מאז גילוי מגילות מדבר יהודה, בעלות החשיבות ההיסטורית והתנ"כית העצומה, השתנתה ההבנה של מקורותיהן היהודיים והנוצריים. עם זאת, בעוד שהמגילות תוארכו בכלליות מהמאה השלישית לפנה"ס ועד המאה השנייה לספירה, הרי שעד כה לא ניתן היה לתארך כתבי יד בודדים במדויק. כעת, על ידי שילוב של תיארוך פחמן רדיואקטיבי, פלאוגרפיה ובינה מלאכותית, צוות חוקרים בינלאומי פיתח מודל שפותר את תעלומת כתבי היד הבודדים על בסיס אמפירי. באמצעות מודל זה, החוקרים הוכיחו כי רבות ממגילות מדבר יהודה עתיקות יותר ממה שחשבו בעבר.
הסבר על השיטה החדשה בה תוארכו מגילות מדבר יהודה
(אמיל אלג'ם, רשות העתיקות)
עד כה, תיארוך כתבי יד בודדים התבסס בעיקר על פלאוגרפיה - חקר כתב יד עתיק - בלבד. עם זאת, למודל הפלאוגרפי המסורתי אין בסיס אמפירי מוצק. בין כתבי היד המעטים הנושאים תאריך בארמית או בעברית מהמאות החמישית והרביעית לפנה"ס ועד סוף המאה הראשונה ותחילת המאה השנייה לספירה, קיים פער המונע תיארוך מדויק של יותר מאלף מגילות וקטעים מאוסף מגילות מדבר יהודה - המכונות גם מגילות ים המלח, המגילות הגנוזות ומגילות קומראן.
פער זה נסגר כעת על ידי חוקרים בפרויקט ERC "הידיים שכתבו את התנ"ך" על ידי שילוב בין שיטות תיארוך רדיואקטיבי מ-24 דגימות, לבין ניתוח פלאוגרפי באמצעות מודל מבוסס למידת מכונה המשתמש בשיטת רגרסיה ליניארית בייסיאנית. התאריכים החדשים שהושגו באמצעות פחמן-14 (איזוטופ רדיואקטיבי נדיר של היסוד הכימי פחמן) הם סמני זמן אמפיריים ואמינים המגשרים על הפער הפלאוגרפי בין המאה הרביעית לפנה"ס למאה השנייה לספירה, שכן הם מספקים תאריך אובייקטיבי לסגנונות הכתיבה בכתבי היד שנבדקו במחקר שפורסם בכתב העת PLOS One. את המחקר ערכו חוקרים מאוניברסיטת כרונינגן בהולנד.
בהתבסס על מידע זה, החוקרים אימנו את מודל חיזוי התאריך בשם Enoch. הם השתמשו ברשת נוירונים עמוקה שפותחה בעבר לזיהוי דפוסי עקבות דיו בכתב יד, BiNet, בכתבי יד דיגיטליים. בכך הצליחו החוקרים לבצע ניתוח צורות גיאומטריות עוקב ברמת המיקרו של עקבת הדיו ולספק בסיס כמותי ואמפירי לניתוח סגנון של כתב יד, בסיס שפלאוגרפיה מסורתית אינה יכולה לספק.
אימות צולב הראה אז שהמודל בו השתמשו החוקרים יכול לחזות תיארוך מבוסס פחמן רדיואקטיבי לפי סגנון עם אי ודאות של כ-30 שנה (פלוס מינוס). זה אפילו מדויק יותר מתוצאות תיארוך פחמן רדיואקטיבי ישיר בטווח השנים 300-50 לפנה"ס. כעת, הודות למודל החדש שמוכן לשימוש, ניתן לתארך כאלף כתבי יד של מגילות מדבר יהודה מתקופה זו. בעזרתו יש בידי החוקרים כלי חדש ורב עוצמה שבאמצעותו הם יכולים לתמוך, לחדד או לשנות את ההערכות הסובייקטיביות שלהם עבור כתבי יד ספציפיים, לעתים קרובות בדיוק של 50 שנה בלבד עבור כתבי יד בני למעלה מ-2,000 שנה.
4 צפייה בגלריה
מלאדן פופוביץ', פרופסור לתנ"ך וליהדות עתיקה ומנהל מכון קומראן (משמאל), שהוביל את צוות המחקר, משתמש יחד עם עמיתו במודל Enoch כדי לתארך כתב יד ממגילות מדבר יהודה
(צילום: University of Groningen)
4 צפייה בגלריה
סגנונות כתיבה בכתבי יד דיגיטליים נותחו באמצעות BiNet, רשת נוירונים עמוקה שפותחה בעבר לזיהוי דפוסי עקבות דיו בכתב יד. על ידי שילוב סגנונות כתיבה עם תיארוך כתבי יד מסוג פחמן-14 באמצעות בינה מלאכותית, מודל החיזוי Enoch מסוגל לתארך במדויק את כתב היד
(איור: Maruf Dhali, University of Groningen)
Enoch הוא המודל המלא הראשון מבוסס למידת מכונה המשתמש בקלט תמונה גולמי כדי לספק תחזיות תאריך הסתברותיות עבור כתבי יד, תוך הבטחת שקיפות ופרשנות באמצעות עיצוב הניתן להסבר שלו. השילוב של ראיות אמפיריות מביא לענף הפלאוגרפיה מידה של אובייקטיביות כמותית שלא הושגה מעולם, מה שיוביל בסופו של דבר לתיארוך אוספי כתבי יד אחרים שתוארכו חלקית.
העובדה שרבות ממגילות מדבר יהודה הן עתיקות יותר ממה שחשבו בעבר משנה את האופן שבו חוקרים צריכים לפרש את התפתחותם של שני סגנונות כתב יהודיים עתיקים, הנקראים "חשמונאי" ו"הרודיאני". באופן ספציפי, כתבי יד בכתב חשמונאי יכולים להיות עתיקים יותר מההערכה הנוכחית, של כ-150-50 לפנה"ס. והכתב בסגנון ההרודיאני הופיע מוקדם יותר ממה שחשבו בעבר, דבר המצביע על כך שכתבים אלה התקיימו זה לצד זה מאז סוף המאה השנייה לפנה"ס במקום אמצע המאה הראשונה לפנה"ס, על פי הסברה הרווחת עד כה. כרונולוגיה חדשה זו של המגילות משפיעה באופן משמעותי על הבנת ההתפתחויות הפוליטיות והאינטלקטואליות במזרח הים התיכון בתקופה ההלניסטית ובתקופה הרומית (סוף המאה הרביעית לפנה"ס עד המאה השנייה לספירה).
4 צפייה בגלריה
מיצג מגילות מדבר יהודה בהיכל הספר שבמוזיאון ישראל בירושלים
(צילום: Teo K/Shutterstock)
היא מאפשרת פיתוח תובנות חדשות לגבי אוריינות ביהודה העתיקה ביחס להתפתחויות היסטוריות, פוליטיות ותרבותיות, כגון עיור, עליית שושלת החשמונאים, ועלייתן והתפתחותן של קבוצות דתיות כמו אלו שעומדות מאחורי מגילות מדבר יהודה והנצרות הקדומה.
החוקרים קבעו כי ספר דניאל (4Q114) חובר על ידי אדם אנונימי בסביבות המאה השנייה לפנה"ס, בדומה לספר קהלת (4Q109) שחובר בתקופה ההלניסטית (המאה השלישית לפנה"ס), זאת בשונה מההנחה המסורתית לפיה היה זה המלך שלמה שעשה זאת במאה העשירית לפנה"ס. לפיכך, מדובר בהזדמנות לחקור עדויות מוחשיות לידיים שכתבו את התנ"ך.
