66 קבוצות מחקר מרחבי העולם יקבלו מענקים בסך כולל של 684 מיליון אירו ממועצת המחקר האירופית (ERC) כדי להתמודד עם כמה מהשאלות המדעיות המאתגרות ביותר במגוון רחב של תחומים. המענקים, שעליהם פורסם בצהריים (יום ה'), ניתנים לחוקרים מצטיינים ומאפשרים להם לשלב את המומחיות, הידע והמשאבים שלהם כדי לדחוף את גבולות הגילוי המדעי. מימון זה הוא חלק מתכנית Horizon Europe למחקר וחדשנות של האיחוד האירופי. בין המדענים שקיבלו את המענקים גם שני חוקרים מישראל - פרופ' ארז לבנון מאוניברסיטת בר-אילן וד"ר איבו שפיגל ממכון ויצמן למדע.
פרופ' ארז לבנון, אוניברסיטת בר-אילן
האיחוד האירופי העניק מענק יוקרתי בגובה 10 מיליון אירו לפרויקט מחקר משותף של אוניברסיטת בר-אילן, ואוניברסיטת טיבינגן בגרמניה, שיפתח גישה חדשנית לטיפול במחלות כבד כרוניות וסרטן כבד באמצעות עריכה מדויקת של מולקולות RNA.
שיטת הטיפול החדשה מנצלת מנגנון קיים בתא, באופן טבעי ומאפשרת תיקון זמני ובטוח של שגיאות בתאים מבלי לשנות את ה DNA וכך עשויה לספק טיפול גמיש, הפיך ובטוח יותר.
את הצוות הישראלי מוביל פרופ' ארז לבנון מהפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת בר-אילן, שיקבל 2.5 מיליון אירו מתוך המענק. "אנחנו מפתחים שיטה שתאפשר לגוף לרפא את עצמו, בעדינות ובדיוק", מסביר פרופ' לבנון. מטרת הפרויקט, שנקרא HepaModulatoR, היא לפתח תרופות RNA שיחזירו את תפקוד הכבד לקדמותו ולהרחיב את הפיתוח של הטכנולוגיה גם למחלות נוספות.
פרויקט HepaModulatoR מתמקד בעריכת בסיסי RNA , טכנולוגיה חדשנית המאפשרת ביצוע שינויים מדויקים והפיכים במולקולות הRNA, הנושאות את ההוראות לבניית חלבונים, מבלי לשנות לצמיתות את ה-DNA. באוניברסיטת בר-אילן אמרו כי גישה מאפשרת פיתוח טיפולים בטוחים ומותאמים יותר למגוון רחב של מחלות.
"אנחנו מפתחים דרכים שיאפשרו לגוף האדם לתקן את הטעויות שלו באופן בטוח וטבעי", אמר פרופ' לבנון. "השיטה שלנו אינה משנה את ה-DNA – היא עורכת את ה-RNA באופן זמני, כך שניתן יהיה להתאים אישית את הטיפול".
מחלות כבד כרוניות פוגעות במיליוני אנשים ברחבי העולם, ולעיתים קרובות נגרמות כתוצאה מזיהומים נגיפיים, צריכת אלכוהול, תזונה לקויה או מחלות אוטואימוניות. גורמים אלה פוגעים בתאי הכבד וגורמים לדלקת, לצלקות ואף לסרטן. צוות HepaModulatoR שואף לפתח תרופות מבוססות RNA שיוכלו לשקם את תפקודו התקין של הכבד ולעצור או להפוך את התקדמות המחלה.
"זהו פרויקט המאחד מדענים מובילים בתחומי הביולוגיה, הכימיה והרפואה," הוסיף פרופ' לבנון. "באמצעות שילוב הידע והיכולות שלנו, אנו שואפים ליצור דור חדש של תרופות שיחולל שינוי באופן שבו מטפלים במחלות כבד".
ד"ר איבו שפיגל, מכון ויצמן למדע
קבוצת המחקר של ד"ר איבו שפיגל מהמחלקה למדעי המוח זכתה גם כן במענק. מטרת פרויקט המחקר שזכה במענק היא לחשוף את המנגנונים התאיים והסינפטיים שמאפשרים לנו ללמוד.
קבוצתו של ד"ר שפיגל מתמקדת לשם כך באזור במוח שנקרא היפוקמפוס (Hippocampus), הממלא תפקיד מפתח בכל הקשור ללמידה מרחבית והיכולת להתמצא במרחב. גישת המחקר ההוליסטית שמה לה למטרה לחבר בין מנגנונים שמאפשרים למידה בכמה רמות ארגון של מערכת העצבים, כולל מנגנונים מולקולריים-גנטיים, תאיים-סינפטיים, רשתיים והתנהגותיים.
בצוות המחקר חברים חוקרים המתמחים בכל אחת מרמות ארגון אלה אשר עובדים ביחד בצורה קרובה ושיתופית מאוד על אותו מערך ניסוי ועל אותן דגימות. בלב הפרויקט ניצבת טכנולוגיה חדשה שפיתח צוות המחקר בשיתוף פעולה עם פרופ' אטילה לוזונצ'י מאוניברסיטת קולומביה, שמאפשרת לסמן באופן קבוע ומדויק מאוד רק את תאי העצב הספציפיים בהיפוקמפוס שאכן משתתפים בלמידה.
