מחקר ראשון מסוגו בעולם הראה שיש קשר בין בעלי החיים לבין הקולות שמשמיעים הצמחים. במסגרת המחקר, צוות החוקרים מאוניברסיטת תל אביב התמקד בנקבות של עשים (חרק מסדרת הפרפראים) ומצא שהן מקבלות החלטה קריטית היכן להטיל את ביציהן על סמך קולות המושמעים על ידי צמחים בסביבתן.
כאשר הצמחים השמיעו קולות של מצוקה, נקבות העש העדיפו צמחים בריאים שלא השמיעו קולות מצוקה. מדובר בתדרים על-קוליים, שהאוזן האנושית אינה שומעת אבל עשים מסוגלים לשמוע.
המחקר פורץ הדרך נערך במעבדות הפקולטה למדעי החיים של פרופ' יוסי יובל מבית הספר לזואולוגיה ופרופ' לילך הדני מבית הספר למדעי הצמח ואבטחת מזון באוניברסיטת תל אביב. המחקר נערך בהובלת ד"ר רעיה זלצר וגיא זר אשל ובשיתוף עם חוקרים מהמכון להגנת הצומח במכון וולקני. המאמר פורסם בכתב העת eLife.
באוניברסיטת תל אביב אמרו כי מחקר זה מהווה המשך לתגלית המרעישה, שפרסמו אותם חוקרים לפני כשנתיים ואשר עוררה הדים רבים בעולם ולפיה צמחים המצויים במצוקה משמיעים קולות – בתדר שהוא מעל טווח השמיעה של האוזן האנושית (תדר על-קולי), אך נקלט על ידי בעלי חיים רבים. החוקרים אמרו: "התגלית פתחה פתח למחקר נרחב על התקשורת בין צמחים לבעלי חיים, ובמחקר הנוכחי התחלנו לבחון את הסוגייה".
כך נשמעת עגבנייה
פרופ' יובל הסביר: "לאחר שהוכחנו במחקר הקודם שצמחים משמיעים קולות, הערכנו שבעלי החיים המסוגלים לשמוע את הצלילים בתדרים הגבוהים, המושמעים על ידי צמחים עשויים להגיב לקולות אלו ולקבל החלטות בהתאם. באופן ספציפי, אנחנו יודעים שחרקים רבים, שמקיימים יחסי גומלים מגוונים עם עולם הצומח, מסוגלים לקלוט את קולות הצמחים ולכן ביקשנו לבחון אם הם אכן מבחינים בקולות ומגיבים אליהם".
פרופ' הדני הוסיפה: "בחרנו להתמקד בנקבות העש, שנוהגות להטיל את ביציהן על צמחים, כדי שישמשו מזון לזחלים לאחר שיבקעו. הנחנו שהנקבות מחפשות אתר הטלה אופטימלי על צמח בריא, שיוכל להזין היטב את הזחלים. אם כן, כשצמח מכריז בקולו שהוא מתייבש ומצוי במצוקה - האם הן יקשיבו להתראה ויימנעו מלהטיל עליו? כדי לבחון זאת ביצענו מספר ניסויים".
בניסוי הראשון ביקשו החוקרים לבודד את הרכיב הקולי משאר תכונות הצמח, כמו צבע וריח, ולכן הציבו בפני נקבות העש שתי קופסאות. באחת הקופסאות הוצב רמקול שניגן הקלטות של צמחי עגבנייה במצב התייבשות, בעוד שהשנייה נותרה שקטה.
הנקבות גילו העדפה ברורה לקופסה "הרועשת", שמבחינתן הייתה כנראה צמח חי (גם אם נתון במצוקה). המסקנה: העשות אכן קולטות ומגיבות לקולות המושמעים על ידי צמחים.
בהמשך הניסוי, כשהחוקרים נטרלו את איבר השמיעה של הנקבות, נעלמה ההעדפה והן בחרו בשתי הקופסאות במידה שווה – עדות לכך שההעדפה מבוססת באופן ספציפי על הקשבה לקולות, ולא על גירויים אחרים.
בניסוי השני הוצגו בפני הנקבות שני צמחי עגבנייה בריאים - אחד עם רמקול המשמיע קולות של צמח מתייבש, ואחד שקט. גם הפעם הן גילו העדפה ברורה - אך הפעם לצמח השקט, שקולות מצוקה אינם נשמעים ממנו ולכן כנראה משמש אתר הטלה טוב יותר.
בניסוי נוסף שוב הוצבו בפני הנקבות שתי קופסאות - אחת שקטה והשנייה עם עשים זכרים, שגם הם משמיעים קולות בתדר על-קולי בתדר דומה לצמחים. הפעם הנקבות לא גילו העדפה והטילו על שתי הקופסאות במידה שווה. מכך הסיקו החוקרים שבהחלטה היכן להטיל את ביציהן הן מגיבות באופן ספציפי לקולות שמשמיעים הצמחים – ולא לצלילים של זכרים למשל.
החוקרים מסכמים: "במחקר זה חשפנו עדות ראשונה לאינטראקציה קולית בין צמח לחרק. עם זאת אנו משוכנעים שזוהי רק ההתחלה. לאינטראקציה הקולית בין צמחים לבעלי חיים יש בוודאי עוד צורות רבות, ומגוון רחב של תפקידים. זהו שדה מחקר עצום ופתוח, עולם שלם שרק מחכה להתגלות".
