שרי הממשלה אישרו אחר הצהריים (יום ב') את ההצעה לבטל את מדיניות "אפס תוספת סיכון" במפרץ אילת. בעקבות ההחלטה תוכל חברת קצא"א להגדיל את היקף שינוע הנפט דרך הנמל הדרומי בישראל. את ההחלטה קידמו משרד ראש הממשלה, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' והשר לשיתוף פעולה אזורי דודי אמסלם. השרה להגנת הסביבה עידית סילמן התנגדה להצעה, וכך גם השרים להגנת הסביבה לשעבר גילה גמליאל וזאב אלקין.
השרה סילמן אמרה לאחר ההצבעה: "המשרד להגנת הסביבה ימשיך להפעיל את סמכויותיו כדי להבטיח את ההגנה על מפרץ אילת. המשרד בוחן כל בקשה בצורה מקצועית, שקולה ומבוססת, בהתאם להוראות החוק בכדי לשמור על בריאות הציבור והסביבה. נמשיך לקדם פעולות פיקוח ואכיפה, לצד תיאום עם כלל הגורמים הממשלתיים".
גורמים במשרד להגנת הסביבה, הוסיפו לאחר ההצבעה: "השר אמסלם חושב שההחלטה תיתן לו לשנע כמות גדולה יותר בזמן הביניים, אבל יש עדיין חובה לסקר סיכונים שתערוך חברת קצא"א. המשרד ימשיך לשקול שיקולים סביבתיים. הם יכולים לבקש לבטל את המדיניות, אבל בסופו של דבר נוכל לצאת למדיניות חדשה להגנה על המפרץ. זאת, לאור דוחות הניטור שהראו על הידרדרות במצב שונית האלמוגים". עוד אומרים כי לא נלקחו סמכויות מהמשרד, ולכן הם יגבשו מדיניות חדשה להגנה על המפרץ מפני אפשרות לזיהום נפט.
בניסיון לנסות ולמנוע ברגע האחרון את ביטול החלטת שהתקבלה לפני כשלוש שנים, פנו שבעה ראשי רשויות מדרום הארץ לראש הממשלה, בנימין נתניהו, בבקשה להפסיק את הדיונים על הגדלת שינוע הנפט של חברת קצא"א. "אנו קוראים לך בעת הזו, עת חירום לאומית, להפסיק את הדיונים בנושא הגדלת השינוע", כתבו לראש הממשלה, ראשי הרשויות של דימונה, אילת, אשקלון, רמת נגב, ערבה תיכונה, מצפה רמון וחבל אילות.
במכתב שכותרתו "התנגדות ראשי הרשויות להגדלת שינוע הנפט על ידי קצא"א, לטובת עתיד הנגב והדרום", כתבו עוד ראשי הרשויות: "אנו קוראים לך להגן על עתיד אילת, אשקלון ועתיד הדרום ולא לתת יד להגדלת שינוע הנפט... מנע אפשרות נוספת של אסון נפט, בעיצומה של המלחמה... הדרום זקוק עכשיו לשיקום ולא לאיומים נוספים".
השרה להגנת הסביבה עידית סילמן ומנכ"ל משרדה אסף יזדי פנו למזכיר הממשלה בבקשה להסיר את הסעיף מסדר היום של ישיבת הממשלה, אך הם לא הצליחו. לטענתם, המשרד עמד בכל ההתחייבויות שלו והגיש לקצא"א הנחיות לסקר הסיכונים, שאותו לא הגישה החברה.
הסקר אמור היה לאפשר בחינה מקצועית של הסיכון בהגדלת שינוע הנפט. עוד מציינים במשרד להגנת הסביבה כי ממצאי הניטור הלאומי של מפרץ אילת מעלים כי מצב שונית האלמוגים במפרץ אילת הולך ומדרדר, בין היתר בעקבות זיהום ים. "הגדלת כמויות הנפט במפרץ אילת תגדיל משמעותית את הסיכון לפגיעה בשונית האלמוגים. על פי הערכות המשרד, אירוע שפך בודד של עד 25 אלף טונות נפט גולמי במפרץ אילת צפוי לגרום נזק כלכלי של כ-16 מיליארד שקל למשק הישראלי, בעיקר כתוצאה מפגיעה בתיירות ובכלכלת העיר אילת".
עוד הוסיפו במשרד כי מחוות דעת שהוגשו עד כה עולה כי אין צורך אנרגטי משקי בהגדלת הכמויות, וקיימים סימני שאלה משמעותיים בהיבט הביטחוני. במכתב נכתב עוד כי לא התקבלה התייחסות לגבי תועלת מדינית מיוחדת ויש שאלות כבדות משקל ביחס לעמדת משרד האוצר ורשות החברות, שטרם נענו.
הפגנה באילת. ארכיון
(צילום: אייל קפולניק)
ממטה המאבק נגד הגדלת שינוע הנפט, של חברת קצא"א, המאגד ארגוני סביבה ובריאות ציבור, על החלטת הממשלה, מתחו ביקורת על החלטת הממשלה: "החלטת הממשלה המאפשרת לחברת קצא"א להגדיל את כמות שינוע הנפט שלה למיליוני טונות נפט ולעשרות מכליות בשנה, במפרץ אילת ובחופי הים התיכון - היא אסון ידוע מראש".
בתגובה הזכירו הארגונים את הדוח של ראש המל"ל לשעבר, אלוף (במיל׳) גיורא איילנד, שנחשף ב-ynet: "איילנד מזהיר שהגדלת שינוע הנפט במפרץ אילת תהווה סיכון ביטחוני ומדיני, עשרות ראשי רשויות ומועצות אזוריות מתריעים, איגוד ההתפלה מרים דגל אדום, רופאים לבריאות הציבור מתנגדים בתוקף, מאות מדעני סביבה ואקולוגים מזהירים מפני נזקים בלתי הפיכים לשונית האלמוגים, לתיירות ולכלכלת העיר אילת. אך למרות זאת, ממשלת ישראל ממשיכה במדיניות של הפקרה ובדהרה מטורפת לעבר המחדל הבא שמסכן את אילת, הנגב, הערבה, אשקלון וכל ערי החוף של ישראל. מה עוד צריך לקרות, בשביל לעצור את המחדל הזה?! הממשלה שוב מתעלמת מהסיכונים הרבים ופועלת מתוך שיקולים של כסף ואינטרס פוליטי, נגד האינטרס הציבורי והלאומי".
הארגונים הבטיחו כי "מטה המאבק ימשיך לפעול נגד הגדלת כמויות שינוע הנפט בכל האמצעים העומדים לרשותו, בשיתוף ראשי הרשויות בדרום, המשרד להגנת הסביבה והציבור, כדי לבלום את האיומים של חברת קצא״א על עתיד תושבי אילת, אשקלון, הנגב והדרום כולו".
מנכ"לית רשות הטבע והגנים רעיה שורקי, התייחסה גם היא להחלטה: "המלחמה ממחישה את האיום על הערים אשקלון ואילת ומעצימה את החששות מהאיומים הביטחוניים כפי שכולנו חווים. איומים אלו מגדילים את הסיכוי לתקלות בעקבות פגיעה במתקני קצא"א או במכליות. בשנה האחרונה לא הייתה תנועת מכליות לנמל אילת בגלל האיום החות'י והדבר מעיד, כאלף עדים, על סכנה מוחשית לטבע שאין שני לו במפרץ אילת ולתושבי הערים לאורך קו השינוע. גורמי הסביבה ורשות הטבע והגנים חייבים להיות מעורבים ושותפים פעילים בכל הקשור לשינוי במדיניות שינוע הנפט. הרשות תעקוב אחר ההחלטה ותבחן את המדיניות המשתנה במטרה למזער את הנזק למפרץ אילת".
פרופ' דרור הבלנה, המדען הראשי ברשות הטבע והגנים, הוסיף: "המערכת הטבעית במפרץ אילת מאוימת באופן משמעותי על ידי שינויי אקלים. בקיץ האחרון, בגלל טמפרטורות קיצוניות, מערכת השונית חוותה אירוע ראשון של הלבנת אלמוגים. ההתחממות הגלובלית והזרמת חנקות למפרץ מאיימות על המערכת האקולוגית לצד דליפות של נפט, גם אם הן אינן גדולות, ומזהמים נוספים שקשורים לשינוע נפט פוגעים בחוסן של האלמוגים וביכולתם להתמודד עם תנאי האקלים המשתנים".
מקצא"א נמסר: "החלטת הממשלה להסיר את המגבלות שהוטלו על פעילות קצא"א באילת תשיב ותבטיח את הביטחון האנרגטי למדינת ישראל, בשיגרה ובחירום. אימוץ החלטת הוועדה המקצועית הבין-משרדית בראשות אמיר ברקן, שקבעה חד משמעית כי יש לאפשר לנמל קצא״א באילת לפעול באופן מלא היא החלטה נכונה ומחויבת המציאות, בוודאי על רקע מלחמת חרבות ברזל. כידוע, הוועדה התבססה על חוות הדעת המקצועיות שהוגשו על ידי משרדי האנרגיה, הביטחון, האוצר, החוץ, המל״ל ורשות החברות הממשלתיות".
