כמויות שיא של פסולת: ביום הראשון של חול המועד פסח נקלטו בפארק המיחזור בחירייה 7,245 טונות פסולת, כמות כמעט כפולה לעומת הנתון הממוצע ליום בשבוע שגרתי של ימי חול, העומד על כ-3,800 טונות פסולת. במקביל, באתר דודאים שבנגב נקלטו כ-6,000 טונות פסולת.
איגוד ערים דן לתברואה וסילוק אשפה מפעיל את פארק המיחזור חירייה וקולט מדי יום פסולת מעורבת מכ-30 רשויות מקומיות בגוש דן וכ-30 קבלנים פרטיים. באיגוד ערים דן לתברואה מעריכים כי העובדה שהחג הראשון של פסח חל השנה בסוף השבוע הביאה לכמות הפסולת הגדולה במיוחד שנקלטה ביום הראשון של חול המועד. לשם השוואה, כמות הפסולת שנקלטה בחירייה ביום הראשון של חול המועד בפסח בשנה שעברה עמדה על כ-5,700 טונות.
3 צפייה בגלריה
אשפה בחירייה. "הפתרון הנכון הוא להיגמל מהטמנת פסולת"
(צילום: באדיבות פארק המיחזור חירייה)
במהלך השבוע שקדם לחג הפסח השנה, עמדה כמות הפסולת הממוצעת ליום שנקלטה בחירייה על 5,220 טונות פסולת, גידול של קרוב ל-30% לעומת הנתון הממוצע ליום בשבוע שגרתי של ימי חול. מדובר בנתון דומה לתקופה המקבילה לפני פסח בשנה שעברה, אז כמות הפסולת הממוצעת ליום עמדה על 5,215 טונות. כמות הפסולת הממוצעת שנקלטה ביום בשבוע שלפני פסח 2023 בחירייה עמדה על 5,075 טונות.
כמויות הפסולת המוטמנות בישראל הן גבוהות מאוד ועומדות על כ-80% מכלל הפסולת. ניסיונות למחזר ולטפל בפסולת כשלו, והתוצאה היא שימוש גדול יותר בשטחים פתוחים לשם הטמנה, באחת המדינות הצפופות בעולם.
עו"ד ראובן לדיאנסקי, יו"ר חירייה – איגוד ערים דן לתברואה ומשנה לראש עיריית תל אביב-יפו, הסביר כי "יותר מ-20% מכלל הפסולת העירונית בישראל נקלטת באתר חירייה. זו ממוינת ומועברת למתקני קצה, בעיקר להטמנה בדרום, שאינם פועלים 24/7. מתקנים אלה אינם ערוכים לקליטת כמויות גדולות בזמן קצר, כמו שקורה מדי שנה בפסח, והשנה ביתר שאת. הטיפול בפסולת איננו מותרות, אלא צורך אלמנטרי שבסיסו שמירה על בריאות הציבור, איכות הסביבה ואיכות החיים של כולנו".
לדיאנסקי הזהיר: "אם המשרד להגנת הסביבה לא יתערב כדי ששירותי הטמנה יפעלו כל השבוע וידאג שייפתחו עוד אתרי הטמנה באופן מיידי, נעמוד בפני דילמה קשה של עצירת קליטת הפסולת אצלנו מרשויות מקומיות. הפתרון הנכון לטווח הארוך הוא להיגמל מהטמנת פסולת, ולעבור להשבת פסולת לאנרגיה. בכל העולם המערבי, שאריות מיון הפסולת מטופלות במתקני שריפה להפקת אנרגיה. על מוסדות התכנון ומשרדי הממשלה השונים להתעורר ולהסדיר את התחום בהקדם. שילוב פתרון זה לצד פתרונות מיחזור נוספים שכבר מיושמים יאפשר לנו לטפל ביעילות גדולה הרבה יותר בכמויות הפסולת הגדלות, ולהטמין בסוף התהליך פחות פסולת. אפשר לצמצם כמויות פסולת גם על ידי הקטנת הצריכה, צמצום בזבוז המזון, שימוש חוזר והפרדת פסולת למיחזור ליד הבית".
3 צפייה בגלריה
פסולת באתר דודאים בנגב. "תרבות הצריכה המייצרת אשפה חייבת להסתגל לערכים אחרים"
(צילום: חזי נקאש)
גם בדרום שיאי האשפה נשברו. ביום רגיל, כמות הפסולת הביתית הנקלטת באתר הפסולת דודאים שבנגב עומדת על כ-1,200 טונות ביום. לקראת חג הפסח ובמהלכו נרשמה עלייה ניכרת והכמויות הגיעו לכ-2,000 טונות ביום, כמעט הכפלה של הכמות הרגילה. בדודאים מטפלים בפסולת יבשה וביתית מהרשויות הדרומיות בדרום, מאזור אשדוד ועד אזור מצפה רמון, כולל עוטף עזה. ביום שני הגיעו לאתר 2,000 טונות אשפה ביתית וכ-4,000 טונות אשפה יבשה (הכוללת רהיטים, כלי מטבח וחפצים גדולים נוספים). כלומר, כ-6,000 טונות אשפה בסך הכול.
בימים לפני חג הפסח חלה עלייה של כ-30% ביחס לימים רגילים. "פסולת היא דבר דינמי", מסבירה אורית חן, מנהלת המרכז לחינוך סביבתי דודאים, "מדובר בעלייה המשקפת את תרבות הצריכה הישראלית, המובילה להשלכה המונית של חפצים, תוצאה ישירה של תרבות 'שגר ושכח'. אנחנו פועלים רבות כדי למיין את הפסולת הביתית ולצמצם את ההטמנה. שטחי ההטמנה בארץ הולכים ומצטמצמים, ותרבות הצריכה המייצרת אשפה חייבת להסתגל לערכים אחרים, וליצור דפוס התנהגות מחושב יותר בקניות, בכמות ובאריזות".
