פחות משלוש יממות לפני שמכון ויצמן למדע נפגע מטילים איראניים, התכנסו שם כמה עשרות מאנשי קהילת החלל הישראלית להצגה פומבית ראשונה של משימת חלל ישראלית ייחודית ושאפתנית במיוחד: לחפש סימני חיים על אחד מירחיו הגדולים של צדק, ואולי אף להמשיך הלאה ולחפש סימנים כאלה על אחד מירחי שבתאי.
המשימה, שנקראת בינתיים אֵאוּרֵקָה (Eureka), נמצאת בשלבי גיבוש ותכנון ראשוניים, בחיפוש אחר מקורות מימון ושותפים בינלאומיים. עוד דרישות רבות נוספות יצטרכו להתמלא כדי שהחלום יהפוך למציאות. אבל האנשים שמגלגלים את הרעיון כבר יותר משנתיים כמעט במחתרת, בעיקר בתעשייה האווירית ובמכון ויצמן למדע, מאמינים בכל ליבם שאפשר להרים את הפרויקט בתקציב קטן יחסית למשימות בסדר גודל כזה, לעשות את הכול בהובלה ישראלית ולהגיע לירחים של צדק ושבתאי כבר בעשור הבא.
הירח אירופה בסרטון של נאס"א
להשתחל אל הפער
אירופה, הקטן מבין ארבעת ירחיו הגדולים של כוכב הלכת צדק, הוא כיום אחד הגופים המסקרנים ביותר במערכת השמש, שעומד במוקד של מחקרים רבים. הסיבה לכך היא שיותר ויותר ראיות מדעיות מעידות שמתחת לפני השטח הקפואים שלו יש כנראה אוקיינוס של מים נוזליים. מים נוזליים הם הסביבה שבה התפתחו החיים בכדור הארץ, כך שלכאורה אין סיבה שלא יהיו חיים כאלה גם במים של אירופה – לפחות חיים מיקרוביאליים, המזכירים את החיידקים והאצות שיש אצלנו.
עוד כתבות באתר מכון דוידסון לחינוך מדעי:
טיפול העור המשותף של הקטלנים
מחלות ללא גבולות: מוקדים חדשים של חצבת בישראל
תרופה ניסיונית לנשילת עור חריפה
נראה שאוקיינוס תת-קרקעי דומה קיים כנראה גם בירחים נוספים במערכת השמש. אחד המסקרנים מביניהם הוא אנקלדוס, ירחו של שבתאי, שם החללית קסיני תיעדה התפרצויות של מים, מעין גייזרים, הנובעים מפני השטח. גם באירופה זוהו התפרצויות כאלה, אך הן כנראה זמניות וקצרות יותר מאלה של אנקלדוס.
11 צפייה בגלריה
האם מסתתרים סימני חיים בקרח? כך נראים בעיני אמן פני השטח של אירופה, עם צדק ברקע
(הדמיה: NASA/JPL-Caltech)
11 צפייה בגלריה
שכבת קרח בעובי של 30-20 קילומטר, שמתחתיה מסתתר אוקיינוס של מים נוזלים, ואולי יש בו חיים
( איור: NASA)
כל התצפיות שמעידות על קיומם של מים על ירחי צדק ושבתאי מבוססות על חישה מרחוק. כדי להגיע למים עצמם ולזהות אם יש בהם חיים צריך לנחות על אחד הירחים האלה עם מכשור יקר וכבד, ולאסוף מים ישירות מההתפרצות – או לקדוח למטה מבעד לשכבת קרח בעובי של 30-20 קילומטר. אלה אתגרים עצומים, שהתמודדות עמם תדרוש משימות חלל גדולות, מורכבות ויקרות מאוד.
כיום עושות את דרכן לצדק שתי חלליות שאמורות לחקור את אירופה בלי לנחות על פניו: משימת JUICE של סוכנות החלל האירופית, ומשימת Europa Clipper האמריקנית. שתיהן יגיעו למערכת של צדק בתחילת שנות ה-30 של המאה ה-21. על פי התוכנית הן אמורות לחלוף די קרוב לאירופה, לתעד ולחקור את פני השטח שלו ולאמת את ההשערה על קיומו של האוקיינוס התת-קרקעי. עם זאת, אף אחד מהן לא תוכננה לחפש ישירות סימני חיים באוקיינוס הזה, או על פני השטח של הירח.
זה הפער שאליו מבקשת להשתחל המשימה הישראלית. היא תתבסס על חללית קטנה בעלות נמוכה יחסית עם משימה מדעית עיקרית אחת: לזהות מרחוק, בקרח שמכסה את פני השטח של אירופה, חומצות אמיניות מסוימות שעשויות להעיד על קיומם של חיים במים שמתחתיו.
11 צפייה בגלריה
משימה עם סיכון רב ועם פוטנציאל גדול לרווח מדעי. פרופ' יוחאי כספי מצג את המשימה בכינוס במכון ויצמן
(צילום: אוהד הרכס, מכון ויצמן למדע )
“איננו יכולים להתחרות בגודל המשימות ובתקציבים עם סוכנויות חלל גדולות, אבל פרויקט של משימה ייעודית, עם מכשיר אחד והרבה ויתורים, הוא דבר שמדינה קטנה יכולה לעשות. זו משימה עם סיכון רב אבל גם עם פוטנציאל גדול לרווח מדעי”, אמר פרופ’ יוחאי כספי מהמחלקה למדעי כדור הארץ ומדעים פלנטריים במכון ויצמן למדע, שמוביל את הפרויקט מטעם המכון. “במידה מסוימת אנחנו קצת מנצלים את הסוכנויות הגדולות. נגיע לשם אחרי שמשימות JUICE ו-Europa Clipper כבר ימפו את פני השטח באופן יסודי. אם נהיה הראשונים שיגיעו אחריהן, יהיה לנו הסיכוי הכי גבוה לעשות את זה”.
פוטנציאל רב
הרעיון למשימה נולד במוחו של אנדריי, מהנדס בתעשייה האווירית, כשהשתתף לפני שלוש שנים בתוכנית הקיץ של אוניברסיטת החלל הבינלאומית. מדובר באירוע שמתקיים פעם בשנה, ומפגיש אנשים מתחומי עיסוק רבים בחקר החלל לשבועות מרוכזים של הרצאות, סדנאות וטוויית קשרים מקצועיים.
“היו רעיונות למשימות אחרות, חלקן דומות, גם במפעל שלנו וגם מחוצה לו. באוניברסיטת החלל שוחחתי עם אנשי נאס”א, סוכנות החלל של ארצות הברית, שהביעו עניין במשימה קטנה לירחים של צדק ושבתאי שתחפש סימני חיים, ואני חיברתי בין הדברים”, סיפר אנדריי לאתר מכון דוידסון.
ליוזמה נרתם גם דניאל, שעובד עמו בתעשייה האווירית. נוסף על הפרויקטים המסחריים של המפעל, דניאל היה שותף בפרויקט החללית הישראלית “בראשית”, ששוגרה לירח ב-2019 ובסופו של דבר התרסקה במהלך ניסיון הנחיתה על פניו. בהמשך היה מעורב עם אנדריי בפיתוח משימת “בראשית 2”, שהייתה אמורה להציב שתי נחתות על הירח, אבל הוקפאה לאחרונה בשל קשיים תקציביים שאליהם נקלעה עמותת SpaceIL. הוא מעורב גם בבנייתו של טלסקופ החלל הישראלי אולטראסט, שמיועד לשיגור בעוד כשנתיים.
“ב-2023 הצגנו במפעל את הרעיון למשימה הזאת כהמשך לבראשית 2, כי חשוב לנו לקדם גם משימות מדעיות וחינוכיות”, אמר דניאל לאתר מכון דוידסון. “זו משימה עם פוטנציאל גדול ליצור רצף של משימות מדעיות שמעודדות אנשים רבים לאהוב את החלל ולהתעניין בו. חיפוש חיים בחלל – בדומה לנחיתה על הירח – הוא דבר שמלהיב הרבה אנשים”.
11 צפייה בגלריה
חיפוש חיים בחלל הוא דבר שמלהיב הרבה אנשים. פני השטח של הירח אירופה
(צילום: NASA / JPL-Caltech )
דניאל ואנדריי הובילו צוות הנדסי שהחל לבחון את ההיתכנות של משימה לירח של צדק, ובכלל זה חישוב מסלולים, גודל החללית הנחוצה, כמות הדלק הדרושה, צריכת החשמל, דרכי התקשורת עם החללית ועוד. במקביל הם רתמו למשימה את כספי, שצבר ניסיון רב במשימות לצדק. בין השאר הוא חבר בצוות המדעי של משימת ג’ונו (Juno), חללית של נאס”א שחגה סביב צדק כבר קרוב לעשר שנים, והוביל את פיתוח המכשיר המדעי הישראלי של משימת JUICE.
אבני בניין לחיים
האתגר העיקרי של הצוות המדעי היה לחפש שיטת מדידה שיהיה אפשר לעשות ממרחק ושיהיה לה פוטנציאל טוב להניב תשובה מועילה לשאלה אם יש סימני חיים על פני השטח של אירופה. אחד ממובילי העבודה הזו הוא ד”ר גידי יופה, שעושה כיום פוסט-דוקטורט בהנחייתו של כספי. בסופו של דבר הם הגיעו למסקנה שהמועמדות הטובות ביותר הן חומצות אמיניות – אבני הבניין שמהן מורכבים החלבונים.
במאמר שפורסם לאחרונה הם התמקדו בשלוש חומצות אמיניות ארומטיות, כלומר שהמבנה שלהם כולל טבעת של אטומי פחמן. המבנה של שלוש החומצות – פנילאלנין (Phenylalanine), טריפטופן (Tryptophan) וטירוזין (Tyrosine) – הוא מורכב למדי, כך שהסיכוי לכך שהן ייווצרו בפעילות שאינה ביולוגית נמוך מאוד. החוקרים הראו שהמולקולות האלה מחזיקות מעמד בקרח עשרות שנים, ולא מתפרקות כמו מולקולות אחרות בהשפעת הקרינה החזקה שמקורה בשדה המגנטי העצום של צדק, או בקרינה העל-סגולה המגיעה מהשמש. יתרה מזאת, אפשר לגלות אותן מרחוק גם אם ריכוזן נמוך מאוד.
לחומצות האלה יש יתרון ייחודי שמקל לגלות אותם מרחוק: כשמאירים עליהן בקרינה על-סגולה הן פולטות קרינה באורכי גל ידועים. על התכונה הזאת מתבסס המכשיר המדעי של משימת אאורקה. הוא כולל לייזר שיוקרן אל פני השטח של הירח הרחוק בשעה שהחללית תחלוף בגובה לא רב מעליהם, וטלסקופ עם מצלמה רגישה לאור על-סגול, שיוכל לזהות את החתימה הייחודית של החומצות האלה.
11 צפייה בגלריה
כשמאירים אותן בקרינה על-סגולה, החומצות האמיניות האלה פולטות קרינה באורך קל ידוע. הדמיה של החללית אאורקה סורקת את פני השטח של אירופה
(איור: גידי יופה באמצעות ChatGPT)
“המטרה שלנו הייתה לחפש שאלת מחקר שאפשר לענות עליה במסגרת משימה כזאת”, אמר יופה לאתר מכון דוידסון. “יש פרצה שמשימות JUICE ו-Europa Clipper לא מכסות, והראינו שהמדע כאן הוא אפשרי. דרושה עוד עבודה רבה כדי לחדד את השאלות, לעשות תצפיות אסטרונומיות על אירופה במטרה לעקוב אחרי שינויים בפני השטח שלה, ולהראות בניסויי מעבדה שהרעיון העקרוני עובד. הרבה דברים צריכים לקרות. אבל הממצאים שלנו מראים שההיתכנות קיימת, וזו כרגע הדרך הסבירה ביותר שיש בידינו לגלות סימני חיים על אירופה, לפחות עד שמשהו ינחת שם”.
אף על פי שחומצות אמיניות הן אכן מאפיין ברור של חיים, הן עשויות להיווצר גם בתהליכים שאינם ביולוגיים. גילוי שלהן על אירופה יהיה ממצא מרעיש, אבל לא ראיה חותכת לקיום של חיים שם. רק לאחרונה התברר כי דגימות שנאספו מאסטרואיד מכילות חומצות אמיניות רבות. “אבני בניין לחיים נמצאו על שביטים ואסטרואידים, אבל אם נמצא סימני חיים על אירופה מדובר אלה יהיו דברים שקורים עכשיו, לא לפני מיליוני שנים או מיליארדי שנים, כשהאסטרואידים והשביטים רק נוצרו”, אמר דניאל. “גילוי של סימני חיים יהיה פריצת דרך משמעותית מאוד, דבר שכל ילד או מבוגר יכולים להתחבר אליו”.
11 צפייה בגלריה
הדרך הסבירה ביותר לגלות סימני חיים על אירופה, לפחות עד שחללית תנחת שם. גידי יופה בכינוס במכון ויצמן
(צילום: אוהד הרכס, מכון ויצמן למדע )
“המטרה שלנו היא להניח אבן בניין ראשונה לקראת משימה שתמצא ראיות ישירות לקיום חיים”, הוסיף אנדריי. “זה יתרום משמעותית להבנת תהליך ההתפתחות של החיים בכדור הארץ, ואיך הם היו עשויים להתפתח מחוצה לו”.
מצדק לשבתאי
מתווה המשימה המוצע כיום כולל שתי אפשרויות. האחת היא שהחללית תיכנס למסלול סביב צדק, ושבמהלך המעברים שלה בקרבתו היא תחלוף ליד אירופה ותסרוק את פני השטח של הירח הגדול באתרים שנבחרו מראש כמועמדים טובים לאיתור החומצות האמיניות שהמדענים מקווים למצוא. המסלול סביב צדק יצטרך להיות ארוך ואליפטי מאוד, כדי להרחיק את החללית ככל שרק אפשר מהקרינה החזקה והשדה המגנטי של כוכב הלכת הענק, ולצמצם למינימום את משך החשיפה להם. במתווה הזה היא תוכל לבצע שלושה יעפים סמוך לאירופה, ואם כל המכשירים ימשיכו לתפקד יהיה אפשר להאריך את המשימה ליעפים נוספים.
המתווה השני מורכב יותר מבחינות רבות. הוא כולל מעבר סמוך לאירופה בלי להיכנס למסלול סביב צדק, ואז ניצול הכבידה של צדק כדי להמשיך לשבתאי, לעבור פעם אחת ליד ירחו אנקלדוס, ואז לנצל את הכבידה של כוכב הלכת לטיסה חזרה לצדק לצורך מעבר נוסף ליד אירופה או אחד הירחים האחרים של צדק.
11 צפייה בגלריה
שני מתווים אפשריים למשימה: כניסה למסלול סביב צדק וביצוע שלושה מעברים סמוך לאירופה (מימין), או מעבר אחד סמוך לאירופה, המשך לאנקלדוס, וחזרה לאירופה (משמאל)
(איור: התעשייה האווירית לישראל)
אחד הדברים שיכריעו את הכף בין שני המתווים הם השותפים הזרים שמארגני המשימה מקווים לגייס ושיקחו חלק במימון שלה. שותפים כאלה יוכלו לשלב במשימה מטען מדעי משלהם, ולשם כך התוכניות הנוכחיות של מבנה החללית משאירות מקום למטען נוסף של כמה עשרות קילוגרמים.
“יש מגעים עם שותפים פוטנציאליים, ואם יהיו התפתחויות מדיניות במזרח התיכון לא יהיה מופרך לקוות שהשותפים יבואו מהאזור שלנו”, אמר כספי, בהתייחסו להשקעות הגדולות שהזרימו בשנים האחרונות מדינות כמו איחוד האמירויות וסעודיה בתוכניות חלל. “יש משהו מסעיר במשימות האלה. הן מעוררות עניין עצום”.
יוזמי המשימה מחפשים לא רק שותפים בינלאומיים, אלא גם שותפים בישראל, לכן הוזמנו לכינוס במכון ויצמן רבים מחברי קהילת החלל המקומית, מהאקדמיה ומהתעשייה גם יחד. “זה סוג של שיתוף פעולה עם עוד תעשיות בארץ, והוא עוזר למצב את התעשייה בישראל כשותפה במשימות חלל עמוק”, אמר אנדריי. “אם נמצא סמן ביולוגי משמעותי הוא יקפיץ את העניין העולמי בתחום וימצב את ישראל בחזית המחקר בחלל. זאת לא רק משימה הנדסית. היא כוללת גם ביולוגיה, כימיה, ואפילו היבטים פילוסופיים, והיא פותחת פתח להרבה אנשים להיכנס לתחום”.
החוקרים מתכננים לנצל את החללית למשימות מדעיות נוספות, למרות המכשור המוגבל שלה. ביניהן: חקר אסטרואידים בדרך לצדק, או בסיום המשימה העיקרית.
“זה מקים לתחייה את תחום המדעים הפלנטריים שפרח בארץ במשך עשורים, לפני שגווע לאיטו”, הוסיף יופה. “עצם העובדה שיש בנושא התעניינות מחודשת, רב-תחומית, היא עניין משמח מאוד”.
11 צפייה בגלריה
המשימה יכולה להקים מחדש את תחום המדעים הפלנטריים, שגווע במחקר ישראלי. אנקלדוס, ירחו המסקרן של שבתאי שעשוי להיות יעד נוסף על אירופה
( צילום: NASA/JPL-Caltech)
יופה עצמו עבר מסלול ייחודי בדרך למשימה: הוא עשה תואר שני במכון ויצמן בחקר כוכבי לכת במערכות שמש אחרות בעזרת כלים סטטיסטיים, התחיל דוקטורט בגרמניה, אך חזר ארצה מסיבות אישיות. הוא המשיך לדוקטורט באוניברסיטה העברית בירושלים, שם השתמש בכלים סטטיסטיים ובבינה מלאכותית דווקא בתחום… חקר מקרא. כספי, שהכיר אותו מימיו במכון, גייס אותו לפרויקט.
משימה קטנה וזולה
גם עם שותפים בינלאומיים, מימון המשימה יהיה אתגר לא פשוט. המתכננים מדברים על עלות בסדר גודל של כ-150 מיליון דולר. המחיר הזה לא כולל את השיגור – שצפוי לעלות בין 50 ל-100 מיליון דולר, תלוי בגודל הסופי של החללית, במתווה המשימה שייבחר, בספק השיגור ובגורמים נוספים. אף על פי שמדובר בסכום נכבד, מדובר עדיין בעלות נמוכה מאוד למשימה כל כך מאתגרת. תג המחיר של משימות מקבילות לצדק, ועל אחת כמה וכמה לשבתאי, עומד על מיליארדי דולרים.
איך מוציאים משימה לצדק בעלות נמוכה בהרבה מהמקובל? “גופים כמו סוכנות החלל האמריקאית או הסוכנות האירופית הם ארגונים שמרניים באופיים. הם משתמשים ברוב המשימות שלהם באותם מכשירים בשינויים קלים”, אומר כספי. לכן חלליות כאלה נושאות בדרך כלל כעשרה מכשירים מדעיים גדולים ויקרים. “אנחנו יכולים לעשות משהו ייעודי, עם מכשירים מעטים וקטנים יותר, ולכן יכולים להסתפק בחללית קטנה יחסית”.
“אנחנו ממנפים פלטפורמות שפותחו ללוויינים גיאוסטציונריים, ולהסבה שלהן למשימות לחלל העמוק”, הוסיף אנדריי, בהתייחסו למסלול המשמש לווייני תקשורת גדולים רבים. “בנוסף, יש מגמות עולמיות שעוזרות לנו להוריד מחירים, כמו הירידה במחירי השיגור ושיפור משמעותי בביצועים של תאים סולריים לייצור חשמל”.
סוגיית ייצור החשמל היא אחד האתגרים הגדולים בצד ההנדסי של המשימה. משימות ותיקות ששוגרו לחלקים החיצוניים של מערכת השמש הסתייעו בגנרטור גרעיני להפקת אנרגיה. הבעיה היא שהרבה יותק קשה להשיג כיום אורניום ופלוטוניום, כך שהמחיר שלהם יקפיץ את עלויות המשימה לסדרי גודל אסטרונומיים. גם החלליות האחרות שעושות את דרכן לצדק כעת משתמשות באנרגיית השמש לייצור חשמל, “אבל אם נמשיך גם לאנקלדוס נהיה הראשונים בהיסטוריה שהגיעו למרחק של תשע יחידות אסטרונומיות (1.35 מיליארד קילומטר; א”נ) עם לוחות סולריים”, ציין אנדריי.
“אנו גם הולכים על רכיבים קיימים שפותחו ללוויינים כאלה ושמיועדים לשהייה של 15 שנים בחלל”, השלים דניאל. “זה מספיק למשימה שלנו, עם מספר קטן של מעברים ליד צדק. לכן נוכל להשתמש ברכיבים שכבר פותחו, בלי צורך לפתח ולבחון רכיבים מהיסוד. גם זה מפחית את העלויות”.
11 צפייה בגלריה
חללית קטנה יחסית, מבוססת על פלטפורמה קיימת ועם מעט מכשירים. שרטוטי תכן ראשוניים של חללית אאורקה
(איור: התעשייה האווירית לישראל)
גם הטלסקופ של המשימה יתבסס על מכשיר קיים – זה שנמצא בפיתוח עבור הטלסקופ אולטראסט. הוא אמנם יצטרך לעבור התאמות ושינויים, אבל בשתי המשימות יש טלסקופ ומצלמה שפועלים בקרינה על-סגולה. כך רעיונות שפותחו עבור הטלסקופ ישמשו גם לפיתוח המכשור למשימת אאורקה.
“תחילה חששתי להצטרף למשימה הזאת במהלך דוקטורט בתחום אחר, אבל זה היה בדיוק סוג השאלות שרציתי לחקור. אחרי התלבטות הצטרפתי למיזם במשרה חלקית, וכשסיימתי את הדוקטורט המשכתי כפוסט-דוקטורנט של כספי. חיפוש חיים מחוץ לכדור הארץ הוא רעיון שמרתק אותי מילדותי, וכעת אני שמח לתרום לו בצורה כל כך ייחודית. אני רואה בתחום את עתידי המקצועי”.
משימה ציונית
עד כה כל העבודה על המיזם נעשתה במימון מקומי של מכון ויצמן למדע ושל התעשייה האווירית, בסיוע שותפים שתרמו מזמנם לבדיקות ולתוכניות הראשוניות. כדי להמשיך ולהתקדם יצטרכו היזמים להשיג מימון משמעותי יותר, וכמובן למצוא מתווה למימון המשימה כולה.
כבר בתחילת הדרך הציגו המתכננים את המשימה לסוכנות החלל הישראלית. מנהל הסוכנות אורי אורון השתתף גם הוא בכינוס במכון ויצמן והדגיש שהמימון של משימה כזאת הוא אתגר גדול מאוד, ושהכינוס לא נועד לדון בשאלת המימון אלא במסגור החזון. עם זאת הוא ציין שהמשימה עולה בקנה אחד עם המטרות של סוכנות החלל: קידום פעילות החלל של ישראל והאינטרסים שלה בחלל, קידום מדע, וחיזוק המעמד הבינלאומי של ישראל בתחום החלל.
“הסוכנות מברכת על היוזמה ורואה קשר הדוק בין המשימה הזאת לבין משימותיה של סוכנות החלל. אנחנו תומכים ברעיון המרכזי של המשימה ורואים בה פוטנציאל לשיתוף פעולה בינלאומי”, הדגיש אורון בשיחה עם מכון דוידסון שלושה שבועות ומלחמה אחת עם איראן אחרי הכינוס. “הסוכנות תצטרך למצוא דרך לסייע במימון מחקרי היתכנות, ולהושיט עזרה במציאת שותפים פוטנציאליים למשימה. יש כמה שותפים אפשריים כאלה אבל עד כה לא היינו מעורבים במגעים איתם”.
אורון שב והדגיש בשיחה את חשיבותה של המשימה בעידוד סקרנות ובמתן השראה. “השאלה אם אנחנו לבד ביקום היא אחת החידות הגדולות של האנושות, והשתתפות במשימה פורצת דרך שאולי תוכל לענות על זה היא דבר שמעט מאוד מדינות עוסקות בו. גם אם הסיכוי לקבל תשובה הוא קלוש, עצם העובדה שישראל עושה דברים שכמעט אף אחד אחר לא עושה עוזרת להלהיב אנשים. זה הסיפור שצריך לספר ברמה הלאומית”.
11 צפייה בגלריה
המשימה עולה בקנה אחד עם כל המטרות של סוכנות החלל הישראלית, אבל יהיה קשה למצוא מימון. מנכ"ל הסוכנות, אורי אורון, בכינוס במכון ויצמן
(צילום: אוהד הרכס, מכון ויצמן למדע )
כל השותפים למיזם מדגישים גם את החשיבות של המשימה לקידום מעמדה הבינלאומי של ישראל. “אם אנו מסוגלים להיות חלק מהמאמץ הבינלאומי בנושא, אנו מראים שגם מדינה קטנה יכולה לשחק בליגה הזאת”, אמר אנדריי.
וכספי סיכם: “למען מדע פורץ דרך לוקחים סיכונים גדולים, ואנחנו לא מפחדים מכישלונות. במקרה הכי גרוע, גם אם המשימה המדעית לא תצליח, או שלא תניב תוצאות חד-משמעיות, עדיין נדע שמדינת ישראל פיתחה יכולות, חינכה דור של סטודנטים, ויצרה שיתופי פעולה בין האקדמיה לתעשייה ושיתופי פעולה בינלאומיים. זה יקדם את החלל הישראלי ואת החינוך המדעי. “על המשימה הזאת ייכתבו עשרות מאמרים מדעיים, וגם למדידה שלילית תהיה משמעות ואפשר יהיה ללמוד ממנה. המידע שיופק גם יסייע לשכלל את השיטות לחיפוש סימני חיים במערכות שמש אחרות. אז הסיכון לא כל כך גדול”.
חלון הזדמנויות
כמו כל משימת חלל שמכבדת את עצמה, גם יוזמיה של אאורקה הציבו לעצמם לוח זמנים מאתגר. הם מקווים לשגר את חללית בתחילת שנות ה-30, כלומר בתוך כשבע שנים. “לצדק יש חלונות שיגור בערך פעם בשנה, ואפשר להגיע לשם תוך שנתיים בטיסה ישירה, אם כי יש גם משימות איטיות יותר”, אמר אנדריי. “אם נלך על משימה משולבת של אירופה ואנקלדוס, יהיה חלון שיגור מתאים ב-2032, ועוד אחד כמה שנים לאחר מכן. משימה של צדק-אנקלדוס-צדק צפויה לארוך כשבע שנים”.
בחירת המסלול שתעשה החללית תלויה בין השאר במתווה השיגור שייבחר. ככל שהחללית גדולה וכבדה יותר, דרוש לה טיל שיגור גדול יותר. אם רוצים שיגור ישיר לכיוון צדק, בדרך הקצרה, הטיל יצטרך גם לשאת את הדלק שיאפשר לשלוח את החללית לנתיב הזה. “בחירת שיגור היא נקודה חשובה מאוד, אבל אנחנו עדיין לא שם”, הדגיש דניאל. “יש משגרים רלוונטיים, ואנו נמצאים בקשר עם חלקם, אבל עדיין מוקדם לדון בזה. האתגר העיקרי הוא להביא את התקציב”.
חלומות בין מלחמות
יוזמת המשימה לאירופה התחילה להתגלגל בשיחות בין אנשי התעשייה האווירית לאנשי מכון ויצמן בקיץ 2023. אך זמן קצר לאחר מכן הגיע טבח ה-7 באוקטובר והעיסוק בזה הוקפא, מה גם שרבים מהמעורבים גויסו לישרות מילואים ממושך. רק בקיץ 2024 כונסו מחדש צוותי העבודה. בתעשייה האווירית עסקו בתכנון ההנדסי, ואילו צוותים של מכון ויצמן התמקדו בהיבטים הביולוגיים והגיאולוגיים של המשימה, וגם בתכנון ופיתוח של המכשירים.
הכינוס שנערך ב-11 ביוני סיכם כשנה של עבודה על המשימה הזאת, שנעשתה במימון עצמי של בתעשייה האווירית ושל מכון ויצמן גם יחד, ופעלה “על אש קטנה”, לצד פרויקטים אחרים. כאמור, שלושה ימים אחרי הכנס נפגע מכון ויצמן מטילים איראניים, ואחד הבניינים שנהרסו הוא זה שבו עובדים כספי ויופה.
11 צפייה בגלריה
אחרי משברים גדולים ממשיכים קדימה ופורצים לכיוונים חדשים. ההרס בבניין זוסמן במכון ויצמן למדע, שם עובדים כספי ויופה, בעקבות פגיעת הטיל האיראני במכון
(צילום: מכון ויצמן למדע )
המצב הזה, של עבודה על משימת חלל שצופה הכי רחוק, במקביל להתמודדות עם מציאות של מלחמות, טרור, מילואים ונפילת טילים, יכול להתקיים כנראה רק בישראל. את השותפים למיזם זה רק מדרבן. “נדמה שהעם היהודי עומד תמיד על שתי רגליים – אחת של יצירתיות ותושייה יוצאות דופן, והאחרת של התמודדות עם קשיים יוצאי דופן”, אומר יופה, שחקר את המקרא בעבודת הדוקטורט שלו. “מהבחינה הזאת, משימת החלל שמתקדמת למרות האירועים שעברנו, היא חלק קטן אך מייצג של המורשת היהודית, שנכתבת ביתר שאת בימים אלו”.
“יש פה מסר שאנו ממשיכים קדימה גם כשחווים קשיים, ושאי אפשר לעצור את הקידמה הישראלית ואת פריצות הדרך שלנו”, הוסיף דניאל. “אנחנו מביאים בשורה לא רק בנושאים ביטחוניים, אלא גם בשאלות מדעיות בסיסיות, כמו שאלת היווצרות החיים”.
“תמיד אחרי משברים גדולים מגיע הזמן לפרוץ לכיוונים חדשים מעבר לדמיון”, סיכם כספי. “המכון נפגע, אבל מה שיש פה הרבה יותר חזק מטיל זה או אחר או מהרס של מעבדות. זו תשובה טובה של המדע החיובי להרס: לבוא עם שותפים מהאזור, להסתכל קדימה ולחפש חיים – לא מוות”.
איתי נבו, מכון דוידסון לחינוך מדעי, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע
