האיש שגילה לנו את עולם החזזיות נפטר, 11 ימים לפני שהיה אמור לחגוג את יום הולדתו ה-87. ב-7 באוקטובר (יום שלישי) הלך לעולמו פרופ' יעקב גרטי. הוא הותיר אחריו אישה, רחל, ארבעה ילדים ושבעה נכדים. מחקריו ותשוקתו לתחום הובילו אותו עד לאנטארקטיקה הרחוקה. הלווייתו תיערך היום (יום חמישי) בשעה 16:00 בבית העלמין שבמושב גני עם, שבו התגורר (התכנסות בשעה 15:00 בבית העם של המושב).
גרטי היה בוטנאי ישראלי, פרופסור אמריטוס לבוטניקה בפקולטה למדעי החיים ע"ש ג'ורג' וייז באוניברסיטת תל אביב, המתמחה בחקר חזזיות ובפרט בחזזיות כביו-אינדיקטורים (גלאים ביולוגיים) לזיהום והשפעתו של זיהום אוויר על הפיזיולוגיה של החזזית. ההתמחות שלו בהקשר של החזזיות, הוביל לכך שזכה לכינוי "מר חזזית".
הוא העניק לכל החזזיות בארץ את שמותיהן בעברית ואף כתב, יחד עם פרופ' מרגלית גלון, את הספר "חזזיות ישראל" – ספר שיצא לאור בשנת 1979 בהוצאת עם עובד, ומטרתו לספק חומר מקיף בשפה העברית להכרת החזזיות בארץ ישראל.
החזזיות הביאו את פרופ' גרטי בשנת 1979 עד למשלחת מחקר מטעם נאס"א באנטארקטיקה. שם, גילה פרופ' גרטי מספר תגליות חשובות. העמקים היבשים באנטארקטיקה, הרצופים אבני חול, עמדו במוקד המחקר שלשמו יצא לאזור הזה. בתחילת שנות ה-70 של המאה שעברה החלה התארגנות של סוכנות החלל האמריקאית לשליחת גשושית למאדים.
במקביל, חוקרים החלו לתור אחר סימני חיים בעמקים היבשים באנטארקטיקה, שנחשבו מקום עוין במיוחד לקיום חיים בכדור הארץ. בעמקים היבשים אורגניזמים אפיליתיים לא היו מוכרים עד שפרופ' גרטי גילה את קיומם בדצמבר 1979. מאז, יצא לחקור בכל העולם (בין היתר ערך מחקר עבור הסוכנות הבין-לאומית לאנרגיה אטומית), ופרסם מאמרים רבים ופרקים בספרים.
יעל גרטי, בתו של יעקב, מספרת שאביה היה קודם כל איש משפחה חם ואוהב, שעשה כל שביכולתו למען משפחתו. "הוא היה חוקר חרוץ בתחום הבוטניקה ומרצה פופולרי באוניברסיטת תל אביב ומחוצה לה. בעקבות המסע לקוטב הדרומי העביר הרצאה בנושא, שעימה הגיע לכל הקיבוצים בארץ ולחוגי בית רבים. בנוסף הרצה בבסיסים רבים של צה"ל, כשירות מילואים. הוא חקר את התחומים הנושקים לתחום התמחותו בסין, טיבט, האיים האזוריים, צפון קנדה, סקנדינביה ועוד", אומרת גרטי.
הבת יעל הוסיפה: "במשך שנים אחדות ניהל את הגן הבוטני של אוניברסיטת תל אביב והמשיך ללמד באוניברסיטה הרבה מעבר ליציאה לפנסיה, עד הקורונה. מעבר לאהבתו העצומה לטבע, הוא אהב אנשים ושמח על כל היכרות חדשה או מפגש עם אדם מהעבר. ומעל לכל, הוא היה האיש הכי מצחיק שאני מכירה – נתגעגע אליו עד אין-סוף".
7 צפייה בגלריה
פרופ' יעקב גרטי במחנה הישרדות באנטארקטיקה – בקור של מינוס 50 מעלות
(צילום: באדיבות יעל גרטי)
פרופ' גרטי נולד בביירות, בשנת 1938 ועלה לארץ בשנת 1943. עד 1947 בילה את כל חופשות הקיץ שלו בעיירה בית מרי (Beit Mery) שבהר הלבנון. במהלך מלחמת שלום הגליל 1982, הוא נכנס ללבנון כאיש חינוך שהתבקש לבדר את החיילים בין הקרבות. במסגרת זו הצליח להגיע לבית הקיץ שהיה של סבא שלו בבית מרי ולהסתובב בתוכו. רגע השיא נרשם כאשר מאחורי דלת חדרו גילה חריצי גובה בקיר, שסימנו את גובהו.
בשנים 1965-1962 למד חקלאות באוניברסיטה העברית בירושלים. עבודת המאסטר שלו (1972) נערכה באוניברסיטת תל אביב בהנחייתה של פרופ' גלון, בנושא אקולוגיה של חזזיות בחצי האי סיני. בעבודת הדוקטורט (1979) המשיך לחקור חזזיות, בהנחייתה של פרופ' גלון – בנושא חזזיות כאינדיקטורים לזיהום אוויר.
לאחר סיום הדוקטורט, נסע למחקר פוסט-דוקטורט במחלקה לגאו-מיקרוביולוגיה באוניברסיטת אולדנבורג, ובביולוגיה בתחנת המחקר מקמרדו שבאנטארקטיקה. בשובו לישראל שימש כחוקר במחלקה לבוטניקה ובמכון לחקר שמירת הטבע (INCR) באוניברסיטת תל אביב מ-1980 עד 1984. במרוצת השנים התקדם בסולם התארים עד שפרש לגמלאות כפרופסור אמריטוס. עם זאת, הוא לא זנח את אהבתו למקצוע והמשיך ללמד עד שנת 2020, הרבה מעבר לפרישתו, תוך שהוא זוכה לאהבה ואהדה רבה בחוג לביולוגיה באוניברסיטת תל אביב. בין היתר, היה פרופ' גרטי חבר האגודה הבינלאומית לחקר חזזיות מ-1973 ועד למותו, והקים את אוסף החזזיות בגן הבוטני של אוניברסיטת תל אביב על שם יהודה נפתלי.
