במכון וולקני פותח רובוט, שמטרתו לסרוק גידולים חקלאיים בשדות. הרובוט אמור לספק לחקלאים ולחוקרים תמונת מצב של הצמח. את הניסוי החליטו לערוך על שדה שומשום של קיבוץ כפר עזה, גידול שעשה בשנים האחרונות קאמבק בישראל.
רובוט סורק גידולים חקלאיים במכון וולקני
(צילום: נעמה רוזנברג, מכון וולקני)
הרובוט, שסורק את גידול השומשום בשדות שבין קיבוץ סעד לכפר עזה, פותח בשיתוף מרכזי המחקר לבינה מלאכותית ולחקלאות תחת שינויי אקלים במכון וולקני. הוא נושא עליו מגוון חיישנים לחישה של חלקות בתנאי שדה, כמו מצלמה תרמית למדידת טמפרטורת הנוף ומערכת צילום היפרספקטראלית.
בימים אלה, כשחקלאים נעזרים גם ברחפנים שמנטרים את מצב השדות, הרובוט של מכון וולקני, שמתנייד באמצעות צמיגים עבים שיכולים לעבוד גם בבוץ, נותן רזולוציה טובה יותר של פני השטח.
"רחפנים יכולים לראות את התמונה הגדולה", מסביר ד"ר ויקטור אלחנתי, מהמרכז לבינה מלאכותית במכון וולקני. "פה אפשר לראות מה המרחק בין העלים, כמה פרחים יש ומה מצבם, אם יש מספיק חומרי הזנה לצמח. האפשרות השנייה היא לעשות את הסריקות האלה ידנית, אבל צריך כוח אדם וזמן. הרובוט הזה יכול לסרוק מאות חלקות".
בשלב הזה המכשיר מיועד למחקר, כשהמטרה להפוך אותו לכלי עזר שיהפוך את החקלאות הישראלית למתקדמת יותר. "אנחנו בודקים בשדה את נתוני ההשקיה, את הטיפול בצמח, את הדרך שבו זרעו את השומשום. בקרוב אנחנו נגיע לחלקת תירס בנווה יער", אמר ד"ר רואי בן דוד, מהמרכז למחקר לחקלאות תחת שינויי אקלים. "החיישנים נותנים לנו תמונה הוליסטית על מצב הצמח. כל זה מתוך ניסיון להתמודד עם שינויי האקלים. המערכת מספקת לנו המון מידע על היכולת של הצמחים להתמודד עם שינוי אקלים, ולזהות את התכונות הרצויות בזנים השונים".
טובה דויטש טראובמן, רכזת מחקר במרכז, הסבירה כי "שינוי האקלים מתרחשים בקצב מהיר ואנחנו צריכים לעשות אדפטציה, התאמה של החקלאות בישראל לאקלים המשתנה, כדי שיוכל להיות לנו ביטחון מזון- וכמה שיותר מהר".
ובחזרה לשומשום. עידן ריצ'קר, אגרונום בחברת MaxSum, הסביר כי החוקרים מנסים להפוך את גידול השומשום לכדאי מבחינה חקלאית. עם 10 חקלאות ברחבי הארץ, המתפרסים על שטח של כ-1,200 דונם, מרביתם בחבל תקומה, הם מקווים לתת לשומשום הישראלי מקום של כבוד.
החברה רכשה את הזכויות להפיץ את הזרעים שפותחו, לאחר שבקיבוץ מגל זרעו את השדה הראשון של שומשום מזן "מיקה". גידול השומשום קיבל מימון מרשות החדשנות, וכעת בונים את פרוטוקול הגידול. "בעבר היו גידולי שומשום בישראל אבל בשיטות אחרות. כמו עולם שלישי", אומר ריצ'קר.
ומה יהפוך את השומשום לכלכלי? אם יקבלו 300 ק"ג שומשום לדונם - הם יעברו את מבחן הכדאיות.
