הפתעה התגלתה בהר מירון. על שום מה? על שום כך שעוד ועוד בוטנאים חובבים מזהים את פריחתו של השום הסתווי (Allium tardiflorum) - במקומות מפתיעים למדי - באזור הר מירון. ההפתעה הייתה גדולה מאוד עבור האקולוגים ואנשי הצמחים, שכן השום הסתווי ידוע בהיותו הצמח היחידי האנדמי (בלעדי) אך ורק לאזור הכרמל.
עד היום, זוהה השום הסתווי ב-7 אתרים שונים בכרמל, כשההערכות הן שישנם כ-15 אתרים, אותם קשה לאתר. הצמח התגלה לראשונה מחוץ לכרמל בשנת 2021, בנחל מורן אשר בהר מירון. השנה נמצאה אוכלוסייה נוספת, בהר אדיר, כ-4 ק"מ צפונית לנחל מורן.
"שום סתווי הוא מין הנמצא בסכנת הכחדה אשר קשה מאוד לזהותו בשטח. למעשה, הוא זוהה בארץ רק בשנות ה-80, כי הפריחה שלו עדינה (בגודל ובצבע). הוא פורח בסתיו ולא באביב, ומכאן שמו. כל תצפית של מין זה משמחת ומלמדת עליו מידע נוסף", מסבירה מרב לבל וין, אקולוגית צמחים ברשות הטבע והגנים. "השום הסתווי פורח בקרחות ושולי חורש, כך שניתן לראותו רק באזורים שיש אליהם גישה – בכרמל ובמירון".
ברשות הטבע והגנים מציינים כי ייתכן שהעלייה בתצפיות של מין זה קשורה לשריפות הרבות שפרצו בצל מלחמת חרבות ברזל – אשר פתחו מחדש את אזור החורש וכעת קל יותר לזהות בו צמחים עדינים שכאלו. "ייתכן שהצמח היה שם כל הזמן, חבוי בין השיחים. עם זאת, ייתכן שתפוצתו התרחבה מסיבות שטרם גילינו, אבל יהיה מעניין לגלות", אומרת לבל וין.
בעוד שכולנו מכירים את צמח השום הביתי המשמש אותנו למאכל, מסתבר כי זהו רק שום אחד מיני רבים. הסוג שום כולל לא פחות מ-1,000 מינים שונים, המצטיינים ברובם בריח אופייני חזק – ריח שום המוכר והאהוב יותר או פחות.
תפוצתם של מיני השום בעולם נרחבת, בעיקר ביבשות הצפוניות. אחד ממרכזיו החשובים משתרע באזורנו: ארצות הים-התיכון ומערב אסיה. בישראל גדלים 48 מינים של שום המחולקים לחמש קבוצות (סקציות). הם מאכלסים את כל חלקי הארץ, מראש החרמון ועד הנגב, וצומחים בבתי גידול מגוונים (למעט מקווי-מים).
לכל מיני השום תפרחת סוכך כדורית בה הפרחים יוצאים ממרכז אחד ואינם מסודרים לאורך גבעול הפריחה. במחקרים גנטיים חדשים התברר שמיני הסוג שום קרובים לנרקיס וכך הועבר הסוג שום ממשפחת השושניים למשפחת הנרקיסיים.
כאמור, שום סתווי הינו צמח אנדמי לישראל. הוא משתייך לסקציית שום האבקנים. שמו ניתן לו היות והוא נמנה על קבוצת צמחי בצל ופקעת (גיאופיטים) הפורחים בסתיו (ספטמבר-אוקטובר). לסוגי צמחים אלה, כדוגמת בן-חצב וכדן, יש נציגים הפורחים באביב, אך חלק מהמינים בתוך כל סוג הסיט את עונת הפריחה לסתיו, עונה בה התחרות על מאביקים מועטה.
הצמח היה כאמור מוכר בכרמל מראשית שנות ה-80 של המאה ה-20 לאחר שהתגלה שם ע"י יואב גרטמן וחוה להב. עם זאת, הוא תואר ותועד בצורה מדעית רק בתחילת שנות ה-90 על ידי המומחית לסוג פניה קולמן ז"ל ואבי שמידע. בהשוואה בין הנתונים שנאספו בשנות ה-90 של המאה ה-20 לנתונים שנאספו בסקר ב-2014, ניתן לראות ירידה של יותר ממחצית האתרים. חלק מהאתרים שהיו ידועים בעבר, עברו שריפות חוזרות ונסגרו על ידי בתה צפופה של סירה קוצנית.
אם חשקה נפשכם לצאת אל הטבע ולחפש את השום הסתווי, אתם מוזמנים להגיע לשמורת הטבע הר מירון ולנסות לאתר את הצמח, או כמובן להגיע לביתו המוכר בשמורת הטבע כרמל – הר ערקן (נחל אורן עליון), נחל כלח (שוויצריה הקטנה), גבעת ההגנה וגבעת הרקפות. רק חשוב לזכור – בישראל פרחי הבר מוגנים, לכן אפשר לראותם ולהתרשם מיופיים, אך בשום פנים ואופן לא לקטוף אותם.
