בשנים האחרונות נעשים ניסיונות רבים להשתמש בבינה מלאכותית כדי לפענח את התקשורת של עטלפים, לווייתנים, ציפורים ובעלי חיים נוספים. אלא שמחקר חדש, בהובלת צוות חוקרים מאוניברסיטת תל אביב, מצביע על בעיה יסודית בגישה הזאת: המודלים מתמקדים בתכונות הפיזיקליות של הקול, אך אין פירוש הדבר שהם מבינים את המשמעות שבעל החיים המאזין מייחס לו.
לדברי החוקרים, קולות הדומים זה לזה מבחינה אקוסטית אינם בהכרח נושאים משמעות דומה, ואילו קולות שנשמעים שונים עשויים להעביר למקבל המסר את אותו המידע. לכן, מיון קולות לפי הדמיון האקוסטי ביניהם - כפי שנעשה במחקרים רבים - עלול ליצור תמונה מוטעית של מערכת התקשורת ושל משמעות המסרים המועברים בה.
המחקר פורסם בכתב העת המדעי Current Biology ונערך על ידי צוות חוקרים בהובלת פרופ' יוסי יובל מבית הספר לזואולוגיה ומוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט באוניברסיטת תל אביב. המחקר כלל שותפים בגרמניה ובאוניברסיטה העברית בירושלים.
כדי לבחון את הבעיה השתמשו החוקרים במערכת תקשורת ייחודית: קולות של פעוטות אנושיים שעדיין אינם מדברים באופן מלא. בניגוד לקולות של בעלי חיים, במקרה זה החוקרים מסוגלים לדעת, לפחות באופן חלקי, כיצד בני האדם שאליהם מופנים הקולות מפרשים אותם. ההקלטות כללו קולות בשלושה הקשרים: מצוקה, פנייה לאדם מסוים – לאמא או לאבא – ובקשה לקבלת מזון.
החוקרים ניתחו את ההקלטות באמצעות שיטה אקוסטית קלאסית ושתי רשתות עצביות עמוקות: אחת שאומנה על קולות של בעלי חיים ואחרת שאומנה על דיבור אנושי של מבוגרים. המודלים התבקשו לקבץ את הקולות בהתאם למאפייניהם.
התוצאות הראו כי הרשתות העמוקות הצליחו יותר מהשיטה האקוסטית הקלאסית, אך גם הן לא מיינו את קולות הפעוטות בהתאם למשמעותם. לעיתים הן קיבצו יחד קולות שנשאו מסרים שונים, ולעיתים הפרידו בין קולות שונים שנועדו להעביר אותו מסר. המודלים גם לא הצליחו לזהות כיצד רצף הקולות מבטא עלייה בדחיפות - הבדל שאוזן אנושית קולטת באופן טבעי.
פרופ' יוסי יובל
(צילום: אוניברסיטת תל אביב)
לדברי החוקרים, פענוח אמין של תקשורת בעלי חיים יחייב לשלב בין כלי בינה מלאכותית לבין תצפיות בהתנהגות, ניסויי השמעה ולעיתים גם מדידות של פעילות מוחית. לכל מין יש עולם תפיסתי ייחודי, ולכן הדרך להבין מה בעלי החיים "אומרים" אינה עוברת רק דרך ניתוח הקול – אלא גם דרך בחינת האופן שבו הם שומעים אותו ומגיבים אליו.
פרופ' יוסי יובל מסכם: "בשנים האחרונות גוברת ההתלהבות מהאפשרות להשתמש בבינה מלאכותית כדי לפענח את התקשורת של בעלי חיים, אבל המחקר שלנו מראה שצריך להתייחס להבטחות האלה בזהירות. זיהוי דפוסים אקוסטיים אינו בהכרח פענוח של משמעות: כדי להבין מה בעל חיים 'אומר', עלינו לדעת כיצד בעל החיים שמקבל את המסר תופס אותו ומגיב אליו. הדרך לפענוח אמיתי של תקשורת בעלי חיים תדרוש שילוב בין בינה מלאכותית, תצפיות התנהגותיות, ניסויים ומחקר של מערכת העצבים. הבינה המלאכותית היא כלי רב-עוצמה, אך היא אינה מקבילה לנקודת המבט של בעל החיים עצמו".
