בתוך ים של מדוזות, יש אחת שמצליחה לעורר חיוך והשתאות אצל כל מי שנתקלים בה. מדוזה "ביצת עין" היא ללא ספק אחת היצירות המרהיבות והפוטוגניות ביותר במרחב הימי שלנו. היא חולקת את חייה עם אצות סימביוטיות, יש לה מחזור חיים מסתורי ומערכת עיכול משוכללת בהרבה ממה שחשבו בעבר.
ביצת עין ים־תיכונית מול חופי פלמחים
(צילום: שלומי יצחקי, רשות הטבע והגנים)
כדי להבין לעומק את עולמן של המדוזות הללו, שוחחנו עם פרופ' דרור אנג'ל מהמכון ללימודי ים ע"ש רקנאטי והחוג לציוויליזציות ימיות באוניברסיטת חיפה, ומנכ"ל עמותת "מדוזות בעם", שחוקר את היצורים הג'לטיניים כבר עשורים ומנסה לפענח את סודותיהם.
חיות את הרגע - לכל הכתבות הקודמות
נתחיל בשאלה הכי מתבקשת: למה קוראים לה מדוזה ביצת עין?
"השם העממי 'מדוזה ביצת עין' מגיע מהמראה הייחודי שלה. כשמסתכלים עליה מלמעלה יש בליטה צהובה-כתומה כהה במרכז שנראית בדיוק כמו חלמון, ומסביבה שוליים לבנים שמשלימים את המראה של החלבון. השם המדעי שלה הוא Cotylorhiza tuberculata [בעברית: ביצת-עין ים-תיכונית] והיא נפוצה במרכז ובמערב הים התיכון. אצלנו במזרח הים התיכון חיה קרובת משפחה שלה שנראית מעט אחרת - היא צבעונית פחות ושמה המדעי הוא Cotylorhiza erythraea".
והשאלה שמעסיקה כל רוחץ ורוחצת בים: האם היא צורבת?
"כל המדוזות שייכות למערכת הצורבנים ויש להן תאי צריבה שנועדו לנטרל את הטרף שלהן. עם זאת, לא כל מדוזה צורבת אותנו באותה המידה של כאב. הארס של מדוזה ביצת עין מיועד ליצורים קטנים, ורוב בני האדם כלל לא רגישים אליו. חשוב להבין שהצריבה שאנחנו חשים במפגש עם מדוזה בים היא לא בגלל שהמדוזה רוצה לצרוב אותנו אלא כתוצאה ממגע עם זרועות הציד שלה. יתרה מכך, מדוזה ביצת העין בדרך כלל לא יוצרת אצלנו נחילים אדירים כמו הנחילים של המדוזה מהמין חוטית נודדת שמוכרת לכולנו. מדוזה ביצת עין מופיעה כפרטים בודדים או בקבוצות קטנות, והיא נחשבת להרבה פחות מטרידה עבור הציבור".
מי ניזון ממדוזות ביצת עין, ומה הן אוכלות?
"מדוזות ביצת עין, כמו מינים נוספים של מדוזות, משמשות מזון למגוון אדיר של בעלי חיים כמו צבים, דגים וציפורים. המדוזות ככלל הן חלק בלתי נפרד ממארג המזון הימי, ובמקומות מסוימים בעולם גם בני אדם נהנים לאכול מינים שונים של מדוזות. מדוזות ביצת עין טורפות סוגי פלנקטון שונים כגון סרטנים זעירים וכך מתחרות על מזון עם דגים צעירים".
עם זאת, לדברי אנג'ל, לא כל התזונה של המדוזה הזאת מתבססת על טריפה. "אחד המאפיינים המרתקים ביותר שלה הוא שבדומה לאלמוגים, בתוך הרקמות שלה חיות אצות סימביוטיות, כלומר אצות שחיות איתה בשותפות. המדוזה מספקת לאצות הגנה ומחסה, והאצות מבצעות פוטוסינתזה ומספקות למדוזה מזון אורגני. בגלל התלות באור השמש לתהליך הפוטוסינתזה, נמצא את מדוזות ביצת העין בעיקר במים רדודים. זה קריטי עבורן - ללא האצות הסימביוטיות, המדוזות הללו לא יוכלו להשלים את מחזור החיים שלהן ולייצר מדוזות חדשות".
מדוזה ביצת עין
(צילום: ד"ר שבי רוטמן)
איך נראה מחזור החיים של מדוזה? איך "נולדות" מדוזות?
"המדוזות הבוגרות משחררות תאי מין למים. לאחר ההפריה בגוף המים, מתאי המין המופרים נוצרות לרוות (פגיות) קטנטנות שמחפשות מקום להתיישב עליו על הקרקעית. שם הן הופכות ל'פוליפים' – יצורים ישיבים שנראים כמו שושנות ים זעירות ושיכולים לחיות כך חודשים ואפילו שנים. כל פוליפ חייב להשיג את האצות הסימביוטיות מהמים שסביבו כדי לעבור לשלב הבא במחזור החיים".
"כשהתנאים הסביבתיים מתאימים, הפוליפים שיש בהם אצות עוברים תהליך שנקרא 'סטרובילציה'. בתהליך זה הם יוצרים הרבה דיסקים קטנטנים המשתחררים למים כמדוזות מיניאטוריות שהולכות וגדלות עד לשלב המדוזה הבוגרת".
כיצד משבר האקלים משפיע על מדוזה ביצה עין?
"באופן כללי, מדוזות ביצת עין אוהבות מים חמים ומלוחים, ולכן נראה שהן עשויות 'להרוויח' מהתחממות המים. עם זאת, יש כאן מלכוד. אם הטמפרטורות יגיעו לתנאי קיצון לאורך זמן, זה עלול לפגוע באצות הסימביוטיות שלהן. בדומה ל'הלבנת אלמוגים', כשמי הים מתחממים מאוד, המדוזה עלולה לאבד את האצות שלה, מה שעלול לגרום לה להפסיק לגדול ואף למות. לכן, התחממות מתונה עשויה לעזור להן, אך גלי חום קיצוניים הם איום ממשי".
מדוזה ביצת עין
(צילום: ד"ר שבי רוטמן)
לסיום, מה עלינו לעשות כשאנחנו פוגשים מדוזה ביצת עין או כל מדוזה בים?
"המסר הכי חשוב הוא לכבד אותן. לא להתייחס אליהן כאל מטרד או כאל משהו שלילי. אם אתם רואים מדוזה, פשוט תנו לה את המרחב שלה ותיהנו מהיופי ומהתנועה המהפנטת שלה. השחייה והצלילה לצד היצורים הג'לטיניים האלה היא חוויה קסומה. הים הוא עולם מופלא של צורות וצבעים, ומדוזת ביצת העין היא אחת השגרירות המקסימות ביותר שלו".
הכתבה הוכנה על ידי זווית – סוכנות הידיעות של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה
