כמעט מחצית מאוכלוסיית העולם חיה באזורים המתמודדים עם שלוש בעיות סביבתיות או יותר. במחקר, שפורסם לאחרונה בכתב העת Environmental Research Communications, ניתחו מחבריו מאוניברסיטת קולומביה הבריטית בעיר בולדר שבקולורדו את אי-השוויון בתנאים סביבתיים.
על כן, ממצאי המחקר מספקים ראיות חדש משמעיות לצורך בפעולה דחופה בנושא האקלים. זה קורה בימים שהם מתכנסים נציגים מכמעט 200 מדינות בוועידת האקלים השנתית של האו"ם בברזיל (החל מ-10 בנובמבר ועד 21 בנובמבר).
11 צפייה בגלריה
מיפוי הדוגמאות הבולטות לגורמים בינלאומיים שמובילים לאיום על הזכויות הסביבתיות של תושבי העולם
(איור: Naia Ormaza-Zulueta and Zia Mehrabi/CU Boulder)
"במרוצת השנים, קהילות ברחבי העולם נלחמו למען צדק סביבתי מקומי", אמרה נאיה אורמזה-זולואטה, דוקטורנטית במחלקה ללימודי סביבה באוניברסיטת קולומביה הבריטית בבולדר. "כעת, בשלה העת לאגד את סיפוריהן למארג עולמי אחד, שלא ניתן יהיה להתכחש אליו".
11 צפייה בגלריה
אנשים במחנה יהודה שבירושלים, בגל החום הקיצוני שפקד את ישראל באוגוסט 2025
(צילום: Oded Balilty/AP)
אורמזה-זולואטה, יחד עם ד"ר זיא מהראבי, עמיתה מהמחלקה ללימודי סביבה ומייסד מעבדת Better Planet, יצרו מערך נתונים שממחיש כיצד ובאיזה אופן תושבי העולם חווים פגיעה בזכויותיהם בחמישה תחומים מרכזיים שהוגדרו על ידי האו"ם: אוויר נקי, מים נקיים, אקלים בטוח, מזון בריא שמיוצר באופן בר-קיימא, ומגוון ביולוגי ומערכות אקולוגיות משגשגות.
בשנת 2022, האו"ם הכיר רשמית בכך שלכל אדם על פני כדור הארץ יש את הזכות לסביבה נאותה. ההחלטה אמנם נחשבת פורצת דרך, שכן היא טומנת קריאה לנקיטת פעולה ברמה המדינית, אך בד בבד היא אינה מחייבת מבחינה משפטית. שורשיה נעוצים בהבנה שהמהפכה התעשייתית הביאה עימה מגוון איומים סביבתיים: אוויר מזוהם, מים לא בטוחים לשתייה, חום קיצוני, חוסר ביטחון תזונתי ואובדן מגוון ביולוגי.
11 צפייה בגלריה
אזרחים מוחים בעקבות חוסר פעולה של הרשויות בהודו בכל הנוגע למאבק בזיהום האוויר
(צילום: Manish Swarup/AP)
צמד החוקרים מצא שכמעט כל אדם על פני כדור הארץ חי במקומות שחוו לאחרונה לפחות סיכון סביבתי אחד שלא עמד בתנאי האו"ם. למעלה מ-45% (3.4 מיליארד בני אדם), חוו לפחות שלוש הפרות, בעוד ש-1.25% (95 מיליון בני אדם), חוו הפרה מלאה של כל חמשת הפרמטרים (41% מתוכם חיים בדרום אסיה). האיום על הזכות לאוויר נקי התגלה כנפוץ ביותר, ולאחר מכן הזכות למזון בריא ובר-קיימא. "המספרים קורעי לב", אמרה אורמזה-זולואטה. "לא משנה היכן אנו גרים, זכויותינו קשורות באופן אינהרנטי לאלו של אנשים בחלקים אחרים של העולם".
העובדה שמדינות גדולות ומתועשות, כמו ארצות הברית, פולטות את רוב גזי החממה, מובילה לכך שמדינות מתפתחות סופגות את רוב הנזק שנגרם מכך, דוגמת מדינות האיים הקריביים שנפגעו קשות לאחרונה – בנפש וברכוש – מסופת ההוריקן "מליסה". לעומת זאת, אלו החיים באזורים עשירים יותר חווים בדרך כלל את תנאי הסביבה הטובים ביותר, כך שסביר יותר שהם פחות יושפעו משינויי האקלים. פליטות מזהמות שמקורן ב-27 מדינות האיחוד האירופי, למשל, הפכו את אירועי מזג האוויר הקיצוניים לסבירים פי 1.8 בדרום-מזרח אפריקה וביערות הגשם של האמזונס.
11 צפייה בגלריה
חקלאי עומד בחלקה שהתייבשה בגלל תנאי השרב שפקדו את זימבבואה
(צילום: Tsvangirayi Mukwazhi/AP)
הביקוש הגדול למוצרי צריכה בארצות הברית ובאירופה גרם לאובדן המגוון הביולוגי ולכריתת יערות ביערות הגשם של האמזונס. ההתחממות הגלובלית הנובעת מכך ותדירותם המוגברת של אירועי מזג אוויר קיצוניים מורגשות ברחבי העולם. "סביבה לא יציבה מערערת את יציבות החברה שלנו", אמר ד"ר מהראבי.
למרות שהסטטיסטיקות עגומות, ד"ר מהראבי אמר שהן לא מספרות את כל הסיפור. בנוסף לחמש הקטגוריות המרכזיות, אנשים רבים נמצאים בסיכון לתנאים קשים אחרים שלא נמדדו, כגון חשיפה לרעלים הנפלטים מכרייה ומפסולת פלסטיק. "ישנם פתרונות רבים לבעיות הסביבתיות שאנו מתמודדים איתן כעת, החל מאנרגיה נקייה ועד לשרשרת אספקה בת-קיימא וצודקת יותר. על כן, חלה החובה על מקבלי ההחלטות לעודד עסקים לאמץ את הפתרונות הללו", אמר ד"ר מהראבי. "עוולות סביבתיות רבות מתרחשות ברחבי העולם, הגיע הזמן לעשות מעשה ולקדם שינויים במדיניות למען עתיד טוב יותר", הוסיפה אורמזה-זולואטה.
