עדויות להתפשטות ההתיישבות בעמק יזרעאל בתחילת תקופת העיור, ולפולחן הכנעני שהתקיים בארץ לפני כניסתם של בני ישראל, נחשפו ממזרח לתל מגידו. בחפירות ארכאולוגיות שניהלה רשות העתיקות לפני עבודות בכביש 66, ביוזמה ובמימון של חברת נתיבי ישראל, נחשפו גת חצובה להפקת יין בת כ-5,000 שנה - מהקדומות ביותר שהתגלו בארץ. כמו כן נחשפו עדויות לפולחן עממי של הכנענים - דגם מקדש קטן וערכת כלים טקסית, מלפני כ-3,300 שנה.
(צילום: אמיל אלג'ם, רשות העתיקות)
מהתקופה הכנענית הקדומה, התגלתה גת קטנה לייצור יין, החצובה אל תוך הסלע, ומורכבת ממשטח דריכה ובור איגום. מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות, ד"ר אמיר גולני וברק צין, אמרו: "הגת הזו ייחודית; היא אחת הבודדות הידועות מתקופה כל כך קדומה, שבה גם התקיים העיור הראשון באזורנו".
החוקרים הוסיפו כי "גתות הן אמנם דבר נפוץ מאוד בארץ, אבל קשה מאוד לתארך אותן. עד כה, ידענו מעדויות עקיפות שניתן היה לייצר יין לפני 5,000 שנה, אך לא הייתה בידינו הוכחה חותכת לכך - 'האקדח המעשן', אשר יראה בבירור מתי זה קרה באזורנו. הגת שהתגלתה היא עדות חדשה וברורה לכך". מסביב לגת נחשפו גם מבני מגורים רבים - עדות להתפשטות היישוב במגידו הרבה מעבר לתחומי התל.
בחפירה התגלו הפתעות נוספות. מתקופת הברונזה המאוחרת - לפני כ-3,300 שנה, נחשפו כלי פולחן, שניכר כי הוטמנו באדמה באופן מוקפד, לצורך גניזתם המסודרת כמנחות. הכלים כללו דגם מוקטן של מקדש עשוי חרס, קנקני אגירה, פכים ופכיות מיובאים מקפריסין, וערכת כלים ייחודית ומרשימה, ששימשה, ככל הנראה, למזיגת נוזלים טקסית.
ברשות העתיקות אמרו כי ערכה זו הורכבה מכלי בדמות אייל, ואיתה מספר קעריות קטנות. החוקרים הוסיפו כי כלים מסוג אלה מתגלים בדרך כלל רק כשברים בודדים, דבר שמקשה להבין את הצורה השלמה שלהם, ואיך פעלו יחד. מפני שהערכה הוטמנה בשלמותה ובאופן שרמז על השימוש בה, היא מאפשרת - לראשונה במחקר, הצצה לאופן שבו שימשו אותם כלים בטקסים הפולחניים של הכנענים לפני אלפי שנים:
"קערה קטנה, שהייתה מחוברת לגוף האייל, תפקדה כמשפך וקערה דומה - בעלת ידית, שימשה, ככל הנראה, למזיגת הנוזל אל המשפך במהלך טקס", מסבירים החוקרים. "ראש האייל עוצב כזרבובית. לאחר שהכלי מולא, נהגו להטות את האייל קדימה - כך שהנוזל נשפך מפיו ונקלט בקערה הקטנה שהונחה לפניו. נראה, שהכלי שימש למזיגת נוזל בעל ערך כמו חלב, שמן, יין או משקה אחר, שניתן היה לשתות ישירות מהפיה, או למזוג לכלי קטן יותר - לצריכה או כנסך".
החוקרים מעריכים כי מיקומן של הטמנות כלי הפולחן מתחת לאדמה, אך בקו ראייה לאזור המקדש הגדול שפעל בתל מגידו בתקופת הברונזה המאוחרת 2, מצביע על פולחן כנעני עממי שהתקיים מחוץ לעיר. ייתכן שמי שעמדו מאחורי הפולחן הקדום היו חקלאים מקומיים, שהקדישו נוזלים או תוצרת חקלאית יקרת ערך כגון יין או שמן. חלק ממנחות אלו התגלו כלי חרס שלמים המוטמנים בצמוד למחשוף סלע גדול, אשר כנראה היה למזבח אשר לצידו הוטמנו המנחות, מחוץ לעיר מגידו הכנענית.
"מגידו נחפרת למעלה ממאה שנה", אמרו החוקרים. "בעוד שהיא מוכרת כאתר מפתח בחקר העירוניות הקדומה והפולחן הכנעני, הרי שהחפירות החדשות שערכנו ממזרח לתל, חשפו חלק חדש מהמרקם שבין היישוב המוכר בעיר - שעדויות לו מתגלות בתל - לפעילות שנעשתה במרחב שמחוץ לעיר. הגת החצובה בת 5,000 השנה ממקמת את ראשית תעשיית היין המקומית בהקשר יישובי-עירוני מאוד מוקדם, והמנחות מהתקופה שלפני כ-3,300 שנה מלמדות על המשכיות של נוהגי הקדשה ונסך גם מחוץ למתחם המקודש שבתל".
מנהל רשות העתיקות, אלי אסקוזידו, התייחס לתגלית: "החפירות הנרחבות של רשות העתיקות לאורך תוואי הכביש בעמק יזרעאל חושפות, נדבך אחר נדבך, את עושרה של ההיסטוריה הטמונה בקרקע באזור זה. החשיפה של מתקני ייצור יין קדומים והעדויות לפולחן עממי מחוץ למגידו מאפשרות לנו להתוודע לחיי היום-יום ולאמונות של תושבי האזור לאורך אלפי שנים".
מנכ"ל חברת נתיבי ישראל, ניסים פרץ, מסר: "פרויקט כביש 66 הוא אבן יסוד בתוכנית 'מחברים את ישראל', שמטרתה לחבר את הפריפריה למרכז תוך הקפדה על בטיחות ורצף תחבורתי. יחד עם זאת, הפרויקט מתבצע מתוך מחויבות עמוקה לשמירה על ערכי הטבע, ההיסטוריה והמורשת שלנו. התגליות המרשימות הללו הן נכס לאומי, והוכחה לכך שקידום תשתיות לאומיות יכול להתקיים תוך אחריות מלאה כלפי העבר".
התגליות יוצגו לראשונה מחר (יום ה, 6/11) בכנס השנתי לחידושים ולמחקרים בחפירות צפון הארץ, המשותף לרשות העתיקות ולבית הספר לארכיאולוגיה ולתרבויות ימיות באוניברסיטת חיפה. הכנס פתוח לציבור הרחב. החל מיום ראשון הקרוב (9/11) יוצגו הממצאים המרשימים ממגידו במסגרת סיורים שמתקיימים בקריה הלאומית לארכיאולוגיה של א"י ע"ש ג'יי וג'יני שוטנשטיין בירושלים.
