"קצת הרבה לפני שהגעתי לעולם, בדוק ביקשתי צדק, יצא כדור הארץ". כך נפתח שירו של הראפר איתי זבולון, הידוע יותר בכינויו טונה, "קשה בכדור הארץ". השיר מתאר התמודדות עם קושי, בדידות וחוסר צדק בעולם המודרני. אומנם טונה התכוון בוודאי לצדק במובן המופשט והרעיוני, של יושר, הגינות והיעדר אפליה – אבל לכל מטפורה יש גם רובד פשוט, ובהקשר של חיים על כוכבי לכת אחרים, נשאלת השאלה: האם אפשר לחיות על ענק הגזים צדק – כוכב הלכת הגדול ביותר במערכת השמש, והחמישי במרחקו מהשמש?
התשובה הפשוטה היא לא, אבל מדוע? והאם על ירחיו של צדק ייתכנו תנאים שמאפשרים חיים? זה כבר מורכב יותר. בהקשר של צדק, שמרבית המסה שלו מורכבת ממימן והליום, אין סבירות להתקיימות תנאי מחיה על פניו. פרופ' עמרי ונדל, מומחה לאסטרופיזיקה ואסטרוביולוגיה במכון רקח לפיזיקה שבאוניברסיטה העברית בירושלים, מסביר כי מעבר לעובדה שאין לו משטח מוצק, אלא אטמוספרה עמוקה של גזים, והטמפרטורה על פניו היא מינוס מאה מעלות, מתחוללות בצדק גם סערות עצומות (כמו "הכתם האדום הגדול").
8 צפייה בגלריה
כוכב הלכת צדק
(צילום: NASA, ESA, A. Simon/Goddard Space Flight Center, M.H. Wong/University of California, Berkeley/AP)
"הלחץ והטמפרטורה עולים בצורה קיצונית ככל שמעמיקים באטמוספרה, והגזים הופכים לנוזל ולמתכת בהתאם לרמות הלחץ. כמו כן, צדק מוקף בשדות מגנטיים חזקים הלוכדים חלקיקים טעונים, והם יוצרים רמות קרינה קטלניות", אומר פרופ' ונדל, יו"ר האגודה הישראלית לאסטרוביולוגיה וראשית החיים (ILASOL). "עם זאת, אף שלא קיים סיכוי לקיום חיים על צדק עצמו, כמה מירחיו הגדולים נחשבים מועמדים מעניינים לאפשרות של קיום חיים מיקרוסקופיים, במיוחד מתחת לפני השטח שלהם".
ומה לגבי הירחים של צדק?
ב-1610 גילה גלילאו גליליי את ארבעת הירחים הגדולים ביותר של צדק באמצעות טלסקופ: אירופה (Europa), גנימד (Ganymede), קליסטו (Callisto) ואיו (Io). נכון להיום, ידוע כי יש לכוכב הלכת – שהיוונים ואחריהם גם הרומאים קשרו את שמו לשם האל הראשי במיתולוגיות שלהם, זאוס ויופיטר בהתאמה – 95 ירחים.
(הקליפ לשיר "קשה בכדור הארץ" של טונה. אז למה לא צדק?)
אירופה נחשב לירח המבטיח ביותר למציאת חיים. מאמינים שיש בו אוקיינוס תת-קרקעי עצום של מים נוזליים ומלוחים המכוסה בשכבה עבה של קרח. תיאורטית, המים האלה יכולים להכיל חיים. "ייתכן וקיימות בקרקעית האוקיינוס של אירופה נביעות הידרותרמיות, שיכולות לספק את האנרגיה הדרושה לכימוסינתזה (תהליך שמשתמש בכימיקלים במקום באור שמש) לקיום חיים", אומר פרופ' ונדל.
גנימד הוא הירח הגדול ביותר במערכת השמש, וגם בו יש סבירות לקיום אוקיינוס תת-קרקעי שאולי מופרד בין שכבות קרח שונות. מדובר בירח היחיד במערכת השמש שיש לו שדה מגנטי עצמי שנוצר מליבת ברזל נוזלית, המייצרת זוהר קוטב (אורורה). השדה המגנטי העצמי יכול להציע הגנה מסוימת מקרינה.
8 צפייה בגלריה
הגשושית קליפר אירופה, החוקרת את הירח אירופה, כשבאופק כוכב הלכת צדק
(הדמיה: NASA / JPL-Caltech / AP)
גם בקליסטו – בעל פני השטח העתיקים ביותר והמכוסים מכתשים בצפיפות הרבה ביותר מבין הירחים הגליליאניים – ייתכן שיכול להתקיים אוקיינוס תת-קרקעי קלוש, אך הוא פחות פעיל גאולוגית, ולכן הסיכויים נחשבים נמוכים יותר מאשר באירופה או בגנימד. גם העובדה שהוא קר יותר מפחיתה את הסיכויים לקיום חיים פעילים.
לעומת זאת, פני השטח של איו מכוסים במאות הרי געש פעילים שמפזרים לבה וגופרית. הפעילות הגעשית נוצרת על ידי חימום גאותי (Tidal Heating) עצום שנגרם ממשיכת הכבידה של צדק ושל הירחים השכנים. הסיכוי לחיים בו הוא נמוך מאוד, בשל הקרינה הקיצונית ופני השטח הלוהטים והדינמיים.
קבוצות ירחים נוספות מבין ירחיו של צדק הן קבוצת הירחים הפנימיים הקטנים וקבוצת הירחים הלא-סדירים. הקבוצה הראשונה מבין השתיים כוללת ירחים קטנים שקרובים לצדק, כמו מטיס (Metis), אדרסטאה (Adrastea), אמלתאה (Amalthea) ותבה (Thebe). "ארבעת הירחים הללו ממוקמים בתוך הטבעות הדקות של צדק והסבירות לחיים בהם נמוכה, הן בשל גודלם הקטן והיעדר אטמוספרה ומים, והן בשל השפעת השדה המגנטי וחגורות הקרינה סמוך לצדק", אומר פרופ' ונדל. "גם בקבוצה השנייה, שכוללת את שאר הירחים, אין סבירות לקיום חיים. הם קטנים, לא-כדוריים, ובעלי מסלולים רחוקים ונטויים סביב צדק. רובם נלכדו על ידי כוח המשיכה של צדק לאחר היווצרותו".
לפני שנה, באוקטובר 2024, שיגרה נאס"א משימת חלל מיוחדת, "אירופה קליפר", כדי לחקור את הירח אירופה ובפרט לנסות למצוא סימני חיים באוקיינוס, מתחת לשכבת הקרח. המשימה צפויה להגיע ליעדה אחרי טיסה של כחמש שנים וחצי, בסביבות שנת 2030. היא לא תנחת על אירופה, ואף לא תקיף אותו, אלא את צדק.
הסיבה לכך נעוצה בחגורות הקרינה העזה המקיפות את צדק במיקום של אירופה, שהיו עלולות לפגוע בחללית לו הייתה נשארת סביב הירח של צדק במשך כל הזמן. לכן, רוב הזמן תקיף החללית את צדק, במשך מספר שנים במסלול אליפטי, תוך שהיא מתקרבת לאירופה כ-50 פעמים.
כבר בתחילת המאה ה-20 שיערו האסטרונומים שאירופה מכוסה בקרח, בשל החזרת האור החזקה ממנו, אולם כיצד אנחנו יכולים לדעת שיש מים נוזליים מתחת לקרח? פרופ' ונדל מסביר שהמדענים בטוחים למדי בקיומו של האוקיינוס בשל מדידות שנערכו בשדה המגנטי של צדק סמוך לאירופה, על ידי משימות החלל וויאג'ר 1 ו-2 בשנות ה-70.
"המדידות הראו הפרעה בשדה המגנטי, כאילו יש באירופה זרמי חשמל. ההסבר לכך הוא אוקיינוס מלוח מתחת לקרח (מים מלוחים הם מוליכי חשמל). עדות נוספת לאוקיינוס היא מערכת הסדקים והחריצים העמוקים החותכים את פני אירופה, שצולמו בהפרדה גבוהה על ידי משימת גלילאו בשנות ה-90. אלה עשויים להעיד שמעטה הקרח של אירופה נע על גבי תווך רך או נוזלי. כמו כן, מסתבר שבאוקיינוס של אירופה יש מים רבים יותר מאשר בכל האוקיינוסים בכדור הארץ", אומר פרופ' ונדל. "עובדה הגורמת לאופטימיות בין המדענים ביחס לסיכוי לפעילות אורגנית, ואולי אף חיים כלשהם באוקיינוס של אירופה, היא שהאוקיינוס נמצא במגע עם הסלעים והמינרלים שבקרקעיתו, בניגוד לאוקיינוס שבירח גנימד, הכלוא בין שכבות קרח. מגע זה עשוי לאפשר ריאקציות כימיות והעשרת מי האוקיינוס במינרלים הנחוצים להתפתחות חיים".
8 צפייה בגלריה
סערות שהתחוללו על כוכב הלכת צדק
(צילום: NASA / JPL-Caltech / SwRI / ASI / INAF / JIRAM / AP)
פרופ' ונדל מדגיש כי חיים היפותטיים באוקיינוס של אירופה יצטרכו להתפתח ולהתקיים בחושך מוחלט, כיוון שאור השמש, שבלאו הכי חלש בהרבה באזור צדק (בערך פי 27 פחות מאור השמש בכדור הארץ), אינו יכול לחדור מבעד לעשרות הקילומטרים של הקרח והמים. עם זאת, גם בכדור הארץ קיימים חיים במעמקי האוקיינוסים, המתקיימים ללא אור שמש. "חיים כאלה יכולים להיזון מאנרגיה כימית (תהליכים כימיים מפיקי אנרגיה) או גאותרמית (אנרגיה הנובעת מחום הקרקע). בכדור הארץ אנרגיה גאותרמית מגיעה מפעילות געשית תת-קרקעית ותאי מגמה. אולם אירופה, הקטן במקצת מהירח שלנו, אינו פעיל מבחינה גאולוגית וחומו נובע מחימום גאותי, בדומה לזה של הירח איו, אך מתון יותר כיוון שאירופה רחוק יותר מצדק", לדבריו.
החיפוש אחר חיים
כיצד מנסים לאתר חיים בירח אירופה? בעבר היו תוכניות לקדוח בשכבת הקרח כדי להגיע לאוקיינוס ולחקור דוגמיות מים. התוכניות האלה בוטלו בגלל העלות הגבוהה והבעיות הטכניות הכרוכות בשליחת ציוד כבד לחלל. בינתיים נמצאה דרך קלה ופשוטה יותר.
"בשנת 2016 גילה טלסקופ החלל האבל סילונים של אדי מים המגיעים לגובה של 100–200 קילומטרים מעל לפני אירופה. בשנת 2021 דווחו תצפיות נוספות של האבל על קיום אטמוספרה קלושה של אדי מים מעל לחצי הכדור הדרומי של אירופה", מסביר פרופ' ונדל. "משערים שהגייזרים ואדי המים קשורים לאוקיינוס התת-קרחוני. לדוגמה, בגלל סדקים בקרח, עולים מי האוקיינוס הנמצאים בלחץ גבוה בשל שכבת הקרח העבה שמעליו, ומתאדים כאשר הם פוגשים בריק שמעל פני השטח. אפשר לנתח את האור העובר בגייזרים ולנסות לחפש חתימות של מולקולות המזוהות עם חיים. זו אחת ממשימותיה של החללית קליפר אירופה, שתעבור יותר מ-40 פעם במסלול סמוך לאירופה".
שאלה נוספת שנשאלת בהקשר הזה היא מדוע משקיעים כספים ומאמצים כה רבים בניסיון לגלות סימנים קלושים לחיים מיקרוסקופיים בירח שנמצא במרחק מאות מיליוני קילומטרים מכדור הארץ. פרופ' ונדל משיב על כך ומסביר כי מעבר לסקרנות המדעית לגילוי חיים מחוץ לכדור הארץ, לתגלית כזו יש משמעות רבה: "אם חיים נוצרו ומתקיימים גם מחוץ לכדור הארץ, משמע שכדור הארץ אינו מיוחד. זה אומר שחיים היו יכולים להיווצר במקומות אחרים ביקום, ואף מחוץ למערכת השמש, אולי ברבות ממערכות השמש המקיפות אותנו. המדענים מעריכים את מספר הכוכבים (שמשות) בגלקסיה שלנו, שביל החלב, בכ-200 מיליארד. אם חיים מתקיימים באירופה, במאדים או במקום אחר במערכת השמש שלנו, ייתכן שנוצרו ואולי אף מתקיימים חיים בכוכבי לכת וירחים אחרים במיליארדי מערכות שמש בגלקסיה, ואולי חלקם אף התפתחו מעבר לחיים מיקרוסקופיים פשוטים ליצירת חיים תבוניים".
פרופ' ונדל הוציא לאחרונה, בשיתוף עם עמיתו פרופ' יוסף (ג'ו) גיל מהמכון למדעי החיים ע"ש אלכסנדר סילברמן באוניברסיטה העברית בירושלים, את הספר Life in Space. הספר עוסק בגילוי כוכבי לכת פוטנציאליים שאולי אפשריים למגורים ובסיכויים לגילוי חתימות ביולוגיות וחיים. כמו כן, הוא עוסק בגורמים שאפשרו את הופעתם והתפתחותם של חיים על פני כדור הארץ ובגורמים אחרים הממשיכים להשפיע על החיים עד ימינו, כמו שינויי אקלים.
