר יצרנים ראשוניים או אוכלוסיות צרכניות מוקדמות (כמו אלמוגים) מושפעות, מינים גדולים יותר מושפעים בעקיפין. שיבוש בשוניות האלמוגים של טונגה כתוצאה ממשקעים געשיים עלולה להיות בעלת השפעת שרשרת על הרמות הטרופיות הגדולות יותר במים רדודים. על פי נתוני הבנק העולמי, ענף הדיג הינו הכרחי לצרכי התקיימות של תושבי טונגה.
2 צפייה בגלריה
התפרצות הר הגעש התת-ימי הונגה-טונגה
(צילום: Tonga Geological Services/EYEPRESS, Reuters)
על פי ההערכות, 82% ממשפחות טונגה מעורבות בפעילות ענף הדיג. בנוסף, תיירות ימית מהווה למעלה מ-7% מהתוצר המקומי הגולמי של המדינה. "למרות שההתפרצות הזו התרחשה על קרקעית האוקיינוס, יש לה שרשרת של השפעות", אמר צ'אקנובה. "מעבר לאובדן חשמל או רשת Wi-Fi בשל הנזק שנגרם לכבלים תת-ימיים, פרנסתם של אנשים מסוימים, שזקוקים לדגים למאכל, נפגעה כתוצאה מכך. דיג חשוב ביותר לביטחון הכלכלי והתזונתי של טונגה".
ככל שהעולם נע לעבר עתיד ירוק יותר, כך גם גובר הביקוש למינרלים המשמשים לייצור אנרגיה מתחדשת וכלי רכב חשמליים. ניתן למצוא מרבצים עצומים של מתכות כמו נחושת וקובלט בגודל תפוח אדמה, הקבורים מתחת לקרקעית האוקיינוס. מדינות קטנות באוקיינוס השקט, כמו טונגה, קיבלו זה מכבר פניות מחברות פרטיות שהציגו זאת כהזדמנות אדירה לפריחה כלכלית. עם זאת, יש מי שלא מסתיר את חששותיו מכך, שכן בעת כריית מינרלים בעומק האוקיינוס עלולה תנועת החומר ליצור פלומות של משקעים שלוקח להן זמן רב לשקוע. בדומה להתפרצות געשית, פלומות אלו יכולות לסתום זימים ולקבור אורגניזמים, ובכך להאיץ את הנזק לחיים האוקייניים.
