אחרי היעדרות של יותר מ-100 שנה מרשימת העופות המקננים בישראל, הטבלן הבינוני שב להתרבות בארץ: ד"ר יואב פרלמן, מנהל מרכז הצפרות בחברה להגנת הטבע, תיעד השבוע זוג טבלנים עם שני אפרוחים במט"ש איילון – גילוי מרגש שמגיע לצד חשש כבד לעתידו של המאגר, שאמור לעבור שיפוץ שעלול לשנות לחלוטין את אופיו האקולוגי.
טבלן בינוני במט"ש איילון
(צילום: ד"ר יואב פרלמן, החברה להגנת הטבע)
ד"ר פרלמן ביקר ביום שני השבוע, כהרגלו, במט"ש איילון כדי לעקוב אחרי הקינון של צוללי הביצות. להפתעתו הצליח לתעד קינון של מין אחר - טבלן בינוני. "ביקרתי במט"ש, הסמוך לרמלה, המאכסן מי קולחין מטופלים"' שחזר ד"R פרלמן. "במאגר ובבריכת העודפים הצמודה אליו מקננים צוללי ביצות, כמחצית מהאוכלוסייה הדוגרת בישראל של ברווז נדיר זה, הנמצא בסכנת הכחדה עולמית. בעונת הקינון אני מבקר שם לעתים קרובות, כדי לעקוב אחר מספר משפחות הצוללים ואחר הצלחת הקינון שלהם שם".
בסוף חודש מאי הבחין במקום בשלישיית טבלנים בינוניים. "זאת הייתה תצפית חריגה ומעניינת כי הטבלן הבינוני הוא חורף מצוי למדי בישראל, אך אינו נמצא אצלנו בקיץ. ידעתי שהוא לא מוכר כמקנן בישראל שנים רבות. ההימצאות שלהם במט"ש איילון בקיץ, תוך הפגנת התנהגות חיזור, הדליקה אצלי נורה אדומה. בביקורים חוזרים מאז ראיתי את הטבלנים לא מצאתי כל אינדיקציה נוספת לקינון".
לפני כמה ימים הגיע ד"ר פרלמן למאגר והקים את הטלסקופ שלו. "ראיתי בקצה הרחוק של המאגר הגדול זוג טבלנים בינוניים בוגרים בפעילות שיחור מזון נמרצת, שכללה צלילות עמוקות ושחייה מהירה. הטבלן הבינוני שייך למשפחת הטבלניים, המתאפיינת בהתאמה מושלמת לשחייה ולצלילה, עם רגליים הממוקמות בחלק האחורי של הגוף, כמו מדחף אחורי של סירה. ואז, להפתעתי הרבה, אחד מהם ניגש לשני אפרוחים קטנטנים ומתוקים והאכיל אותם מול עיני הנדהמות! בשל המרחק הרב והשחייה המהירה של הבוגרים, לצערי לא הצלחתי לתעד את ההאכלה עצמה".
המאגר צפוי לעבור שיפוץ בשנים הקרובות כדי למנוע חלחול ולחזק את גדותיו. השיפוץ אמור לכלול ציפוי ביריעות פלסטיק, ולרוב גם כיסוי בפאנלים סולאריים. בחברה להגנת הטבע מזהירים כי שיפוץ כזה מביא לכלייה של התפקוד האקולוגי של המאגר, בוודאי בכל הנוגע לקינון של ציפורים ואתרי עצירה לציפורים נודדות. מערכות הצומח על הגדות ומשטחי הבוץ העשירים, ייעלמו כולם תחת הפלסטיק.
טבלן בינוני במט"ש איילון
(צילום: ד"ר יואב פרלמן, החברה להגנת הטבע)
"מהלך זה יביאם אל סף הכחדה מישראל. מרבית הזוגות שדוגרים בישראל, בוחרים לעשות זאת במאגרי קולחין", אומר ד"ר פרלמן. "למאגר חשיבות עליונה לצולל ביצות. גם לתמירון, לטבלן גמדי, אנפית גמדית, אגמית, ברכיה, סופית, קנית קטנה, קנית אפריקנית, צטיה והתור המצוי."
לצד השמחה הגדולה מגילוי הקינון בישראל, ד"ר פרלמן חושש לעתידו של המין. "מצד אחד התרגשתי מאוד למצוא את הקינון הראשון בישראל בעת המודרנית. מאידך, אני חרד לגורל הטבלן ולגורל המאגר שבו הוא נמצא, ושאר מאגרי הקולחין בישראל שייחדלו לתפקד מבחינה אקולוגית. יש למצוא דרכים לשמור על לפחות חלק ממאגרי הקולחין, עם תפקוד אקולוגי איכותי. על רשות המים להכיר בכך כי לרשת מקווי המים מעשה ידי אדם, כולל מאגרי הקולחין, יש תפקיד אקולוגי חשוב ביותר, ברמה הארצית ואף העולמית".
