צוות מחקר בראשות גאופיזיקאים ממכון סקריפס לאוקיינוגרפיה של אוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו סיפק הסבר למאפייני פני השטח של כוכב הלכת החם ביותר במערכת השמש, עם טמפרטורה שנוסקת לסביבות 500 מעלות צלזיוס.
פני השטח של נוגה מנוקדים באלמנטים עגולים דמויי כתר המכונים קורונות. האלמנטים המעוגלים פחות או יותר יכולים להיראות כמו גבעות מדורגות הנדחפות כלפי מעלה על ידי אנרגיית חום. יש המדמים את חלקם למאפה סופלה שקורס, מכיוון שהם שוקעים כאשר חומרים תומכים מתחתם מתקררים ומתכווצים.
4 צפייה בגלריה
הדפוסים הייחודיים של נוגה, דמויי הכתרים (בירוק), לצד אזורים גבוהים יותר (בכתום)
(צילום: Venus Quickmaps)
באזורים מסוימים, המבנים המנקדים את נוגה גדולים פי עשרה מאחרים על שטחו של כוכב הלכת השני במרחקו מהשמש. במחקר שפורסם בכתב העת Proceedings of the National Academy of Sciences, הוצגו הראיות לכוחות היוצרים את הדפוסים הייחודים הללו.
מחקר זה מסייע בהבנת כוכב הלכת "התאום" של כדור הארץ במערכת השמש. מסלולו של נוגה הוא הקרוב ביותר למסלול כדור הארץ (אם כי חמה הוא הקרוב ביותר לכדור הארץ רוב הזמן), וגודלו הוא הקרוב ביותר לגודל כדור הארץ. כמו כן, נוגה הוא כוכב לכת ארצי שהרכבו דומה להרכב כדור הארץ.
מכיוון שהאטמוספרה שלו סמיכה (פי 50 מזו של כדור הארץ) ועשירה בגזי חממה, הוא אפילו חם יותר מכוכב חמה, למרות היותו רחוק יותר מהשמש. הרכב האטמוספרה של נוגה מסייע בהסעת החום, כך שאין הפרש טמפרטורה משמעותי בין הצד המואר והצד החשוך של כוכב הלכת שזכה לכינוי "כוכב השחר" בשל הופעתו בשמיים ככוכב הבהיר ביותר קרוב לשקיעה או לזריחה, כאשר קרינת השמש פוגעת בו.
למרות העניין הבינלאומי במאדים, שהוביל מדינות לתכנן משימות מאוישות לכוכב הלכת האדמדם (מתוך שאיפה להקים על שטחו התיישבות אנושית), חשוב לציין כי נוגה קרוב יותר לכדור הארץ בהשוואה לכוכב הלכת הרביעי במערכת השמש - אך לא ניתן לקיים בו חיים.
החוקרים מיפו את מסלולי התפרצויות האנרגיה המאגמטית מליבת נוגה (בערך מעומק של 3,000 ק"מ), כמו בכדור הארץ. לנוגה יש קרום נוקשה יחיד על פני כל שטחו, בניגוד לכדור הארץ, שיש לו לוחות טקטוניים נעים. גלים חמים שנעים כלפי מעלה, בדומה למנורת לבה, מפלסים דרכם מהליבה כלפי חוץ ויוצרים מבנים געשיים גדולים (ברוחב של 2,000 ק"מ).
עם זאת, לרבות מתעלות המאגמה החמות הללו אין אנרגיה רבה כל כך. כשהן מתקרבות לפני השטח בעומק של כ-600 ק"מ, הן חסומות על ידי שכבה במעטפת שנוצרת עקב שינוי במבנה הגבישי של הסלע, ויוצרת את מה שהחוקרים מכנים אפקט "תקרת הזכוכית".
לאחר שחלק מהסלע החם נחסם, גושים קטנים של חומר עולים אל פני השטח משכבה רדודה זו. הגושים הקטנים הללו יוצרים את הדפוסים הקטנים והשופעים שנצפו פזורים על פני שטחו של כוכב הלכת נוגה.
הגאופיזיקאי דיוויד סטגמן ממכון סקריפס לאוקיינוגרפיה של אוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו, השווה את הבנת הסיבה למראה פני השטח של נוגה להבנת התפתחות פני השטח של כדור הארץ לפני שתורת טקטוניקת הלוחות סיפקה הסבר משכנע לפני כ-50 שנים.
"מצב הידע הנוכחי על כוכב הלכת נוגה דומה לעידן שקדם לטקטוניקת הלוחות בשנות ה-60, משום שחסרה לנו כיום תיאוריה המסוגלת לקשר בין האופן שבו הסעת החום מפני השטח של כוכב הלכת מתבטאת בטקטוניקה ובתכונות המאגמטיות הנצפות על פני השטח של נוגה", אמר סטגמן. "עם ההסבר החדש הזה לתכונות פני השטח של נוגה, אנו חשים שהחלה מהפכה שתזמן תגליות מרגשות עוד יותר בעתיד".
