גרטה טונברג הוציאה מיליוני בני אדם לרחובות ברחבי העולם כדי להפגין למען עתיד ירוק לכדור הארץ. היא הפגינה נגד חברות מזהמות בשלל מדינות ולא פעם גם נעצרה במהלך המחאות. אך לאחר מתקפת הטרור הרצחנית שהובילו מחבלי חמאס ב-7 באוקטובר 2023, השתנתה הצעירה השבדית, וחלק ניכר מהזעם שלה מופנה נגד ישראל.
היא עוטה כאפייה, מצטלמת עם דגלי פלסטין, מאשימה את ישראל ב"רצח עם" ודי מתעלמת מקטאר, המדינה שהעבירה במשך שנים כסף לחמאס, כסף שהושג באמצעות רווחים ממכירת הנפט והגז הטבעי שלה – דלק ששריפתו גורמת לפליטת גזי חממה וכתוצאה מכך להתחממות כדור הארץ – מה שטונברג מוחה נגדו כבר שנים.
8 צפייה בגלריה
גרטה טונברג עוטה כאפייה. עוררה זעם בישראל – וגם במקומות אחרים
(צילום: Isabel Infantes / רויטרס)
בהפגנות ובמחאות היא קוראת "לשחרר את פלסטין", למנוע את החימוש של ישראל ולכפות עליה הפסקת אש קבועה. מיותר לציין שתתקשו לשמוע ממנה קריאה לשחרר את החטופים הישראלים מזרועות המחבלים ברצועת עזה, או גינוי של מתקפת הטרור בעוטף שהתחילה את המלחמה.
בעקבות צעדיה של טונברג נטען כלפיה שהיא גורמת נזק למאבק החשוב נגד משבר האקלים. השבדית זנחה בכך את המאבק שאותו הובילה, והפכה ממנהיגה שנמצאת בקונצנזוס עולמי לצעירה שנויה במחלוקת, שמתעלמת למעשה מפשעיהם של מחבלי חמאס
מכיוון שהיה לה חשוב יותר למחות נגד ישראל, טונברג לא טרחה להגיע לוועידות האקלים ב-2023 וב-2024, שנערכו בדובאי ובבאקו (בהתאמה). פעילת האקלים הפנתה עורף לתומכים שלה, ופרט למחאה האנטי-ישראלית, שממנה לא הרפתה, היא עוררה זעם גם במקומות נוספים.
לא רק ישראל על הכוונת
בנובמבר האחרון ביקרה טונברג באזורים שבהם חיים כורדים בטורקיה, ועוררה זעם רב במדינה, לאחר שכתבה דברים נגד ממשל ארדואן. בין השאר היא כתבה על פגיעה בסביבה, באזור שבו מתגוררים כורדים רבים: "כריתת יערות, הקרבת אזורים לחברות כרייה ושריפות – אלה רק חלק מהכלים המשמשים במסגרת ההתקפות המתמשכות נגד הכורדים. פעולות אלה מובילות לעיתים קרובות להרס קהילות מקומיות ומגוון ביולוגי, וכן לעקירה כפויה".
בהמשך היא קראה לטורקיה לפעול כדי לשנות את יחסה לכורדים. "טורקיה חייבת להבהיר את עמדתה כלפי הכורדים וקבוצות מיעוט אחרות באמצעות עיגון זכויותיהם בחוקה", כתבה. "הממשלה ממשיכה להשתמש ב'טרור' כתירוץ להשתקת מתנגדיה הפוליטיים. עשרות אלפי אנשים פעילים פוליטית נותרו כלואים ללא משפטים הוגנים. ארגונים בינלאומיים כמו בית הדין האירופי לזכויות אדם, האו"ם וארגון אמנסטי גינו זאת וקראו לשחרורם. למען שלום בר-קיימא ועתיד צודק, יש לכבד את זכותם של הכורדים לחירות ואוטונומיה, ולשים קץ להתקפות האלימות נגד כורדיסטן".
מפגין מוחה נגד גרטה בעצרת באמסטרדם, נובמבר 2023
(צילום: רויטרס)
לאחר שגרמה לזעם בטורקיה, היא עברה לתמוך בעצמאות לסהרה המערבית, ועוררה כעס במרוקו. גרטה טונברג הצטלמה עם דגל סהרה המערבית, תוך הדגשת חשיבות ההכרה במאבקם של תושבי האזור לצדק וזכויות אדם. היא ציינה כי התעלמות הקהילה הבינלאומית מהמצב בסהרה המערבית היא בלתי מתקבלת על הדעת, וקראה לפעולה גלובלית למען פתרון צודק. גם כאן, מדובר במאבק פוליטי – שאינו קשור כלל לאקלים. לצד המאבקים האלה היא הספיקה גם לגנות את השלטונות באזרבייג'ן ולהאשים אותם ב"טיהור אתני" ופשעים נוספים נגד ארמנים, ואפילו להפגין נגד ממשלת גאורגיה בעד "צדק, חופש ודמוקרטיה" בעקבות המשבר הפוליטי המקומי.
מי שחשב שטונברג זנחה את המאבק האנטי-ישראלי באותה תקופה – טעה. היא המשיכה לפרסם תמונות של דגלי פלסטין ושלטים למען תושבי רצועת עזה במחאות השבועיות בשטוקהולם. בחודש שעבר היא חזרה לדנמרק, שם השתתפה במחאה אלימה נגד חברת הספנות מארסק. הצעירה השבדית ופעילים אנטי-ישראלים נוספים שיבשו את פעילות מטה החברה, וטענו כי היא מעבירה באמצעות ספינותיה נשק לישראל. היא קראה לחברה לבטל את כל החוזים וההשקעות הקשורים למה שהיא כינתה "רצח עם וכיבוש בפלסטין". טונברג וכ-20 מפגינים נוספים נעצרו – וכעבור זמן קצר שוחררו.
בינתיים, היא מרבה לפרסם מסרים אנטי-ישראליים ל-14 מיליון עוקביה באינסטגרם ולמיליוני העוקבים הנוספים ברשתות חברתיות אחרות, כולל קריאות להפגין ולפעול נגד ישראל.
עלייה מטאורית לתודעה
טונברג היא בתם של השחקן סוונטה טונברג ושל זמרת האופרה מאלנה ארנמן שייצגה את שבדיה באירוויזיון 2009. בקיץ 2018 החלה גרטה, בעודה נערה בת 15, בהפגנת יחיד מול הפרלמנט בשטוקהולם. בכל יום שישי היא הגיעה עם שלט קטן, שעליו כתבה בשבדית "שביתה מבית הספר למען האקלים". לאט-לאט הצטרפו אליה בני נוער נוספים למחאה בבירת שבדיה ובהמשך היא סחפה המונים להפגנות למען האקלים ברחבי העולם. היא נפגשה עם שלל מנהיגים מרחבי העולם והשתתפה גם בכמה הפגנות ברחבי העולם.
השיא במחאה שהובילה היה בספטמבר שנה לאחר מכן, כאשר מיליוני בני נוער וצעירים יצאו בערים מרכזיות ברחבי העולם להפגנות למען האקלים. הנערה השבדית הובילה הפגנה שבה השתתפו מאות אלפים בניו יורק – לשם הגיעה בספינה שמונעת בכוח השמש, כדי לא לגרום לפליטת גזי חממה בטיסה טרנס-אטלנטית.
באותו חודש היא אפילו הביעה הזדהות עם ישראל. טונברג שיתפה תמונה של תומכי אקלים מתל אביב – וחטפה ביקורת חריפה. עשרות גולשים הגיבו בזעם וכתבו לה: "איך את מעיזה?" אבל למרות המחאה נגדה, הציוץ לא נמחק.
בדצמבר 2019 נבחרה טונברג לאשת השנה של המגזין "טיים". נשיא ארצות הברית באותם ימים וגם היום, שגרטה הביטה בו בזעם בזמן שהייתה בבניין האו"ם בניו יורק, לעג לנערה השבדית ואמר: "תרגיעי, לכי לראות איזה סרט". טראמפ, שהיה כנראה הראשון שזיהה כי טונברג "קצת בעייתית", הוסיף: "גרטה חייבת לטפל בבעיית ניהול הכעסים שלה, ואז ללכת עם חברה לאיזה סרט ישן וטוב".
טונברג אפילו הייתה מועמדת מספר פעמים לפרס נובל לשלום בשל פעילותה למען האקלים, אך חברי הוועדה העדיפו מועמדים אחרים על פניה.
כבר לא דמות לחיקוי
פחות משבועיים אחרי טבח 7 באוקטובר, הצעירה השבדית כתבה באינסטגרם: "היום אנחנו מציגים סולידריות עם פלסטין ועזה. העולם צריך לדבר ולקרוא להפסקת אש מיידית, לצדק ולחופש לפלסטינים ולכל האזרחים שנפגעו". את הנרצחים הישראלים היא כלל לא הזכירה. הדברים האנטי-ישראליים, אחרי המתקפה הקשה ביותר על העם היהודי מאז השואה, עוררו זעם רב בישראל – וטונברג, שנחשבה עד אז לפורצת דרך למען עתיד טוב יותר, הוצאה מספרי הלימוד של משרד החינוך.
גם גולשים ישראלים הביעו זעם בטענה שדבריה הם בעצם תמיכה בארגון הטרור חמאס. הצייצנית "הסולידית" העירה כי "ילדים אוטיסטים (טונברג אמרה כי היא נמצאת על הספקטרום האוטיסטי) נרצחו על ידי חמאס וסומנו כמטרות צבאיות לגיטימיות, רק בגלל העובדה שהם יהודים. הכישלון שלך להכיר בעובדה הזו היא הוכחה לאנטישמיות שלך, ולא בובת הפרווה המטופשת שלך" (כוונתה הייתה לבובת התמנון שהופיעה בתמונה של גרטה, בפוסט הראשוני שפרסמה, ויכולה להתפרש כסמל אנטישמי – י"ד).
טונברג התחברה לנושא הפלסטיני באובססיביות, ובעצרות – במקום לדבר על התחממות כדור הארץ ומשבר האקלים, על הזיהום שהורג מיליוני בני אדם בכל שנה או על מדינות שממשיכות לייצר נפט (כמו איראן, עיראק וקטאר), היא דיברה שוב ושוב נגד ישראל
טונברג לא הסתפקה בפוסט האנטי-ישראלי, אלא הביאה את המאבק שלה נגד ישראל גם למחאה השבועית שלה מול בניין הפרלמנט בשטוקהולם. שלושה שבועות לאחר הטבח, עמדה השבדית עם שלטים נגד ישראל. בין השאר הונפו שלטים שעליהם נכתב "שחררו את פלסטין" ו"עצרו את השואה". טונברג עצמה החזיקה שלט שבו נכתב "צדק לפלסטין".
גם בעולם החלה להישמע ביקורת כלפי טונברג. מנהיגי FFF (ימי שישי למען העתיד) בגרמניה, באוסטריה ואפילו בשבדיה התנערו מהתמונה שפרסמה השבדית ב-20 באוקטובר, ובה נראים שלטים המביעים תמיכה בפלסטינים ומתעלמים מהטבח שהוביל חמאס.
בשל עמדתה השנויה במחלוקת של טונברג, התנועה העולמית למען האקלים, שבדרך כלל נהנתה מהקונצנזוס של שמירת כדור הארץ, מצאה עצמה נקרעת מבפנים סביב סכסוך שרבים מתומכיה אינם מבינים בו ובוודאי לא קשור לאקולוגיה. גם בני נוער בישראל הביעו זעם על טונברג, וכתוצאה מכך היא הפכה מדמות לחיקוי בעיני רבים לדמות שסולדים ממנה.
8 צפייה בגלריה
טונברג במחאה נגד ישראל במאלמו, שבדיה
(צילום: TT News Agency / Johan Nilsson via REUTERS)
טונברג התחברה לנושא הפלסטיני באובססיביות, ובעצרות – במקום לדבר על התחממות כדור הארץ ומשבר האקלים, על הזיהום שהורג מיליוני בני אדם בכל שנה או על מדינות שממשיכות לייצר נפט (כמו איראן, עיראק וקטאר), היא דיברה שוב ושוב נגד ישראל. באחד המקרים, במהלך עצרת באמסטרדם בנובמבר 2023, ניגש אליה לבמה אדם ואמר כי הוא הגיע לעצרת סביבתית ולא פוליטית. בתגובה הורד אותו אדם מהבמה בכוח, וטונברג אמרה לקהל: "אין צדק אקלימי על אדמה כבושה".
בקהל היו כמה מפגינים שהניפו את דגלי פלסטין וטונברג נצפתה כשהיא עוטה כאפייה. היא ניסתה להסביר את עמדתה, ואמרה: "כתנועה לצדק אקלים, עלינו להקשיב לקולותיהם של אלה שמדוכאים ושל אלה שנלחמים למען חופש ולמען צדק. אחרת, לא יכול להיות צדק אקלימי ללא סולידריות בינלאומית". ושוב, היא לא התייחסה כלל למתקפת הטרור של מחבלי חמאס, שבגללה פרצה המלחמה. למה? כנראה היה לה נוח להתעלם מהמתקפה הרצחנית ולעמוד לצד תושבי רצועת עזה, שחלקם – כך מסתבר – סייעו למחבלים, בין השאר בהסתרת חטופים בדירותיהם או בהסתרת מחבלים ואמצעי לחימה.
זה לא נגמר באמסטרדם. טונברג המשיכה בהתבטאויות הקשות נגד ישראל, שבוודאי עוררו שמחה גדולה בטהרן, בדוחא ובמקומות שבהם הסתתרו ראשי חמאס. במהלך הפגנה פרו-פלסטינית בשטוקהולם בנובמבר 2023, היא קראה "לרסק את הציונות".
בכל אותה תקופה היא המשיכה לעטות כאפייה על צווארה ולהתבטא שוב ושוב נגד ישראל, להצטלם ליד שלטים אנטי-ישראליים ודגלי פלסטין ולטעון ל"רצח עם" בעזה. במאי אשתקד היא הגיעה לאירוע לא פוליטי בהגדרתו שהתקיים בשבדיה – האירוויזיון. היא השתתפה בהפגנה במאלמו, שם גם נעצרה לאחר שהפרה את הסדר. בתמונות משם נראו שני שוטרים גוררים גם אותה, כשכאפייה גדולה כרוכה סביב צווארה. מדובר בהפגנה שבה הונפו דגלי פלסטין ונקראו קריאות נגד ישראל וגם נגד נשיא ארה"ב דאז, ג'ו ביידן. כמה חודשים לאחר מכן היא נעצרה שוב, הפעם בקופנהגן, וגם הפעם במהלך הפגנה אנטי-ישראלית.
"לא שאלה של ימין או שמאל"
בעקבות צעדיה של טונברג נטען כלפיה שהיא גורמת נזק למאבק החשוב נגד משבר האקלים. הצעירה שסחפה מיליונים ברחבי העולם, שיצאה נגד חברות מזהמות וקראה לעתיד טוב יותר, זנחה בכך את המאבק שאותו הובילה, והפכה ממנהיגה שנמצאת בקונצנזוס עולמי לצעירה שנויה במחלוקת, שמתעלמת למעשה מפשעיהם של מחבלי חמאס, שרצחו, אנסו וחטפו ישראלים ב-7 באוקטובר.
בשנה וחצי האחרונות כמעט שאין הפגנות גדולות למען האקלים וכדור הארץ ברחבי העולם, פרט למחאות קטנות יחסית שבהן משתתפים עשרות או מאות. טראמפ חזר לבית הלבן, ובניגוד לכהונה הקודמת שלו – אז פעילי האקלים שהובילה טונברג יצאו בהמוניהם לרחובות – הפעם צעדיו האנטי-סביבתיים של הנשיא האמריקני עוברים בשקט יחסית. מנהיגי העולם עובדים לאט, אם בכלל – וכעת נראה שאין איש שיכול להוביל מחאה אקלימית עולמית, כמו שעשתה גרטה של פעם.
"למרות היותה של גרטה דמות מוכרת בחזית המאבק, אין לה כמעט השפעה על מה שהוא העיקר: מאמצי בלימת משבר האקלים העולמי. איתה או בלעדיה, משבר האקלים ימשיך להשפיע על המזרח התיכון שמתחמם בקצב ניכר ומהגבוהים בהשוואה לאזורים אחרים בעולם"
עד כמה גדול הנזק שגורמת גרטה למאבק במשבר האקלים, בעקבות עמדותיה הפוליטיות הנחרצות? "ההשפעה של האדם הפשוט היא מינורית בסופו של דבר. אומנם לגרטה יש רקורד בפן של שינויי האקלים, אבל היא ממש לא העיקר", אומר ד"ר עדי לוי, ראש התוכנית לקיימות במרחב העירוני והכפרי במכללה האקדמית אחוה. "מה שחשוב זה מה שעלול להפוך את סביבת המחיה של הדורות הבאים לבלתי ראויה, אילולא מעצמות כמו הודו, סין וארה"ב, ועוד מספר תאגידים עולמיים, לא ינקטו צעדים משמעותיים להפחתת פליטות גזי החממה והשימוש בדלקים מאובנים. שם טמון הכוח לשינוי המיוחל".
"אני מסכים שכואב לראות מישהי, שעומדת בחזית מאבק שהוא מדעי בבסיסו, עושה מה שהיא עושה. עם זאת, אין לזה כמעט אימפקט לדעתי", הוא מוסיף. "חשוב להמשיך ולקדם את תוכניות ההיערכות בישראל למשבר האקלים, על כלל השלכותיו. חשוב לציין שגרטה נוקטת גישה של הפחדה והתקרבנות – צורת התבטאות שלא כולם מתחברים אליה, וגם אני פחות מתחבר אליה. באופן שיטתי, הפחדה לא עובדת. להפך, זה יוצר אפקט של 'זאב זאב' לאורך זמן, מה שמחזק את הטענה שפעולותיה האנטי-ישראליות של גרטה לא יובילו להשפעה רחבה בהקשר של המלחמה בשינויי האקלים".
הוא אומר כי "בכל אופן, חשוב להבהיר שלמרות היותה של גרטה דמות מוכרת שעמדה ועומדת בחזית המאבק, הרי שאין לה כמעט השפעה על מה שהוא העיקר: מאמצי בלימת משבר האקלים העולמי. כמו כן, העיסוק שלה בפוליטיקה אזורית-מקומית לא מועיל למטרה שלשמה היא יצאה לרחובות. איתה או בלעדיה, משבר האקלים ימשיך להשפיע על המזרח התיכון שמתחמם בקצב ניכר ומהגבוהים בהשוואה לאזורים אחרים בעולם – עם מזגי אוויר קיצוניים ושרבים שפוקדים אותו גם בקיץ אך גם בחורף, כפי שחווינו השבוע".
"בסופו של דבר המהות של משבר האקלים וההשלכות שיש לכך הן מה שחשוב. אין כאן שאלה של ימין או שמאל", הוא מעיר. "היא אומנם דמות אייקונית של המאבק הציבורי, אבל לא מעבר לכך. גם אם יום אחד היא תניף דגל ישראל, הרי שזה לא ישנה במאומה את הפעולה להתמודדות עם משבר האקלים. בישראל, למשל, הוכפל מספר הנפגעים בריאותית בשל פליטות מזהמות שמקורן, בין השאר, בתחבורה ושריפת פסולת לא חוקית. חשוב להבהיר כי המצב העגום שהגענו אליו מבחינת שמירה על הסביבה אינו קשור לאמירה של מפורסם כזה או אחר, אלא להתנהלות של גורמים משפיעים בהרבה של מקבלי ההחלטות".
ומה הציבור הישראלי חושב?
בדצמבר 2023, בעקבות פעילותם של פעילי אקלים מרכזיים נגד ישראל בהקשר של המלחמה, יזמו בעמותת "צלול" סקר בשיתוף חברת "גיאוקרטוגרפיה" בנושא עמדות הציבור ביחס לחשיבות המאבק במשבר האקלים והעמדות כלפי ארגוני הסביבה והאקלים הישראליים והבינלאומיים. הסקר מצא שעמדות שני שלישים מהציבור הישראלי ביחס לחשיבות המאבק במשבר האקלים לא נפגעו עקב התבטאויות של פעילים בתנועת האקלים העולמית נגד מדיניות ישראל. עם זאת, על כרבע מהציבור הישראלי ההתבטאויות האלה השפיעו לרעה מבחינת תפיסת חשיבות המאבק.
בהתאם, הסקר מצא שכשני שלישים מהציבור לא שינו את עמדותיהם ביחס לארגוני הסביבה והאקלים הישראליים, ואילו עמדתו של כרבע מהציבור השתנתה לרעה. לגבי ארגוני הסביבה והאקלים הבינלאומיים, הסקר הראה שכ-50% מהציבור בישראל לא שינו את עמדותם ביחס אליהם ואילו 50% הנותרים שינו את עמדתם לרעה. הסקר חשף שעבור שני שלישים מהציבור, המאבק במשבר האקלים חשוב באופן אישי. עם זאת, יותר מ-50% מהציבור הדתי והחרדי דיווחו כי המאבק במשבר האקלים אינו חשוב עבורם.
"מאז שערכנו את הסקר עברה יותר משנה ובזמן הזה אנחנו רואים תופעות מקומיות ועולמיות שצריכות להדאיג אותנו מאוד, כמו עלייתו של דונלד טראמפ לנשיאות ארה"ב וביטולם של מאות דירקטיבות וצווים סביבתיים, כמו גם נסיגה מכל ההסכמים האקלימיים של ארה"ב, לרבות הסכם פריז מ-2015", אומר מור גלבוע, מנכ"ל עמותת "צלול". "ניצחונו של טראמפ בבחירות השפיע גם על דעת הקהל לגבי חשיבות הנושא וההירתמות הכללית אליו".
לדבריו, "גם בישראל אנחנו רואים נסיגה ברמת המדיניות הסביבתית: רצון עז במשרד ראש הממשלה להגדיל את כמות שינוע הנפט של קצא"א בים התיכון ובמפרץ אילת, למיליוני טון נפט בשנה, וכן עידוד וקידום של קידוחי חיפוש גז ונפט בים התיכון, למרות האיום המשתמע מכך להכרח בהפחתה דרמטית של פליטות גזי חממה. ראינו גם ביטול חקיקה סביבתית כמו המיסוי על הכלים החד-פעמיים ואוזלת יד כללית בקידום חוק האקלים, בהתמודדות עם משבר הפסולת, במוכנות לאסונות נפט בים ועוד".
גלבוע מסביר כי גם ברמה האזרחית, בישראל ובעולם, רואים פחות אירועי מחאה גדולים כמו שאירעו לאחר הסכמי פריז, כשהייתה תקווה שאפשר להצליח כאנושות לעצור את ההתחממות הגלובלית עד שנת היעד – 2030. "ככל שאנחנו מתקרבים לשנה הזו וככל שהמדענים והציבור המודע מבינים שהמאמצים אינם מצליחים להתכנס ולהפחית ברמה הנדרשת את פליטות גזי החממה עד לנקודת האל-חזור, ייתכן שהדבר משפיע גם על המוטיבציה של הציבור", אומר גלבוע.
עד כמה טיפוסים כמו גרטה, או טראמפ (להבדיל), משפיעים על דעת הקהל? "אין ספק שקובעי דעת קהל, מעצבי מדיניות ומשפיעי תודעה יכולים להשפיע לטובה או לרעה על כל מאבק שהוא", אומר גלבוע. "ככל שדעה שלילית מקבלת ביטוי ומקום רב יותר, כך היא מצליחה ליצור באזז נגדי שמשפיע על חלק מהאנשים בציבור, בעיקר המתנדנדים והבלתי-משוכנעים, וגם עלולה לתת רוח גבית למדיניות אנטי-סביבתית ואנטי-אקלימית, ולהיות מודל רע לחיקוי בקרב מנהיגים ומובילי דעת קהל אחרים".
