לרגל יום התוכי הבין-לאומי, שחל היום (שבת), הכירו את האפרור האפריקני, או בשמו המוכר "ג'אקו" – אחד ממיני הציפורים החכמים ביותר בעולם. לתוכי הג'אקו יש אינטליגנציה ויכולות תקשורתיות יוצאות דופן. הם מבצעים משימות מתוחכמות שכוללות חשיבה לוגית, הסקת מסקנות וקבלת החלטות ברמה של ילדים בני 5 ומעלה. יש להם יכולות גבוהות של פתרון בעיות, של זיכרון עבודה חזותי והם מסוגלים לזכור כ-600 מילים. ג'אקו אחד בשם באד הביא אפילו להרשעה בתיק רצח, וג'אקו בשם רוקו עושה קניות באמזון.
אבל המשך הסיפור של התוכים הללו הוא ההפך ממעודד: "הייחודיות שלהם ועצם העובדה שהם כל כך מעוררי פליאה הם שגורמים להיכחדות שלהם", אומר אופיר דרורי, מייסד ומנהל עמותת איגל שעוסקת באכיפת חוק בתחום הסחר הלא חוקי בחיות בר. סחר בתוכים ובציפורים אקזוטיות כרוך בסבל רב של הציפורים, בתמותה נרחבת שלהם והוא פוגע במגוון הביולוגי. "אם זו ציפור שיכולה לחזור על מאות מילים או גורי אריות חמודים – ככל שבעל חיים מיוחד יותר, ככה יש יותר אנשים שרוצים לקחת אותו ולהפוך אותו למוצר", הוא מסביר.
יש שכל, יש דאגות
הג'אקו הוא מין בסכנת הכחדה. האיום המשמעותי ביותר עליו הוא לכידה במטרה לסחור בו כחיית מחמד. בטבע, הג'אקו חי בלהקות גדולות של מאות ובעבר אף אלפי פרטים, ביערות הגשם של מערב ומרכז אפריקה. הם עפים עשרות קילומטרים ביום וחיים חיי חברה מורכבים.
בטוגו הג'אקו נכחד, בגאנה נעלמו כ-99 אחוז, בקמרון נרשמה ירידה של כ-80 אחוז בגודל האוכלוסייה ובמדינות רבות, ביניהן קונגו, קניה, רואנדה, ניגריה ועוד ניכרת מגמת היעלמות מדאיגה.
הסחר בתוכי ג'אקו מלווה בשיטות לכידה אכזריות: "השיטה הנפוצה היא לשים דבק על ענפים בעצים שבהם הלהקות באות לישון. זו שיטה עם תמותה גבוהה מאוד, הנוצות נדבקות מייד, הם לא יכולים לעוף ורבים נופלים אל הקרקע", מתאר דרורי. 75–90 אחוז מהציפורים שנלכדות בטבע מתות עוד לפני מכירתן. שיטות ההברחה הן גורם תמותה משמעותי נוסף.
"באחת השיטות דוחפים את התוכים לתוך ג'ריקנים חתוכים מפלסטיק שמועברים מקצה אחד של המדינה עד שדה התעופה", מספר דרורי. לאחר מכן הם נכלאים בכלובים ביתיים שאינם מתאימים לצורכיהם הפיזיים, ההתנהגותיים והחברתיים. החיים שלהם בשבי נמשכים כ-45 שנה בממוצע. מדובר ביצורים רגישים, והסביבה בשבי שאינה מותאמת להם גורמת לרבים מהם לסבול משעמום, מדיכאון וממצוקה נפשית. יש להם נטייה לפתח בעיות התנהגותיות שבאות לידי ביטוי במריטת נוצות ובתוקפנות – תסמינים דומים להפרעות נפשיות אצל בני אדם.
הלבנה של תוכים
"הסחר הבלתי חוקי בג'אקו רווחי יותר מסחר בשנהב וברוב סחר הסמים. בגלל זה אנחנו אומרים על ג'אקו שיש לו 'נוצות מזהב'. מדובר בסחר ריכוזי וקרימינלי שנשען על שחיטות ברמות הכי גבוהות של כמה ממשלות של מדינות באפריקה. באחד המקרים, חשפנו אופרציה של מיליוני דולרים בקמרון שמי שעומד מאחוריה היה לא אחר מסגן השר להגנת הסביבה שעסק בזיוף מסמכים של אמנת CITES", מספר דרורי. מאז שנות ה-70, יותר מ-1.2 מיליון פרטים של תוכי ג'אקו שמקורם בטבע נסחרו בעולם באופן חוקי על פי אמנת CITES– שגם ישראל חתומה עליה – ושמסדירה את הסחר הבין-לאומי בחיות בר ובצמחי בר. ב-2017, בעקבות סחר נרחב ולא מקיים שגרם לסכנה לאוכלוסיית תוכי הג'אקו בטבע, שונה הסטטוס של הג'אקו מנספח 2 לנספח 1 באמנה – שינוי סטטוס שמעניק לו את רמת ההגנה הגבוהה ביותר ואוסר על הסחר בפרטים שנלכדו בטבע.
החוק אומנם אוסר על סחר בפרטים שנלכדו בטבע, אבל הוא מתיר סחר בפרטים שבקעו בשבי. האם יש דרך לדעת אם הג'אקו נלכד בטבע או שמקורו בשבי? "זה כמו במקרה של מריחואנה: יש אנשים שיש להם אישור לצרוך מריחואנה רפואית ויש כאלה שיש להם מריחואנה לא חוקית. איך נדע שמעשנים את המריחואנה הלא חוקית? זו בעיה שמהווה קושי באכיפה גם בסחר לא חוקי של תוכי ג'אקו", מסביר בן רוזנברג, מנהל האגף להגנה על החי והצומח ברשות הטבע והגנים (רט"ג).
בפועל, כמעט בלתי אפשרי לדעת האם התוכי שנמצא אצל הסוחר אכן בקע בשבי או שנלכד בטבע והוברח בניגוד לחוק. כך, הסחר החוקי משמש ככיסוי לסחר הלא חוקי ול"הלבנה" של פרטים שנלקחו מהטבע. "על פי החוק מותר להרבות את הג'אקו אבל כשמחשבים את הכדאיות של זה בתור עסק, המספרים מדברים בעד עצמם. כלומר, ההשקעה ברביית תוכים גבוהה מאוד: בהאכלה, בהמתנה לביצים ובגידול שלהם. זה יקר בעשרות מונים מהאלטרנטיבה הלא חוקית של לכידה בטבע והברחה", מסביר דרורי. "הג'אקואים בישראל ובאירופה, בחנויות ואצל סוחרים, רשומים בתור ‘Captive bred’, כלומר פרטים שמקורם בשבי. בפועל, רובם נלכדו בטבע באופן לא חוקי והולבנו לתוך הסחר החוקי", הוא מסביר.
תוכים מהמין אפרור אפריקני (ג'אקו) עוזרים זה לזה להשיג מזון
(Comparative Cognition Group)
ג'אקו בישראל
המזרח התיכון התגלה כאחד היעדים העיקריים לייבוא של תוכים: 1.57 מיליון תוכים חיים יובאו לאזור בשנים 2004–2016, רובם נלכדו בטבע. ישראל הייתה בין היבואניות המובילות לצד איחוד האמירויות, בחריין, עומאן, קטאר וירדן. "לבנון ומצרים ידועות כמרכזי ענק של סחר בלתי חוקי בבעלי חיים. בארץ, רוב התוכים נמכרים בחנויות ואצל סוחרים פרטיים במסווה של סחר חוקי", אומר דרורי. "לאור שינוי הסטטוס של הג'אקו ב-2017 הוחלט ברט"ג שלא להתיר עוד ייבוא של ג'אקואים. עם זאת, מכיוון שהתוכי כל כך נפוץ בגידול ובסחר מקומי, אז לא עצרנו את הסחר הפנים ארצי", מסביר רוזנברג.
על פי החוק בישראל, כל אדם שסוחר בחיות בר חייב בהיתר מרט"ג. "ניתן לדרוש היתר ותעודה מזהה מכל אדם שמוכר חיית בר ולדווח לרט"ג אם נראה שאדם מוכר חיית בר ללא היתר סחר", אומר רוזנברג. לדבריו, מול היקף תחום הסחר הלא חוקי בחיות בר מתמודד כוח אדם מצומצם מאוד ברט"ג, וסמכויות האכיפה שניתנות לו אינן מספקות בהתמודדות עמה. "יש שלושה אנשים שמתעסקים בזה בכל הארץ. ובסופו של דבר, כשתופסים מבריח, הענישה בפועל מאכזבת – במקרה הטוב מדובר בקנס מגוחך. זה עלול להוציא את הרוח מהמפרשים של האוכפים", הוא מסביר. "בארץ, אחוז התפיסות מתוך מספר ההברחות הוא מזערי. לא תופסים טיפה בים. מה שקרה לאחרונה עם הקופים ועם האריות רק ממחיש את זה", אומר דרורי.
זה עלינו
הסיפור הטראגי של הג'אקו הוא דוגמה למצב שבו מדיניות לא יעילה מייצרת קשיי פיקוח גדולים שמאפשרים לסחר החוקי והלא חוקי להתערבב. הדבר הנכון ביותר שנוכל לעשות הוא לא לרכוש חיות בר. עלינו להבין שחיית בר שנמצאת בכלוב היא חיה בשבי שנמצאת בתנאים שאינם הולמים את הדרך שבה היא אמורה לחיות, ובכך אנחנו גוזרים עליה חיים של סבל. עלינו להמשיך להיאבק בסחר הלא חוקי בכל דרך אפשרית: חקיקה, אכיפה ושינוי התפיסה הציבורית. רק כך נוכל להבטיח את עתידם של תוכי ג'אקו ושל כל חיות הבר שנמצאות תחת איום הסחר הלא חוקי.
הכתבה הוכנה על ידי זווית – סוכנות הידיעות של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה
