ויטלי סטוטלנד (41) מראשון לציון, הגולש שנעקץ אתמול (שבת) על ידי דג זהרון ארסי בחוף פלמחים פונה לקבלת טיפול רפואי ומצבו מוגדר יציב. בריאיון לאולפן ynet סיפר פקח רשות הטבע והגנים, עומרי עומסי, על הדג הפולש שהגיע מהים האדום דרך תעלת סואץ לים התיכון. החדשות הרעות: "הדג כאן כדי להישאר". החדשות הטובות: מקרי עקיוצות של הדג הזה הן נדירות, והן מסוכנות רק למי שאלרגי לארס.
ריאיון עם פקח ימי ברשות הטבע והגנים
(צילום: ליאור שרון)
את הזהרון ההדור, דג ממשפחת העקרבנוניים, ניתן לזיהוי בקלות - הוא מוקף קוצים ארוכים נושאי ארס, אורכו עד 38 ס"מ, צבעו אדמדם-חום ולכל רוחב גופו וראשו פסים בהירים. "הוא נע בנחישות אך באיטיות, בגוף המים, ואינו נרתע מצוללים. מחוץ לשעות הפעילות שלו, הוא מסתתר במערות ובכוכים", סיפר עומסי. "הוא חי באזורים סלעיים בקרבת החוף, במים רדודים ועד לעומק של כ-80 מטרים. בישראל ניתן למצוא את הזהרון בכל החופים - מאכזיב ועד אילת, בים התיכון ובים האדום".
הזהרון נחשב למין פולש בישראל ובמדינות רבות, ויש המכנים אותו "הדג הפולש המוצלח בעולם". הוא מוגדר כטורף-על במערכת האקולוגית הימית, המסוגל לטרוף כל בעל חיים שיתאים למידות פיו. מנגד, כמעט שאין לו טורפים. "הזהרון הוא די נפוץ, בעיקר באזור אילת, שם זה ביתו הטבעי", מספר עומסי, פקח ימי במפרץ אילת. "לצערנו הוא פלש לים התיכון ולמקומות אחרים בעולם, וכעת גם בים התיכון הוא נפוץ".
למרות שקיימת סכנה עקב הארסיות של דג הזהרון, עומסי מדגיש כי מספר מקרי העקיצות קטן משמעותית יחסית לנוכחות הדג בים. "בעצם מספר הפעמים שאנחנו שומעים על אנשים שנעקצים, שנדקרים מזהרונים, הוא מאוד מאוד קטן ביחס לשכיחות שלהם," הוא אומר.
המקרה האחרון עורר גם שאלות לגבי רמת המודעות בקרב הציבור והצוותים הרפואיים. עומסי אמר כי רשות הטבע והגנים עושה מאמצים על מנת להגביר את המודעות, אך מדגיש כי אין אפשרות למגר את הדג המתרבה בקצב גבוה. "אנחנו צריכים להבין שהדג זה כאן כדי להישאר".
באשר לסכנות שבעקיצות, עומסי מסביר: "אותו גולש שנעקץ פיתח תגובה אלרגית לדג, וזה מה שגרם לבעיה. באופן כללי, כשנדקרים מהדג הזה לא מגיעים לבית חולים בחלק גדול מהמקרים. מדובר בכאב לא נעים, אבל הרוב חולף מעצמו".
עומסי אמר כי חשוב שלא לבוא במגע עם בעלי חיים ימיים: "חשוב להבין שהמון בעלי חיים ימיים מחזיקים באמצעי הגנה, ומה שבאמת חשוב זה כמה שפחות לבוא במגע עם בעלי חיים. חלקם עלולים להיפגע מאיתנו וחלקם עלולים לפגוע בנו".
ברשות הטבע והגנים הוסיפו כי הם מתמודדים עם פלישת הזהרון לאורך השנים בצמצום השפעתו על הסביבה, במיוחד בשמורות טבע ימיות. הסרה ממוקדת ומתואמת של זהרונים בשטחים רגישים הוכחה כיעילה בהפחתת מספרם ובהפחתת השפעתם האקולוגית. הרשות מזכירה כי הזהרון ארסי (אך אינו רעיל), והוא נושא 13 קוצים ארסיים בסנפיר הגב, קוץ ארסי בשני סנפירי הבטן ושלושה קוצים ארסיים בסנפיר השת - ולכן אין לגעת בו.
