בשנים האחרונות אנו רואים יותר ויותר חזירי בר בחיפה, ותנים בתל אביב ובמקומות נוספים בגוש דן. מבדיקת מבקר המדינה, בדוח המתפרסם אחר הצהריים (יום ג') עולה כי אין גורם מדינתי שאמון על הטיפול במינים מתפרצים ברשויות המקומיות, מנחה אותן ומפקח על פעילותן.
המבקר מתניהו אנגלמן כתב כי רשות הטבע והגנים היא הגורם המקצועי האחראית להגנת חיות הבר, אולם אין לה אחריות מפורשת בדין לטפל במינים מתפרצים בתחומי שיפוטן של הרשויות המקומיות מעבר למתן היתרי ציד. המשרד להגנת הסביבה, אף שהוא הממונה על ביצוע הוראות החוק להגנת חיית הבר וחוק גנים לאומיים, כלל אינו סבור שנושא הביקורת של דוח זה, כלומר הטיפול בחזירי בר ובתנים בתחום שיפוטן של הרשויות המקומיות, רלוונטי לו.
הפרק על חזירי בר ותנים
(צילום: משרד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור)
במצב האמור, כתב מבקר המדינה, נדרשות הרשויות המקומיות לטפל בתופעה בתחום שיפוטן ולבצע פעולות מגוונות לטיפול בתופעת המינים המתפרצים בישראל, ובהן: סניטציה, גידור, הסברה, אכיפה ודילול אוכלוסייתם של המינים המתפרצים באמצעות ירי או באמצעות לכידה והמתה.
המבקר מצא עוד כי במדיניות רשות הטבע והגנים, שנקבעה באוקטובר 2016 - צוין כי ככלל, רט"ג לא תפעל בעצמה בתוך שטחים עירוניים. כאשר תקבל רט"ג מרשות מקומית דיווח על נזק מחיות בר, היא תבחן בשיתוף עם הרשות המקומית את האמצעים השונים להפחתת הנזק. אם יעלה הצורך בדילול חיות בר, תיתן רט"ג היתרים לכך בהתאם לחוק ובהתאם למדיניותה לטיפול בחיות בר בערים. כמו כן נקבע במדיניות רט"ג כי ויסות אוכלוסיות בעלי החיים יבוצע רק לאחר שמוצו האפשרויות האחרות לטיפול בבעיה. הפעולה תתבצע אך ורק על פי היתר מרט"ג, וזאת בהתחשב במין בעלי החיים, במקום הימצאם המדויק של בעלי החיים, בתקופה, בשיטות הוויסות ובמספר בעלי החיים באזור.
מבקר המדינה העיר כי אמנם מדיניות רט"ג בנושא ויסות אוכלוסיות של מינים מתפרצים פורסמה ביוני 2018, אולם מדיניותה לגבי הטיפול בחיות בר בערים לא פורסמה ולא הובאה לידיעת ראשי הרשויות או לידיעת הגורמים המקצועיים ברשויות המטפלים בנושא חיות הבר.
לגבי תנאים לירי בחיות בר ליד יישוב, מצא המבקר אנגלמן כי אף שרט"ג קבעה בנוהל למתן היתרי ציד כי נדרש אישור מפורש מהמשטרה לביצוע ירי בקרבת יישוב, וכי על המשטרה לקבוע תנאים בנוגע לביצוע הירי בקרבת יישוב, עלה כי רט"ג לא תיאמה זאת עם המשטרה ואף לא הביאה זאת לידיעתה. עוד עלה כי מחוזות חוף וירושלים במשטרה לא תיעדו את הודעות הציידים בדבר יציאתם לציד בירי בתחום שיפוטן של הרשויות שנבדקו. המבקר העיר כי היעדר התיעוד עלול לפגוע ביכולתה של המשטרה לתחקר אירועים במידת הצורך.
לגבי היקף תופעת חזירי הבר והתנים, כתב מבקר המדינה כי ניתוח פניות הציבור למוקדים העירוניים ברשויות שנבדקו העלה כי בשנים 2019 - 2024 היקף תופעת חזירי הבר בחיפה היה גדול פי 29 מאשר בשאר הרשויות שנבדקו (24,620 פניות לעומת ממוצע של 840 בשלוש הרשויות האחרות - ירושלים, נשר וקריית טבעון) זאת בהשוואה למספר התושבים בחיפה שגדול פי 12 ממספר התושבים בנשר ופי 15 ממספר התושבים בקריית טבעון.
עוד מצא המבקר כי המיפוי בארבע הרשויות שנבדקו מצביע על כך שתופעת חזירי הבר והתנים אינה רק מנת חלקן של השכונות הסמוכות לשטחים מיוערים, וכי מינים מתפרצים אלו כבר חדרו ללב ליבו של המרחב העירוני. מניתוח הפניות בנושא חזירי בר למוקדי עיריות חיפה, נשר והמועצה המקומית קריית טבעון עולה כי תופעת חזירי הבר החמירה בתחום שיפוטן של רשויות אלה בשנים 2019 - 2024, ואילו בירושלים תופעת התנים מטרידה את תושבי הרשות יותר מתופעת חזירי הבר.
אחת הדרכים למנוע התרבות של חיות בר בערים היא הקפדה שהם לא יוכלו להגיע למקורות מזון. למרות זאת מבקר המדינה מצא כי על אף התחייבות עיריית חיפה במסמך ההבנות עם רט"ג להמשך ביצוע פעולות האכיפה כנגד האכלת חתולי רחוב שלא על פי ההנחיות, ואף שלאכיפה בנושא תרומה חשובה לטיפול בתופעת חזירי הבר והתנים בעיר, ביולי 2024 החליטה העירייה להפסיק פעילות זו למשך שלושה חודשים. במקביל, עיריית ירושלים לא ביצעה פעולות אכיפה נגד מאכילי בעלי חיים בתחום שיפוטה ולא ביצעה פעולות הסברה בנושא זה; עיריית נשר לא בחנה את האפקטיביות של מסעות הפרסום שביצעה בנושא ואת מידת החשיפה אליהם בקרב תושביה.
מבקר המדינה התיייחס בדוח גם לדילול אוכלוסיות חזירי הבר באמצעות ציד. הוא כתב כי שיטה זו עלולה להוביל להגברת הילודה של אוכלוסייה זו ובכך לגרום לגידולה. המבקר כתב כי ציד בשעות הפנאי מתגלה כשיטה שלא תמיד אפשר לשלוט באמצעותה בגודל ובצפיפות של אוכלוסיות חזירי הבר, זאת לעומת ציד סלקטיבי (לפי מין וגיל) שיכול לשפר במידה ניכרת את יעילות הציד. לפיכך, הדגיש אנגלמן, יש חשש כי הדילול רחב ההיקף של חזירי הבר שבוצע בתחום שיפוטה של עיריית חיפה בשנת 2024 יגרום דווקא לגידול אוכלוסיית חזירי הבר בעיר בטווח הארוך.
בסיכום הפרק, קבע מבקר המדינה כי על המשרד להגנת הסביבה, תוך היוועצות ברשות הטבע והגנים, להסדיר את אופן הטיפול במינים מתפרצים, להגדיר את תחומי האחריות והסמכויות של כל אחד מהגורמים האחראים לטיפול בנושא זה ולבחון את השתתפותם בנטל התקציבי הכרוך בכך.
המבקר הוסיף כי על הרשויות שנבדקו לאמץ את הטיפול המשולב ולהתמיד בו, וכן לבחון את האפקטיביות של הפעולות המתבצעות במסגרת טיפול זה. זאת לצורך צמצום הקונפליקט בין חזירי הבר והתנים לבין תושבי הרשויות, לשם מזעור הנזקים הנגרמים לאדם, לשם השמירה על רווחת התושבים וכן לשם שיפור איכות חייהם, ותוך הפחתה מרבית של הפגיעה בבעלי חיים אלה.
מרשות הטבע והגנים נמסר בתגובה: "תופעת שוטטות חזירי בר ביישובים נובעת מחיפוש אחר מזון זמין שמקורו באדם. רשות הטבע והגנים, כאמונה על יישום חוק הגנת חיית הבר, מספקת הנחיות מקצועיות לרשויות המקומיות כיצד לצמצם תופעה זו בין היתר באמצעות שיפור רמת הסניטציה בשטחי היישוב, מניעת גישה לפסולת ומזון לחיות הבר, פעילות גינון מותאמת לצמצום משיכת החזירים ופעילות הסברה לאוכלוסייה".
מעיריית ירושלים נמסר: "הנתונים מעלים כי פלישת חיות בר היא תופעה שולית שאינה רווחת בירושלים, בוודאי לעומת רשויות מקומיות אחרות".
כ-762 אלף עצים נכרתו עם אישור
נושא סביבתי נוסף, שבו עוסק דוח המבקר, הוא הצללת המרחב הציבורי העירוני. הנתון הכואב הוא כי 761,782 עצים נכרתו בישראל בין השנים 2014 ל-2023 ברישיון. מתוכם נכרתו 443,154 עצים (58%) בגין בנייה.
דו"ח מבקר המדינה: למה אין מספיק צל ברחובות שלנו?
(צילום: משרד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור)
המבקר כתב כי על אף סמכותו החוקית של פקיד היערות לאשר או לדחות בקשות לכריתת עצים בוגרים, ועל אף מעורבותו ופעילותו הנרחבת במתן חוות דעת בתהליכי תכנון ובנייה, לא תמיד די בכך להגן על העצים שיועדו לשימור מפני כריתה, וזאת נוסף על תרחישים חמורים אף יותר של סטייה מהוראות רישיון הכריתה שבהם נכרתים או נפגעים עצים שיועדו לשימור. עוד עלה כי הטיפול בחוות הדעת לתוכניות ולהיתרים כולל כמה סבבי בקרה ומביא לעיכובים בתהליכי תכנון ובנייה.
מבקר המדינה מצא כי על אף הגדרת היעדים לעניין הצללה שפורטו בהחלטת הממשלה מינואר 2022, יכולתה להביא את הרשויות המקומיות לפעול בנושא נותרה מוגבלת. מנוסח ההחלטה עולה כי הוראותיה אינן מחייבות את הרשויות המקומיות להתגייס ליישומה אלא מותירות את השתתפותן לשיקול דעתן, ומלבד זאת, לרבים מסעיפי ההחלטה אין תקציב מוגדר שיאפשר את יישומם.
מבקר המדינה קבע כי על משרדי האוצר, החקלאות והגנת הסביבה, שלהם נגיעה ישירה בנושא, לקבוע תקציב ייעודי בצד תוכנית פעולה סדורה לתמיכה בנושא הצללת המרחב הציבורי באמצעות עצי רחוב; וכן לבחון הקצאת משאבים להגברת המודעות לנושא אף ללא דרישה למימון משלים מהרשויות המקומיות, בפרט מהרשויות המקומיות המדורגות באשכול חברתי-כלכלי נמוך.
המבקר קבע עוד כי על פקיד היערות הממשלתי למפות את משימות הפיקוח ואת המשאבים הקיימים והנדרשים בנושא אכיפת הוראות פקודת היערות, ולנקוט צעדים יזומים לצמצום הפערים; לרתום את משרד החקלאות לעניין ולפעול להגדלת ההיקף של פעולות הפיקוח היזומות, ובכלל זה הגדלת מספר המפקחים על יישום בקשות פרטניות לכריתה ומתן תשומת לב מיוחדת למקרים שבהם נכרתים מספר רב של עצים על פי רישיון אחד, כדי להבטיח את השמירה על האינטרס הציבורי בקיומם של עצים במרחב הציבורי וכן את השמירה על כספי ציבור.
ממשרד החקלאות נמסר בתגובה: "אנו פועלים במטרה לאזן בין הגנה על העצים לבין קידום ופיתוח תשתיות. באשר לסמכויות אכיפה, ביקורת המבקר במקומה. נוכח התרומה של העצים לרשות ולתושביה, מצופה מהרשות לדאוג לפקח על הנושא מכוח חוק הרשויות המקומיות. פקיד היערות הממשלתי הוא רגולטור ארצי שבהיעדר תקציבים ממשלתיים ותקני כוח אדם, אין באפשרותו לפקח באמצעות שני מפקחים על כל הרשויות בארץ, וכתוצאה מכך, אין באפשרותו להשלים את תכנית הפיקוח הארצית. לעניין אסדרת עבודה בקרבת עצים, לפקיד היערות אין כל סמכות בדין לאכוף את 'נוהל עבודה בקרבת עצים'".
עוד נמסר כי "באשר למעורבות פקיד היערות בשלבי התכנון והבנייה, קידם המשרד במסגרת התקנת התקנות את הסדרת הנושא. התקנות ממתינות לאישור שר האוצר. בניגוד לנכתב בדוח, מטרת סבבי הבקרה במסגרת תוכניות הפיתוח והבנייה היא לשמור ולהציל מספר רב ככל הניתן של עצים. מצופה מהמבקר לברך על כך במסגרת דוח לשימור העצים ולא לבקר את התהליך. באשר לקביעת תקציב עבור תכנית ההצללה של המרחב הציבורי, על אף שהנושא הוגדר כיעד על ידי הממשלה, משרד האוצר טרם אישר תקציב קבוע, וממען להקים קרן ייעודית".
ממשיכים להטמין פסולת
76% מכלל הפסולת שיוצרה בישראל בשנת 2022 הועברה להטמנה (4.7 מיליון טונות של פסולת ביתית מ-6.2 מיליון טונות של פסולת שיוצרה באותה שנה), לעומת שיעור פסולת מוטמנת של כ-40% במדינות ה-OECD. בנוסף 46% מהפסולת שהוטמנה בישראל בשנת 2023 הועברה למטמנה אחת בדרום הארץ - מטמנת אפעה שנמצאת במישור רותם.
הביקורת מצביעה על משבר גובר בניהול הפסולת בישראל: ירידה ביתרות שטחי ההטמנה, חסמים תכנוניים, קצב מיחזור נמוך (26% בלבד ב-2023) ועלייה בהיטל ההטמנה שאינה מובילה לשיפור. אמנם קודמו 44 יוזמות למתקנים חלופיים, אך רק כמחציתן בשלבים מתקדמים.
68% מהפסולת עדיין מוטמנת בדרום הארץ, והשינוע ברכבת לא הורחב. הפיקוח על מחירים לוקה בחסר, התקשרויות עם קבלני פינוי ממשיכות להתבסס על מכרזים חוזרים, ופערים בין רשויות יהודיות ולא-יהודיות נותרו בעינם. הקרן לשמירת הניקיון כוללת התחייבויות גבוהות ורק חלק קטן ממנה פנוי. לצד זאת, שופרו מסלולי שינוע (כמו בזמר), ובמלחמת חרבות ברזל המשרד להג"ס סייע ב-35 מיליון ש"ח לפינוי. אך הסיכון למשבר פסולת חמור – נותר בעינו.
מבקר המדינה קבע כי על רמ"י, בשיתוף מינהל התכנון, לפעול ביתר שאת להגיע להסכמות עם המטמנות שיש להרחיב, לקדם את מתן ההרשאות לתכנון לתאי ההטמנה 8 - 10 וכן לפעול להסרת כל החסמים להרחבת המטמנות בהקדם האפשרי. זאת כדי שניתן יהיה לעמוד ביעדים ובלוחות הזמנים שנקבעו להגדלת נפח שטחי ההטמנה עד שנת 2030, וכדי שלא ייקטע רצף ההטמנה בשנים הקרובות.
כמו כן, כתב המבקר, כי על המשרד להגנת הסביבה להמשיך לפעול להגדלת שיעורי המיחזור ולקדם את הקמת המתקנים החלופיים לטיפול בפסולת בכל רחבי הארץ, כדי שמשבר ההטמנה לא יחמיר עוד וכדי להפחית את כמות הפסולת המשונעת לדרום הארץ. עוד מומלץ למשרד להגנת הסביבה, בשיתוף משרד התחבורה ורכבת ישראל, לעודד הגדלה של כמויות הפסולת המשונעת באמצעות רכבת בכל ימות השנה באמצעות הגדלה של תחנות האיסוף ובאמצעות הגברה של תדירות הרכבות ובחינת העלויות הכרוכות בכך.
המבקר ציין כי לרשויות המקומיות יש כלים רבים להתייעלות, לחיסכון ולמציאות פתרונות ארוכי טווח. כדי להפחית את הוצאותיהן בגין פינוי פסולת על הרשויות המקומיות, בהובלת משרד הפנים ובסיוע המשרד להג"ס, לאמץ דרכים שיביאו להפחתת הוצאותיהן על הטיפול בפסולת ולהגדלת שיעורי המיחזור. עליהן לבחון הקמת מתקנים חלופיים למיון הפסולת שהן מייצרות ולטיפול בה - מתקנים שישרתו אותן ויסייעו בהפחתת כמויות הפסולת שעליהן לשנע ולהטמין.
