קרחונים חיוניים למערכת האקולוגית של כדור הארץ, ופועלים כמאגרי מים מתוקים קריטיים ואינדיקטורים לבריאות כוכב הלכת שלנו. הם מספקים מים להמוני בני אדם, מווסתים את מפלס הים ותומכים במגוון הביולוגי. עם זאת, הענקים הקפואים הללו נמצאים תחת איום. עליית הטמפרטורות העולמיות גורמת לקרחונים לסגת בקצב מדאיג, מה שמוביל לעלייה במפלס פני הים ובהגדלת הסיכויים להתרחשות של אסונות טבע כמו שיטפונות או מפולות. כדי להתמודד עם האתגר הזה, נדרשת פעולה בהולה להפחתת פליטת גזי חממה.
לשם העלאת המודעות, צוין בסוף השבוע "יום הקרחונים העולמי" הראשון, שהוכרז על ידי האו"ם, במטרה להבליט את התפקיד החיוני של הקרחונים בשמירה על החיים על פני כדור הארץ לדורות הבאים. בחמש מתוך שש השנים האחרונות נרשמה נסיגת הקרחונים המהירה ביותר בעולם שתועדה אי פעם, כך על פי ארגון המטאורולוגיה העולמי של האו"ם (WMO). "שימור הקרחונים הוא לא רק צורך סביבתי, כלכלי וחברתי: זה עניין הישרדותי", אמרה סלסט סאולו, מזכ"לית הארגון.
הקרחונים ברכס הרי האנדים - רכס ההרים היבשתיים הארוך בעולם, שמשתרע על פני שבע מדינות בחופה המערבי של יבשת דרום אמריקה (ארגנטינה, צ'ילה, בוליביה, פרו, אקוודור, ונצואלה וקולומביה) - מספקים מים המשמשים לצריכה ביתית, חשמל הידרואלקטרי, תעשייה, השקיה של גידולים חקלאיים וגידול בעלי חיים.
כעת, צוות מחקר מטעם האוניברסיטאות האנגליות שפילד וניוקאסל, חקר לעומק את מגמת נסיגת קרחוני האנדים. השורה התחתונה מדאיגה למדי: קרחוני האנדים נמסים בקצב של 0.7 מטר בשנה, 35% מהר יותר מהממוצע העולמי. כתוצאה מכך נשקף איום ממשי לבטחון המים והמזון של מיליוני האנשים התלויים בהם.
"הדוח הראשון של הפאנל הבין-ממשלתי לשינויי אקלים (IPCC) פורסם ב-1990. מאז, מעט מאוד נעשה כדי לבלום את פליטת הפחמן העולמית שמזינה את שינויי האקלים", אמר ד"ר ג'רמי אילי, מבית הספר לגיאוגרפיה ותכנון של אוניברסיטת שפילד. "ממצאי הדוח שלנו מוכיחים כי מה שמדענים חזו במשך שנים מתגשם כעת, וצריך לנקוט פעולה מהירה כדי שתהיה עוד תקווה כלשהי להציל ולשמר את הקרחונים שכל כך הרבה אנשים מסתמכים עליהם כמקור מים".
שינויי האקלים מעלים את טמפרטורות האוויר, תוך שהם גורמים לאירועי מזג אוויר קיצוניים תכופים וחמורים יותר להתרחש. כל אלו מאיימים על יציבות קרחוני האנדים כמקור מים ועל ביטחונם של האנשים הנסמכים עליהם. הדוח מוכיח שההתכווצות של הקרחונים הואצה בעשורים האחרונים, עם שיעורים חסרי תקדים של המסה לאחר תחילת המילניום, במקביל לפליטת גזי חממה מוגברת ברחבי העולם.
לפני כעשור חתמו מדינות ברחבי העולם על הסכם אקלימי בפריז, שבו התחייבו לנקוט בפעולות נחרצות כדי לשמור על עליית הטמפרטורה הגלובלית בטווח של 1.5 מעלות צלזיוס (ביחס לרמות הטרום-תעשייתיות). ההסכם נבע מהידיעה שאם רף זה וגבוהים ממנו ייחצו, עתידים להתקיים על כדור הארץ יותר ויותר אירועי מזג אוויר קיצוניים, שיובילו בין היתר למחסור במים, אובדן יבול, הפסדים כלכליים, עליית מפלס הים ונזק גדול יותר לטבע.
5 צפייה בגלריה
מטפסי הרים בהרי האנדים שבצ'ילה, באזור שאיבד כמעט לגמרי את מעטה השלג שלו בגלל עליית הטמפרטורות
(צילום: Ivan Alvarado, Reuters)
5 צפייה בגלריה
המעטה הלבן של הרי האנדים בבוליביה, שמצטמצם בגלל שינויי האקלים
(צילום: David Mercado, Reuters)
עם זאת, הרף הזה כבר נחצה במשך מספר חודשים אשתקד. אם לא די בכך, ישנן תחזיות קודרות לפיהן חציית רף של 2 מעלות צלזיוס יוביל אזורים נרחבים בהרי האנדים להיות נטולי קרחונים לחלוטין (או כמעט לחלוטין) עד סוף המאה הנוכחית.
ככל שהקרחונים נמסים, ייאלצו מדינות רבות לנסות ולמתן את הבעיה על ידי בניית תשתית אחסון מים גדולה, כמו סכרים. עם זאת, זה ידרוש השקעה כספית משמעותית שמדינות עניות יותר, ואלו הפגיעות ביותר להשפעות שינויי האקלים, לא יוכלו להרשות לעצמן.
"בהתחשב בכך שהטמפרטורות צפויות להמשיך ולעלות בהדרגה עד סוף המאה ברחבי האנדים, כך גובר הסיכוי שהסיכונים והסכנות של שינויי האקלים יאיימו על ביטחון המים והמזון של מיליוני אנשים. כל היעדים שהוצבו כבר הוחמצו, ובכל זאת הדרך היחידה לשמור על הקרחונים היא להפחית באופן דרסטי את פליטת הפחמן אחת ולתמיד. המצב חמור, ויידרש שיתוף פעולה גלובלי כדי להתמודד עם שינויי האקלים. רק כך ניתן יהיה להבטיח את שלום הקהילות ברחבי העולם, שנחשבות לפגיעות ביותר מהשפעות שינויי האקלים", הבהיר ד"ר אילי.
