לא קל להיות ציפור בר בימינו. לצד מחלות וטורפים טבעיים, האדם מוסיף עוד שורה ארוכה של סכנות: הרס בתי גידול, חתולי רחוב, חומרי הדברה, זיהום אור, טורבינות רוח - וגם רוצח שקט ופחות מוכר, שאורב בכל חלון ובניין. לפי הערכות, מאות מיליוני ציפורים מתות מדי שנה מהתנגשות בבניינים בצפון אמריקה בלבד, בעיקר בחלונות. זהו הגורם השני בגודלו של תמותת ציפורים שהאדם אחראי לו ישירות, אחרי חתולים משוטטים.
ציפורים רבות לא מבחינות בחלון זכוכית שקוף, או שהן חושבות שבבואת השמיים או הצמחייה המשתקפת בחלון היא אמיתית, ומנסות לעוף דרכו. תאורת בניינים בלילה מחריפה את הבעיה, כי היא מושכת ציפורים אליה. בניגוד אלינו, ציפורים לא לומדות לזהות חלונות ולכן לא יודעות להיזהר מהם. כשחיה קטנה כמו ציפור טסה במהירות ופוגעת לפתע בזכוכית קשיחה, התוצאה היא לרוב קטלנית. הציפור סופגת מכה קשה בראש או בכתף ובדרך כלל מתה כתוצאה מכך, גם אם תחילה היא נראית בסדר.
עוד כתבות באתר מכון דוידסון לחינוך מדעי:
החיים הסודיים של העטלפים
השקט שלפני הרעש
משפכים בחול: ארינמל וארי-תולע
ההתנגשות בחלונות מתרחשת לאורך כל השנה, אך היא מתגברת בעונות המעבר עם נדידת הציפורים. כצפוי, היא שכיחה יותר באזורים שבהם חיות הרבה ציפורים, או שמהווים נתיב נדידה עבורן, כמו ישראל. ישראל מהווה גשר יבשתי בין יבשת אפריקה לאירופה ואסיה, וככזו היא אחד מנתיבי הנדידה העמוסים והחשובים בעולם. מאות מיליוני עופות נודדים באוטוסטרדה הזו דרומה בסתיו, כדי להעביר את החורף באפריקה הנעימה, ואז נודדות באביב חזרה צפונה אל אירופה ואסיה, שם יקננו ויגדלו גוזלים בסביבה שופעת מזון ומזג אוויר נח. בנוסף, ציפורי הבר המקומיות עפות לכל עבר מדי יום כשהן תרות אחר מזון, מחסה, בני זוג ועוד.
על אף חשיבותה העולמית של ישראל עבור עופות, המחקר על תופעת ההתנגשויות במבנים בתחומי הארץ עדיין מצוי בשלביו הראשוניים. בשנים האחרונות התפרסמו כמה סקירות שבחנו את התנגשות העופות בקירות אקוסטיים שקופים המוצבים לצד כבישי הארץ, כדי לחסום את רעשי התנועה. המחקר מצא כי מאות אלפי ציפורים מתנגשות בקירות אלו מדי שנה, אך ניתן להפחית משמעותית את התמותה הזו על ידי צביעת הקירות או הדבקת מדבקות עליהן.
מחקר בעזרת הציבור
כעת, מדענים מאוניברסיטת תל אביב ומוזיאון הטבע ע״ש שטיינהרדט חוקרים את תופעת ההתנגשות בתוך הערים. ראשית, הם אוספים נתונים על מספר העופות המגיעים לשלושה מרכזים המטפלים בהם: בית החולים לחיות בר בספארי רמת גן, מרכז אקלום לחיות בר אגמון החולה, ומרפאת עמותת ״למען חיות הבר״ בשרון. ״אם ציפור מגיעה לאשפוז עם חבלת ראש או כתף, כנראה שהגורם לכך הוא התנגשות עם מבנה״, אמרה מובילת המחקר, יובל מירקו, בראיון למכון דוידסון. המידע מן המרפאות עוזר להבין אילו מיני ציפורים מתנגשים יותר במבנים והיכן, אך הוא אינו מספיק. לדברי מירקו, ״הציפורים המגיעות לבית החולים הן קצה הקרחון״.
ציפורים רבות מתות זמן קצר לאחר הפגיעה, ואינן מגיעות לטיפול. קשה מאוד לאתר את הציפורים הללו, ולכן החוקרים מבקשים את עזרת הציבור. לדברי מירקו, ״השאיפה שלנו היא להבין את מלוא היקף התופעה, אילו מינים הם הרגישים ביותר, ומהם המקומות המסוכנים ביותר. הדרך שלנו לסקור שטח נרחב לנוכחות של ציפורים פגועות הוא דרך פרויקט של מדע אזרחי״. לשם כך, החוקרים פתחו טופס אינטרנטי מיוחד ומזמינים את כולם לדווח על כל עדות להתנגשות – אם זו ציפור פגועה או סימן של פגיעה בחלון. בנוסף, ניתן להצטרף לקבוצת ווטסאפ ייעודית שבה אפשר להתייעץ ולדון בנושאים הקשורים לניטור.
אתגר נוסף בהבנת היקף התופעה נובע מכך שחתולים ועורבים עשויים לאסוף את הציפורים המתות, או שהן התרחקו בכוחות האחרונים שלהן אל מקום מסתור כמו שיח, שם קשה לראות אותן. לפי מירקו, ״הזמן הטוב ביותר לאיתור הציפורים הוא מוקדם בבוקר. כדאי ללכת בסמוך למבנים מכל סוג – מה שיש בסביבה, ולחפש גם ממש מתחת להם אבל גם ליד שיחים – כל מקום שציפור יכולה ללכת אליו כדי להסתתר אחרי שנפגעה. אם אתם רצים מוקדם בבוקר או פשוט הולכים לבית הספר או לעבודה – אנחנו מחפשים אתכם״. שעות הבוקר המוקדמות טובות לכך במיוחד משום שציפורים רבות נודדות בלילה, ואם נגיע מוקדם בבוקר נוכל למצוא אותן לפני חיות אחרות. חלק נוסף של המחקר בוחן תוך כמה זמן הפגרים נאספים על ידי חיות או מתכלים בדרך אחרת. אם המחקר יצליח, נבין טוב יותר את הפגיעה בציפורים וכיצד כדאי לצמצם אותה.
המחקר נערך בהנחיית פרופ׳ תמר דיין, יו”ר מוזיאון הטבע, ובשיתוף ד”ר תומר גויטע, מנהל המרכז הישראלי למדע אזרחי במוזיאון, וד”ר עמוס בלמקר, מנהל אוסף העופות במוזיאון.
ד"ר יובל רוזנברג, מכון דוידסון לחינוך מדעי, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע
