מחקר חדש, שנערך באוניברסיטת חיפה בשיתוף אוניברסיטת זאגרב ופורסם בכתב העת Scientific data מבית Nature, מצא כי רעש תת-ימי הנפלט מכלי שיט קטנים כמו יאכטות - עשוי להיות בעוצמות דומות לרעש המוקרן מספינות מסחריות גדולות.
החוקרים מצאו כי הרעש משפיע על הפיזיולוגיה של בעלי החיים הימיים וגורם לסטרס המשפיע על בריאותם. במסגרת המחקר אספו החוקרים מידע גדול מאוד, שכולל סרטוני וידאו והקלטות אקוסטיות של מעל ל 1,200 כלי שיט בים האדריאטי. החוקרים סיווגו את המידע לפי סוג, גודל ומהירות שייט.
"הממצאים שלנו מצביעים על כך שגם כלי שיט קטנים גורמים לזיהום רעש משמעותי המשפיע על התנהגותם של בעלי חיים ימיים, כולל יונקים ימיים, דגים וחסרי חוליות", אמר עורך המחקר - פרופ' רועי דיאמנט מבית הספר למדעי הים ע"ש צ'רני באוניברסיטת חיפה.
בין היתר מצאו החוקרים כי הרעש מכלי השיט הקטנים משפיע על דולפינים ולווייתנים, המסתמכים על גלי קול לתקשורת, ניווט ואיתור טרף. בנוסף הוכח שגם חיות ימיות אחרות כגון דגים וצבי ים מושפעים בזיהום רעש בים.
"האיגוד העולמי לספנות הכריז על תקנות אשר יובילו להפחתה ברעש מספינות גדולות וארגוני ספנות לאומיים מגבילים מהירות של ספינות סוחר באזורי חוף הכוללים חיות ימיות , אולם אף תקנה לא מתייחסת לספינות קטנות", אמר מארק שיפטון, דוקטורנט בחוג לטכנולוגיות ימיות באוניברסיטת חיפה אשר היה אחראי על ביצוע האנליזות האקוסטיות. "למעשה, האפקט מרעש מכלי שיט קטנים עשוי להיות משמעותי יותר מספינות סוחר, מכיוון שכלי שיט קטנים נמצאים בקרבת החוף היכן שרוב בעלי החיים הימיים מרוכזים", הוסיף שיפטון.
על מנת לחשוף את מסקנותיהם לכלל קהילת המחקר, יצרו החוקרים כלי אינטרנטי להנגשת המידע שנאסף באתר ייעודי בשם HearMyShip. המשתמשים יכולים להשוות בין כלי שיט, לצפות בווידאו של כלי השיט שהוקלטו ולשמוע את הרעשים המוקלטים. "זהו למעשה מאגר הנתונים הגדול ביותר, המשלב זיהוי של סוג גודל ומהירות כלי השיט עם הרעש המוקרן. אנו מקווים שדרך המידע שנאסף והמסקנות הנלוות הקהילה העולמית תגבש רגולציה מתאימה גם לרעש המוקרן מכלי שיט קטנים, למשל על ידי מדידות רעש מוקרן בזמן בדיקת הכושר שיט השנתי - הטסט של הספינות", אמר פרופ׳ דיאמנט.
מאגר הנתונים הייחודי נאסף בים האדריאטי מול העיר שיבניק. "מדובר בתעלה צרה ברוחב של 100 מטר, שדרכה יוצאות ונכנסות לעיר כל הספינות. בעונת התיירות התנועה הימית דרך הערוץ עשוייה להגיע לכלי שיט בכל כ-10 שניות. זה איפשר לנו לקבל מגוון סטטיסטי משמעותי ביחסית זמן קצר של איסוף מידע״ אומר הדוקטורנט מארק שיפטון.
המערכת לאיסוף המידע כללה שילוב של מצלמה אופטית עם מקליט אקוסטי. המצלמה תיעדה וידאו של כלי השיט העוברים. בעזרת מערכת למידת מכונה ייעודית שפותחה במסגרת המחקר, זוהו כלי שיט שעוברים בתעלה ושוערך סוג כלי השיט, גודלו ומהירותו.
המקליט האקוסטי הוצב במרכז הערוץ בעומק של כ-30 מטרים והקליט באופן רציף את הרעשים שבים. לכל כלי שיט שהתגלה בווידאו התאימו החוקרים את האות האקוסטי מכלי השיט בהתאם לזמן החלופה. העיבוד האקוסטי כלל ניתוח ספקטרום הרעש וקביעת עוצמת הרעש שהופקו על ידי כלי השיט השונים. "תוצאות האנליזה שקיבלנו הראו כצפוי מתאם גבוה בין מהירות כלי השיט לרעש שהוא מפיק דבר העשוי לשמש לפיתוח רגולציות המקטינות את השפעת הרעש מספינות כאלו למשל הגבלת מהירות במעבר ליד שמורות ימיות או כיום פעילויות ניטור רעש במקביל לפעולות ניטור השונות הביולוגית הקיימות כיום", סיכם פרופ' דיאמנט.
בעקבות ממצאי המחקר, החוקרים קוראים להחמרת הפיקוח והגבלות שיט באזורים רגישים גם בישראל.
