ועדת הפנים והגנת הסביבה קיימה היום (ג') דיון על מדיניות כריית פוספטים בשדה בריר. השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, לא הגיעה לדיון.
הדיון התקיים בעקבות החלטת הממשלה לקדם את הכרייה בשדה בריר סמוך לערד, ולערוך תסקיר השפעה על הסביבה. החלטת הממשלה התקבלה מבלי שהוצגה לשרים עמדת משרד הבריאות. בנוסף לא הוצגה להם התמונה המלאה הנוגעת להשפעות שיהיו על כריית הפוספטים על האוכלוסייה באזור, בהם תושבי ערד והיישובים הבדואים הסמוכים. במשרד הבריאות הזהירו כי הכרייה תוביל לעלייה בתחלואה בקרב התושבים המתגוררים סמוך לשדה בריר.
נציג משרד ראש הממשלה, אליעזר חביב, ביקש בדיון להמעיט בחשיבות החלטת הממשלה. הוא הסביר כי "החלטת הממשלה לא באה ואומרת שצריך או לא צריך מחצבת פוספטים. היא מבקשת לתת ליו"ר המועצה לתכנון ולבנייה לקדם דיון בנושא. כאשר ניצבת בפנינו הכרעה בנושא בעל שיקולי עלות תועלת כבדי משקל, יש לקדם מנגנון לבחון את הדברים, כולל הנושאים הסביבתיים והבריאותיים, כדי לקבל הכרעה. כל החלטה של המועצה מובאת לממשלה, שתאשר או לא תאשר".
נציג העובדים במפעל רותם אמפרט ציין בדיון כי אין תחלואה עודפת בקרב העובדים.
ד"ר איזבלה קרקיס ממשרד הבריאות אמרה כי לא ניתנה הזדמנות להעביר למשרד ראש הממשלה את חוות דעת המשרד, וכך השרים שאישרו לקדם את כריית הפוספטים לא היו חשופים לכל המידע. עוד אמרה ד"ר קרקיס כי מפעל רותם אמפרט סירב להעביר נתונים הנוגעים לבריאות העובדים.
"לדעתנו המקצועית מדובר על פרויקט לאומי משמעותי וגדול, וההשפעות הבריאותיות שלו ארוכות ורחבות על סוגי אוכלוסייה שונות, גם מבחינת זיהום אוויר והשפעות ישירות על האוכלוסיה במקום, וגם באופן עקיף. יש לבצע תסקיר השפעה על הסביבה והבריאות, והנושא נדון לא מעט בשנים האלה", היא אמרה. "יש חשיבות לתוספת המסמך הבריאותי, על בסיס התובנות הסביבתיות".
לדבריה, "נציג משרד ראש הממשלה אמר כי תהליך קבלת ההחלטה האחרונה היה תקין וכל הדעות נשמעו, אבל זה לא קרה. לא ניתנה לנו הזדמנות לתת את חוות דעתנו שהועברה למשרד ראש הממשלה קודם לכן, ולהעביר לשרים. לא ניתנה לנו אפשרות להציג את עמדתנו באותה ישיבה". מ"מ שר הבריאות חיים כץ ביקש לבטל את החלטת הממשלה בנושא, שכן לא הוצגו תסקירים קודמים של מומחי המשרד.
"חשוב שיהיו כל הנתונים כדי להמשיך לדון בנושא, וחשוב שנבין את המשמעויות מבחינה בריאותית", הוסיפה ד"ר קרקיס. היא ציינה כי נציג מפעל רותם אמפרט דיבר על בריאות הציבור העובד, ואילו הם מתייחסים לבריאות הציבור הכללי. "משרד העבודה אמור היה להביא את הנתונים לגבי (בריאות) העובדים, ואני יודעת שהייתה התנגדות של מפעל רותם אמפרט להצגת הנתונים", היא אמרה.
יש לציין כי המאבק נגד הכריה בשדה בריר הוא אחד המאבקים הסביבתיים הממושכים ביותר. ח"כ מתי הרכבי (יש עתיד) אמרה בדיון כי "יש כאן דגל אדום בכל הקשור לבריאות הציבור. אנחנו מצווים לשמור על עתודות משאבי הטבע לדורות שיבואו. אם בכוונתנו לחיות כאן עוד הרבה שנים קדימה, אנחנו לא יכולים להתייחס בכזו זילות לאוצרות הטבע, שהרוב מיוצא. אנחנו עושים אותו דבר עם עתודות הגז שלנו".
ח"כ יוראי להב- הרצנו תהה מדוע השרה להגנת הסביבה עידית סילמן לא הגיעה לדיון. "מה עמד בבסיס החלטת הממשלה?", הוא שאל. "המשמעות היא הרס סביבתי. גרים שם אנשים. איפה הייתה עידית סילמן, השרה להגנת הסביבה? האם הייתה בדיון? כיצד הצביעה? שר הבריאות לא היה בהצבעה. אני לא מבין מה קורה פה. אני מבקש להבין על בסיס איזה נתונים התקבלה ההחלטה? אנחנו בתקופה שבה לקיחת אחריות היא מילה זרה. פה אני חש שיש התפרקות מוחלטת לאחריות המדינה לבריאות הציבור ומשאבי הטבע המדהימים שלנו".
נציג המשרד להגנת הסביבה, אבי חיים, סמנכ"ל בכיר לרישוי ולמניעת סיכונים, ציין כי השרה נמנעה מהצבעה. "היה חשוב לנו שלא תהיה כריית פצלי שמן, וזה ירד (מהחלטת הממשלה). והיה חשוב שהתנאי להפקדת התוכנית תהיה שייערך תסקיר סביבה. וזה נעשה. השרה חושבת שצריך לקיים דיון בנושא מדיניות הפוספטים".
מתכנן מחוז דרום במשרד להגנת הסביבה, שהגיע עם חולצת "אשכול זה הבית. זה לא בית בלעדיכם" ועם סמל החטופים, הסביר כי "התסקיר אותו אנחנו אמורים לבדוק יוגש בהתאם להנחיות שהגשנו למועצה הארצית ביולי 2023. מי שיגיש את התסקיר הוא מגיש התוכנית".
המאבק נגד הכרייה בשדה בריר מאחד את תושבי ערד החילונים ואנשי חסידות גור, יחד עם התושבים הבדואים. שר הבריאות לשעבר יעקב ליצמן תהה מדוע עלתה ההחלטה להצבעה בכלל. "כשהייתי שר הבריאות ארגנתי הפגנה עם הבדואים במקום. הממשלה ידעה שיש חוות דעת (של המשרד). זה מזיק. למה להיכנס לזה בכלל"?
