זו הייתה אחת מאותן תגליות הפורצות את גבולותיה של הקהילה המדעית הסגורה. מחקר על תאי גזע שפרסמה ב-2014 המדענית היפנית הצעירה הארוקו אובוקטה, הפך אותה בן לילה לסופרסטארית של עולם המדע ולסוג של גיבורה לאומית. אפילו ראש ממשלת יפן דאז שינזו אבה שיבח את המדענית מעל במת הפרלמנט והבטיח לבנות "מדינה עם הנשים החכמות ביותר בעולם".
התגלית לכאורה של אובוקטה הייתה מסעירה. המדענית בת ה-30 דאז טענה כי פיתחה שיטה מהפכנית ופשוטה לייצור תאי STAP - תאי גזע בעלת יכולת פלוריפוטנטית הנרכשת באמצעות גירוי, או בשפה פשוטה יותר: תאי גזע היכולים לגדול לרקמות לשימוש בכל מקום בגוף. אובוקטה שביצעה את המחקר שלה על עכברים, הדגימה כיצד אפשר להפוך תאי גוף רגילים, תאי דם של עכברים במקרה הזה, למשהו דומה מאוד לתאי גזע עובריים. ברפואה, ישנה חשיבות עצומה לתאי גזע בשל יכולתם להפוך לכל סוג אחר של רקמה. בשל הפוטנציאל הרפואי העצום הגלום בהם, משאבים רבים מושקעים במחקר של תאי גזע ככאלו המסוגלים לרפא נזק הנגרם מהתקף לב או להחזיר יכולות ראייה. בעתיד ישנה תקווה שאפשר יהיה ליצור איברים שלמים מתאי גזע.
לא חלף זמן רב עד שהאמת הכואבת התפוצצה לכולם בפרצוף. המחקר המבטיח של אובוקטה, כך התברר, הוא לא יותר מפיקציה. הפרשה כולה תיזכר כאחת מהתרמיות המבישות שידע עולם המדע בעשורים האחרונים, כזו שתביא לנידויה המוחלט של אובוקטה מהקהילה המדעית ותגבה מאחד משותפיה את המחיר הכבד ביותר שניתן להעלות על הדעת.
השוואות לחתן פרס נובל
התגובות הראשונות לגילויים של אובוקטה היו נרגשות. מדענים מכובדים בתחום כינו את ממצאיה כ"גיים צ'יינג'ר". השיטה שלה נראתה פשוטה בהרבה מהשיטות הקיימות לייצור תאי גזע פלוריפוטנטיים.
היו כבר כאלו שהשוו אותה למדען היפני המהולל, חתן פרס נובל, שיניה יאמאנאקה, שהראה במחקריו כי אפשר "לתכנת מחדש" תאי עור בוגרים, כך שיהפכו לתאים דמויי תאי גזע עובריים. שורה של כתבות במגזינים ובתוכניות טלוויזיה חגגו את ההצלחה הנדירה של אובוקטה והבליטו את היותה אישה צעירה המצליחה בתחום הנשלט ברובו על ידי גברים.
15 דקות התהילה הללו חלפו מהר. ועדה שמונתה על ידי מרכז ריקן לביולוגיה התפתחותית בהובלתו של ד"ר שונסוקה אישיאי, חקרה את הנושא וקבעה שאובוקטה ביצעה מעשי הונאה מדעית. הטענות שעלו מהוועדה היו חמורות: קטעים מהטקסט של אובוקטה שפורסמו בכתב העת המדעי Nature התבררו כמועתקים ממאמרים אחרים. התמונות שהציגה עוותו. נתונים שונו באופן מטעה.
15 דקות התהילה הללו חלפו מהר. ועדה שמונתה על ידי מרכז ריקן לביולוגיה התפתחותית בהובלתו של ד"ר שונסוקה אישיאי, חקרה את הנושא וקבעה שאובוקטה ביצעה מעשי הונאה מדעית
אובוקטה עוד ניסתה בהתחלה להישען על תמיכתן של דמויות מכובדות מתחום השיבוט ומחקר תאי הגזע שהתיידדה איתם ומיהרו להגן עליה. אבל את כדור השלג הזה כבר אי אפשר היה לעצור.
הכוכבת המתרסקת הוסיפה חטא על פשע ומול מאות כתבים וצוותי טלוויזיה שהצטופפו במלון באוסקה, הגנה בדמעות על מחקרה. אבל לצד דבריה האפולוגטיים, אובוקטה השמיעה באותו יום גם דברי התנצלות. היא הודתה כי מאמציה לא היו מספיקים וטענה לחוסר בהכנה ובמיומנות. היא קיבלה על עצמה טעויות מתודולוגיות וניהול נתונים רשלני. כל הכשלים הללו נבעו לדבריה מתוך חוסר ניסיון.
כתב העת Nature הודיע כי הוא מבטל את הכרתו בשני המאמרים המקוריים של אובוקטה שפרסם. הקהילה המדעית כולה הזדעזעה והמוניטין של מכון המחקר ריקן, מהגדולים ביפן, בו עבדה אובוקטה נפגע קשות. מדענים בכירים שהיו מעורבים במחקר התפטרו בזה אחרי זה ובסופו של דבר בדצמבר 2014, פוטרה גם אובוקטה עצמה. בשלב זה היא כבר נשמעה אחרת. "אני מתביישת עד עמקי נשמתי. אני אפילו לא מוצאת את המילים להתנצלות", היא אמרה.
אבל המחיר המקצועי ששילמה אובוקטה היה כלום ואפס לעומת זה שגבה מעצמו ד"ר יושיקי סאסאי, מדען תאי גזע מוערך ואחד ממנחיה של אובוקטה. ד"ר סאסאי נפל לדיכאון קשה בעקבות הפרשה והבושה שחש. במשך שלושה חודשים הוא שהה בבית חולים, עד שהחליט לשים קץ לחייו. הוא כרך חבל סביב צווארו ותלה את עצמו. הוא היה בן 52 במותו והותיר אחריו שלושה מכתבים שתוכנם נאסר לפרסום.
דובר מרכז ריקן, סאטורו קגאיה, סיפר לאחר מותו של סאסאי שמצבו הידרדר מהרגע שבו הפרשה נחשפה. "הוא נראה מותש. יכולתי להרגיש בכך אפילו בשיחות הטלפון שערכנו". בשיחה עם סוכנות הידיעות AFP, קגאיה סיפר כי אובוקטה הוכתה בהלם ממותו הטראגי של סאסאי, מה שהוביל להידרדרות במצבה הרפואי ולאשפוזה בבית חולים.
אובוקטה עצמה נעלמה מאז מהעין הציבורית. בשנת 2016 דווח כי תואר הדוקטורט שקיבלה מאוניברסיטת ואסדה היוקרתית נשלל לאחר שנמצאו בו מקטעים שהועתקו מעבודות אחרות. ניסיונות של מדענים אחרים לשחזר את תוצאות המחקר שלה בכלים אמינים ומדעיים עלו בתוהו.
מדענים תחת לחץ
משפט ידוע המצדד בשקיפות אומר כי "אור השמש הוא המטהר הטוב ביותר". אלא שדווקא במקרה דנן, ייתכן ושערוריית אובוקטה מקשה כיום עוד יותר על חשיפת מחקרים מוטים ומפוברקים. ד"ר אייסוקה אנוקי, פתולוג מאוניברסיטת קינקי ביפן, אמר לאתר החדשות היפני The Japan Times כי הוא מרגיש שהשערורייה גרמה למוסדות מחקר רבים להסס לחשוף מקרים חשודים ואף להסתירם. "בעוד שמוסדות אכן עורכים חקירות ראשוניות כאשר הם סבורים כי ישנה הונאה אפשרית במחקר, הם נוטים לחשוף מעט מידע ומסתפקים בלהגיד כי מצאו את החוקרים לא אשמים בהתנהגות בלתי הולמת", הסביר ד"ר אנוקי.
משרד המדע והטכנולוגיה היפני פרסם שורת הנחיות בנושא התנהגות בלתי הולמת במחקר, בין היתר כתגובה לשערוריית תאי ה-STAP. ההנחיות קבעו כי יש להטיל עונשים כבדים בגין מעשי הונאה מסוימים כגון גניבה ספרותית או זיוף, לרבות החזרת כספי המימון שקיבלו החוקרים והגבלת זכאותם למימון נוסף בעתיד. בנוסף לכך, נדרשו מוסדות המחקר להעביר את החוקרים שלהם הכשרה באתיקה מחקרית לפני שיוכלו להגיש בקשה למימון.
ד"ר סאטושי טנאקה מהמחלקה לפרמקולוגיה של אוניברסיטת הרוקחות בקיוטו, שעוקב אחר סוגיות הנוגעות ליושרה במחקר, מבחין בין אתיקה ליושרה. לטענתו יש להקנות לחוקרים את היושרה בשלבים המוקדמים של הקריירה שלהם. "ב'אתיקה' של מחקר, בעצם אומרים לאנשים לא לעשות דברים רעים", אמר ד"ר טנאקה ל-The Japan Times, "זה אותו דבר כמו לומר לאנשים לא לגנוב כסף או לא להרוג אנשים. יושרה לעומת זאת היא יותר כמו מקצועיות". ד"ר טנאקה ציין כי חוקרים רבים שנתפסו בגין התנהגות בלתי הולמת ביפן היו רופאים, והסיבה למגמה זו, לדבריו, היא משום שלא לימדו אותם כיצד לטפל בנתוני ניסויים ביולוגיים כחלק מהשכלתם הרפואית. "בדרך כלל, לאחר שהם מתחילים קריירה כרופאים, הם מתחילים לכתוב מאמרים - ובשלב זה, אין אף אחד בסביבה שילמד אותם כיצד לנהל נתונים כראוי", הוסיף ד"ר טנאקה.
5 צפייה בגלריה
תאי ה-STAP שאובוקטה טענה שגילתה
(צילום: Haruko Obokata, RIKEN Center for Developmental Biology)
אנוקי וטנאקה טוענים שסביבת המחקר הפכה תחרותית יותר בעשור האחרון, בעיקר סביב בסיס המימון, מה שמגביר את הלחץ על מדענים לפרסם מאמרים נוספים כדי להמשיך את מחקרם ולשמור על משרותיהם.
דרושה שיטה חדשה
יפן איננה המדינה היחידה שסובלת מהתנהגות בלתי הולמת במחקר ומתרבות ה"פרסם או תיעלם". הטכנולוגיה הפכה את התחום לפרוץ יותר. האתר "Retraction Watch" הציג קרוב ל-100 מאמרים מדעיים שנראה כי נכתבו, לפחות באופן חלקי, באמצעות ChatGPT. דוגמא בולטת הוא מאמר שהתפרסם בחודש מרץ בכתב העת Surfaces and Interfaces והפך לוויראלי בגלל שהוא נפתח משפט שמופיע בתחילת תשובה טיפוסית של ChatGPT.
בעקבות המקרים המדאיגים שכן נחשפו, וההערכה כי מדובר רק בקצה הקרחון, גוברים כיום הקולות הדורשים שיטה חדשה להערכת עבודתם של חוקרים
נראה שבתחום המאמרים המדעיים לא אחת הכמות עולה על האיכות. בשנת 2021 כמות המאמרים במדעי הטבע חצתה את ה-2 מיליון, לשם ההשוואה ב-1981 המספר עמד על 400 אלף וב-2014 על 1.4 מיליון. "יש כיום הרבה יותר כתבי עת באיכות ירודה, כולל כאלה המאפשרים לחוקרים להתפרסם רק אם הם משלמים", הסביר ד"ר אנוקי ל-The Japan Times את ההצפה.
ד"ר טנאקה מעריך כי 20% מהמאמרים המדעיים ברחבי העולם חשודים כמכילים סוגים כלשהם של אי סדרים בנתונים. בעקבות המקרים המדאיגים שכן נחשפו, וההערכה כי מדובר רק בקצה הקרחון, גוברים כיום הקולות הדורשים שיטה חדשה להערכת עבודתם של חוקרים. כיום המדד המקובל הוא מדד גורמי ההשפעה הבוחן כמה פעמים מאמר מצוטט בשנה מסוימת.
מחיר התהילה
המקרה של אובוקטה הוא יוצא דופן בעיקר בגלל חוסר התחכום שהפגינה. היא כלל לא ניסתה לטשטש את עקבותיה ולהסתיר את הרמאות. זה רק הגביר את המבוכה בקרב עורכי כתב העת Nature, שתהו כיצד נתנו לחוקרת הצעירה להוביל אותם שולל.
התהילה הרגעית שהיא כל כך התמסרה אליה בהתחלה, הייתה זו שהפילה אותה. ההיסחפות של אובוקטה אחרי הזרקורים חשפה אותה לבדיקה מקיפה ורצינית יותר - ושם גם התגלתה התרמית. במקום להפוך לחוקרת מעוטרת ששינתה את עולם ולמודל לחיקוי, אובוקטה סיימה את דרכה המקצועית כדוגמא בולטת לכל מה שאסור לחוקר מדעי לעשות.
