קיץ 2025 מתקרב ואיתו החששות. אחרי שהקיץ האחרון היה החם ביותר מאז שהחלו המדידות, כנראה שכדאי לנו להתכונן - ויש איך. הערים בישראל ובעולם בנויות על גבי תשתיות אספלט ובטון כדי לענות על הצרכים שלנו לחיים עירוניים. אבל, אלה הופכים את הערים ל"איי חום עירוניים", מצב שבו ערים הופכות למוקדי חום קיצוני. ודאי הרגשת את החום הכבד שנפלט מהמדרכות ומהכבישים - חום ש"נכלא" בעיר ונשאר גם בשעות הערב המאוחרות. מחקר חדש שנערך בחולון מציג כיצד החלטות תכנוניות שהתקבלו לפני עשרות שנים עדיין משפיעות על הטמפרטורה העירונית. החדשות הטובות הן שיש איך לתקן את זה ולקרר את העיר.
4 צפייה בגלריה
הדמאה תרמית של הלווין 9 Landsat מיום 29.06.2023 בשעה 11:00
(צילום: מתוך הדו"ח "זיהוי ונטור איי חום בעיר חולון" מאת פרופ' עודד פוצ'טר, ד"ר משה מנדלמילך, ד"ר אורלי רונן)
בעוד שהתופעה רלוונטית לכל הערים הגדולות בישראל, חולון היא אחת הערים הראשונות שבחרו להעמיק בנושא ולבחון באופן מדעי את היקף התופעה בעיר. המחקר, שהוזמן על ידי יריב בן דב, מנהל מערך איכות הסביבה וקיימות בעיריית חולון, בוצע על ידי פרופ' עודד פוצ'טר מבית הספר ללימודים רב-תחומיים, המכון הטכנולוגי חולון (HIT), בשיתוף אוניברסיטת תל אביב, ועל ידי ד"ר משה מנדלמילך וד"ר אורלי רונן. המחקר מספק תמונת מצב עדכנית על אי החום העירוני בחולון, בוחן את הגורמים להתחממות העירונית, ומציע פתרונות מעשיים להפחתת עומסי החום במרחב הציבורי.
אי חום חולוני
העיר חולון, שממוקמת במטרופולין תל-אביב–יפו, מוקפת באזורי תעשייה, בשטחים חקלאיים ובבנייה צפופה - מה שהופך אותה לדוגמה מייצגת לאי חום עירוני בישראל. בשנים האחרונות חלה בעיר עלייה של 5-4 מעלות צלזיוס בטמפרטורות המקסימום והמינימום – בעיקר באזורים תעשייתיים, ברחובות הראשיים ובשכונות ותיקות.
לפי תוכנית המתאר של חולון, העיר עומדת בפני שינוי דרמטי: מספר התושבים צפוי להכפיל את עצמו ל-400,000 תושבים עד שנת 2040, ושטחים נרחבים בעיר יעברו הריסה ובנייה מחדש. במקביל, היא הופכת לאחד ממוקדי התחבורה הציבורית הגדולים בישראל. העלייה בצפיפות האוכלוסייה ושינויי התשתית מחייבים התייחסות לניהול חום עירוני. לכן יזמה עיריית חולון את המחקר, במטרה לגבש אסטרטגיות תכנון שמותאמות למשבר האקלים.
4 צפייה בגלריה
רחוב פנחס אילון בחולון. מימין צילום של ההצללה, משמאל הדמאה תרמית שבה ניתן לראות שטמפרטורת המשטח מתחת לעצים היא כ-30 מעלות צלזיוס
(צילום: מתוך הדו"ח "זיהוי ונטור איי חום בעיר חולון" מאת פרופ' עודד פוצ'טר, ד"ר משה מנדלמילך, ד"ר אורלי רונן)
תופעת איי החום העירוניים בולטת במיוחד בערים ים-תיכוניות שמאופיינות באקלים חם ויבש. על פי המחקר שנעשה בחולון, יש שלושה גורמים מרכזיים שתורמים להתחממות העירונית:
1. ריבוי של משטחים קולטי חום - הכבישים, המדרכות והקירות בבניינים סופגים את קרינת השמש במשך היום ופולטים חום חזרה בלילה, מה שגורם לכך שגם בשעות הערב העיר נשארת חמה.
2. גיזום יתר של עצים - בערים רבות בישראל גוזמים את העצים יתר על המידה. זה מוביל לצמרות קטנות שלא מספקות צל ראוי. במקום להיות מגן טבעי מפני החום, העצים הופכים לאלמנט נוי בלבד.
3. צפיפות בנייה ומחסור בצמחייה - בשכונות ותיקות, הבנייה הצפופה לא השאירה מקום לשטחים ירוקים שנמצאו בעלי פוטנציאל לקירור העיר.
לפי מיפוי תרמי אזור התעשייה של חולון הוא "הנקודה הרותחת" של העיר – עם טמפרטורות קרקע שהגיעו עד 52 מעלות צלזיוס. מבנים ממתכת, קירות זכוכית מחזירי קרינה והיעדר צמחייה יוצרים אזור שאינו רק חם – אלא כמעט בלתי נסבל לשהייה בשעות היום.
לעומת זאת, בפארקים עירוניים כמו גינת הופיין שחוצה את העיר, החווה החקלאית ומקווה ישראל תועדו טמפרטורות נמוכות בכ-4 מעלות צלזיוס בממוצע. הבדלים אלה מדגימים כיצד תכנון נכון ושימוש בשטחים ירוקים יכולים למתן את התחממות העיר.
תכנון מתוקן
המחקר מציע מגוון פתרונות לצמצום אי החום העירוני, שחלקם כבר יושמו בהצלחה בערים שונות בעולם. "הדרך היעילה והישימה ביותר להפחתת אי החום העירוני היא הרחבת שטחי הפארקים והגינות העירוניות, נטיעה מסיבית של עצי רחוב, ויצירת הצללות בנויות מעל צירי ההליכה, בין אם באמצעות סככות או מבנים מקורים שיאפשרו מעבר מוצל ונעים", מסביר פוצ'טר.
4 צפייה בגלריה
רחוב חנקין בחולון. מימין צילום של ההצללה, משמאל הדמאה תרמית שבה ניתן לראות שטמפרטורת המשטח מתחת לעצים היא כ-30 מעלות צלזיוס ואילו טמפרטורת המדרכה החשופה לשמש היא כ-52.7 מעלות צלזיוס
(צילום: מתוך הדו"ח "זיהוי ונטור איי חום בעיר חולון" מאת פרופ' עודד פוצ'טר, ד"ר משה מנדלמילך, ד"ר אורלי רונן)
כחלק מההתמודדות, עיריית חולון החלה ביישום פתרונות אקלימיים. אחד הצעדים הבולטים הוא הקמת פארק טבע עירוני ובריכת החורף – פרויקט סביבתי המבוסס על פתרונות טבעיים, המסייע במניעת הצפות, משיב את המגוון הביולוגי המקומי ומהווה שלב נוסף בתכנון עירוני שעמיד יותר לשינוי האקלים.
חולון אינה לבדה בהתמודדות עם התופעה. גם עיריית תל אביב זיהתה את השלכות אי החום העירוני והשיקה תוכנית מקיפה להרחבת הצללה טבעית ולתכנון עירוני מותאם אקלים. מגמת העלייה במודעות הציבורית מצביעה על כך שערים נוספות ייאלצו לאמץ צעדים דומים בשנים הקרובות כדי למנוע החמרה נוספת של המצב.
אי קטן השפעה גדולה
אחת המסקנות המרכזיות של המחקר היא שהתחנה המטאורולוגית בבית דגן – שמשמשת כאחד ממוקדי המדידה המרכזיים של השירות המטאורולוגי הישראלי, מושפעת באופן משמעותי מאי החום העירוני של חולון. "תחנה זו נועדה לשמש כאזור ייחוס כפרי למדידות האקלים בישראל, אך בפועל היא מושפעת מהחום המגיע מאזור התעשייה של חולון", מסביר פוצ'טר. "הרוחות המערביות מסיעות את החום מהעיר אל התחנה, וכתוצאה מכך נמדדות בה טמפרטורות גבוהות יותר מהצפוי לאזור שאמור להיות כפרי".
4 צפייה בגלריה
פארק השדרה בחולון בצהרי היום. מימין תצלום, משמאל הדמאה תרמית
(צילום: מתוך הדו"ח "זיהוי ונטור איי חום בעיר חולון" מאת פרופ' עודד פוצ'טר, ד"ר משה מנדלמילך, ד"ר אורלי רונן)
השלכה אפשרית של זה היא הערכת יתר או חסר של מגמות ההתחממות בישראל. אם התחנות המטאורולוגיות אינן ממוקמות כראוי, נתוני האקלים הארציים עלולים להציג תמונה מעוותת, מה שעשוי להשפיע על מחקרים אקלימיים, תחזיות מזג אוויר וקביעת מדיניות סביבתית. לכן יש לעדכן את מיקום תחנות המדידה כך שיספקו נתונים מדויקים שאינם מושפעים באופן שגוי מאי החום העירוני.
מחויבות עירונית
הפתרונות המעשיים להפחתת איי החום העירוניים קיימים אך יישומם תלוי במידת המחויבות של הרשויות המקומיות לקידום שינוי מדיניות ארוך טווח. ככל ששינוי האקלים מחריף, כך גוברת הדחיפות להטמעת פתרונות תכנוניים שיאפשרו יצירת סביבה עירונית נעימה ובריאה יותר. כעת נותרת השאלה האם ההנהגה המקומית תבין את הדחיפות ותנקוט צעדים למען קירור הערים – או שכולנו נמשיך לסבול מקיצים הולכים ומחריפים.
כדי להתמודד עם התופעה נדרשת מדיניות עירונית מבוססת נתונים, הכוללת ניטור ומיפוי אזורי אי החום. "תכנון אקלימי חכם הוא מפתח לשיפור איכות החיים בעיר", אומר בן דב. "ככל שנבסס את ההחלטות שלנו על נתונים מהימנים ונרחיב את השטחים המוצלים והירוקים, כך נוכל להתמודד טוב יותר עם שינוי האקלים", הוא מסכם.
הכתבה הוכנה על ידי זווית – סוכנות הידיעות של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה
