צה"ל הודיע כי הוא "בוחן ושוקל מחדש" את התוכנית להקמת מתחם אימונים במרחב מעיין עין פית שבצפון רמת הגולן. ההודעה הגיעה בתום דיון סוער בוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, בראשות ח"כ יצחק קרויזר (עוצמה יהודית), שאמרו כי זו "בשורה דרמטית לטבע ולגולן".
מעיין עין פית והסביבה שלו נחשבים לנכס טבע אקולוגי ותרבותי נדיר. המעיין משמש מסדרון אקולוגי חיוני ונקודת שתייה קריטית לחיות בר, וסביבו שרידי כפר סורי עתיק וטרסות היסטוריות. אל מול חשיבותו של האתר, קידם צה"ל תוכנית להקמת מתחם אימוני לוחמה בשטח בנוי, הכולל עשרות מבני בטון ותנועת כלים כבדים, במטרה לדמות שטח לחימה אורבני.
התוכנית קודמה דרך הוועדה למתקנים ביטחוניים (הולמ"ב), הליך תכנוני שנוי במחלוקת שאפשר את קידומה "במחשכים", תוך עקיפת חוקי התכנון הרגילים ומניעת שקיפות ושיתוף ציבור. הליך זה עמד במוקד זעמם של פעילי הסביבה, שהזהירו כי הקמת המתחם תוביל ל"אסון אקולוגי" ולנזק בלתי הפיך.
נציגי ארגוני הסביבה, ובהם החברה להגנת הטבע ו"אדם טבע ודין", התייצבו בדיון בכנסת והציגו עמדה נחרצת נגד הפרויקט. הם טענו כי מיקומו וייחודו של עין פית מחייבים הגנה עליו מכל סיכון אפשרי, ודרשו לעצור לאלתר את הפרויקט ולדון בחלופות שאינן פוגעות בנכס הטבע.
עו"ד אורטל סנקר מהמחלקה המשפטית של "אדם טבע ודין", אמרה: "החלטת צה״ל לקדם מתקן לוחמה בעין פית צריכה להתבטל, שכן היא התקבלה במנגנון עוקף תכנון ודורסני, ללא התבססות על מידע מקיף - לרבות מידע סביבתי - וללא מתן אפשרות לציבור לההשתתף. וזאת, למרות שישנה הלכה ברורה שקיימת כבר 20 שנה שככלל גם מתקן צבאי צריך להקים בהליך תכנון מסודר. אנחנו דורשים לבטל את ההחלטה, ואם יוחלט שכן לקדם את המתקן, דווקא באזור הערכי והנדיר הזה, חייבים לעשות את זה במסגרת הליך תכנון תקין".
ח"כ קרויזר, תושב מושב נטור שבגולן ויוזם הדיון, תקף בחריפות את ההחלטה ואופן קידומה, וטען כי "אם אנחנו רוצים לבנות חברה ישראלית שמאזנת בין צורכי הביטחון לבין שמירה על הטבע, על מנת שנוכל להוריש לטובת הדורות הבאים טבע פראי ופורח, עלינו לשמור עליו ולא לוותר על המקומות הייחודים הללו".
בתגובה ללחץ הכבד, הודיעו נציגי צה"ל על שינוי כיוון משמעותי. והבהירו כי הצבא פועל "במטרה להגשים את הצרכים הביטחוניים לצד שמירה מיטבית על הסביבה". עוד מסרו כי "אנו בוחנים ושוקלים מחדש את התוכנית להקמת מתקן האימונים ובוחנים חלופות תכנוניות, בכדי למנוע פגיעה משמעותית בערכי הטבע והמורשת של עין פית".
אגב, לפני כחודשיים אמרו בצה"ל, בעקבות עתירת חופש המידע, כי "מדובר במתקן תשתית סודי של צה"ל, אשר פרסומו עלול לחשוף מידע רגיש בפני האויב ולהוביל לפגיעה בביטחון המדינה".
ח"כ קרויזר דרש ממשרד הביטחון לעצור את ההתקדמות בביצוע הפרויקט עד שיתוכננו הדברים לעומקם. "לפעמים המערכת דוהרת בגלל אילוצי ביטחון, אבל צריך לעצור ולהבין את המציאות שהשתנתה כי את הטבע לא ניתן יהיה להחזיר. נרצה להשאיר לילדים שלנו טבע שיוכלו לגדול בו", הוא אמר.
מצילים את נחל פית: המאבק על שמורת הטבע שצה"ל רוצה להפוך לשטח אימונים
(כתב: אסף קמר | צילום: אסף מגל, צילומים נוספים: שלומי לובטון)
לבסוף קרא יו"ר הוועדה לקיים דיון בנושא הליכי התכנון של הולמ"ב. הוא ביקש לקבוע דיון חסוי כדי שצה"ל יוכל לחשוף בפני חברי הוועדה את השיקולים המלאים לגבי עין פית, והדגיש את הצורך לכלול בדיון זה נציגי ציבור וסביבה בעלי סיווג מתאים.
ח״כ יוראי להב הרצנו (יש עתיד) ויו״ר השדולה הסביבתית בכנסת, אמר כי "ההחלטה על הקמת לשבי"ה על אתר הטבע התקבלה באופן פגום. אני מבין ומכבד את צרכי מערכת הביטחון, אך הבניה צריכה לעבור בהליך תכנון שקוף שיחייב תסקיר השפעה על הסביבה, שיתוף ציבור וגם יאפשר חיסיון על החלקים המסווגים. בשביל הדורות הבאים חשוב לשמור על אתר הטבע הייחודי הזה".
מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "בניגוד לטענות, הקמת המתקן המתוכנן בעין פית נבחנת מחדש כחלק מתהליכי הלמידה והפקת הלקחים מהמלחמה. צה"ל בוחן כל העת את תוכניותיו אל מול הצרכים המבצעיים בהתאם להערכות המצב, תוכנית הפעילות באימונים ובהגנה ועוד. מתקן האימון אשר תוכנן באיזור עין פית הוא בעל חשיבות וצורך מבצעי מובהק, ההיתר להקמת המתקן ניתן בהתאם לחוק ולנהלי הוועדה למתקנים ביטחוניים ולפיכך גם בתיאום עם רשות הטבע והגנים. למתקני האימון של כוחות היבשה בצה"ל ישנם השפעה משמעותית על כשירות צה״ל במלחמה".
