אנפה קיסרית (Ardea insignis) היא האנפה השנייה בגודלה בעולם, לאחר אנפת גוליית (Ardea goliath). בשנים האחרונות, בית הגידול של האנפה הקיסרית, שנפוצה סביב ביצות ויערות טרופיים, נפגע כתוצאה מפעילות אנושית, ואוכלוסייתה הצטמצמה משמעותית.
נכון לשנת 2024, ההערכה היא שיש פחות מ-45 פרטים בעולם, אם כי הספירה הרשמית עומדת על 60 פרטים. מדובר במין אנדמי לתת-היבשת ההודית, עם כ-25 פרטים שנצפו בבהוטן. עם זאת, מאמצי השימור של עשרות הפרטים שנותרו ממין זה, הינם מוגבלים וסובלים מהיעדר שיתוף פעולה.
4 צפייה בגלריה
אחד מגוזלי האנפה הקיסרית, שבקע מביצה שנאספה מהטבע במרכז לשימור האנפה הקיסרית בבהוטן
(צילום: Dr. Yoshihiko Takaki, Director from the Omiya Park Small Zoo, Japan, and Mr. Yukihiro Takahashi, Curator from the Ueno Zoological Gardens, Japan)
בשנת 2021, החברה המלכותית להגנת הטבע בבהוטן החליטה לפעול לגידול מלאכותי של האנפה הקיסרית מחוץ לבית הגידול הטבעי שלה. לשם כך, הוקם מרכז שימור האנפה הקיסרית, שהחל לפעול בשנת 2022. המרכז ממוקם באזורים ההרריים שבדרום בהוטן, במרחק של 6 שעות נסיעה מעיר הבירה טהימפהו, וזוכה לתמיכה רחבה, לא רק מהממשלה המלכותית של בהוטן, אלא ממספר תורמים ופילנתרופים מהעולם.
המרכז מחזיק בשטחו שלוש אנפות קיסריות. שתיים מהן נאספו כגוזלים מקינים בטבע, בעוד שהשלישית חולצה בזמן שנפצעה. המרכז מתכנן לאסוף גם ביצים מהקינים בטבע, על מנת להביא לבקיעתן באופן מלאכותי במדגרה. הסיבה לכך היא שקופים נצפו בעודם אוכלים את ביצי האנפה הקיסרית.
מכיוון שקיניה של האנפה הקיסרית נבנים על צוקים תלולים ועצים גבוהים, איסוף של גוזלים וביצים נחשב למסוכן ביותר. קן בודד מייצר בדרך כלל כארבע ביצים. למרות שבבהוטן לבדה נצפו רק 4-3 זוגות ממין האנפה שמצויה בסכנה הכחדה חמורה, מדובר במספר גבוה יחסית ביחס למדינות אחרות. בהיעדר צוות מיומן וטכניקות גידול בשבי שאינן מפותחות מספיק, מאמצי השימור ההכרחיים של האנפה הקיסרית עלו בתוהו.
4 צפייה בגלריה
אחד מגוזלי האנפה הקיסרית, שגודל בהצלחה במרכז לשימור שבבהוטן, בהדרכת מומחי גידול בשבי של עופות מיפן
(צילום: Ms. Samten Lekey, Veterinary Officer from the White-bellied Heron Conservation Center, the Royal Society for Protection of Nature, Bhutan, and Professor Satoshi Shimano from Hosei University, Japan)
בשנת 2023, בקעו שלוש ביצים שנאספו על ידי חברי המרכז, אך למרבה הצער כל שלושת הגוזלים הורדמו והומתו עקב חריגות גנטיות שנבעו מההכלאה שבוצעה בשל האוכלוסייה המצומצמת. עם זאת, לחברה המלכותית להגנת הטבע יש שאיפות להגיע ל-8 זוגות רבייה בבהוטן עד 2028, עם שחרור של 50 אנפות קיסריות (לפחות) בטבע עד 2050, כחלק מתוכניות שיקום האוכלוסייה.
עוד בשנת 2018, פרופ' סאטושי שימאנו מאוניברסיטת הוסיי ביפן, פגש את פמה קהנדו, סטודנט מבהוטן, שפעל רבות לשימור האנפה הקיסרית. לאחר שראה במו עיניו כיצד החסידה המזרחית (Ciconia boyciana) והמגלן היפני (Nipponia Nippon) נכחדו ביפן, התנדב פרופ' שימאנו לסייע במאמצי השימור וההצלה של האנפה הקיסרית.
"אעשה כל שביכולתי לעזור. אסור לתת לבהוטן לעשות את אותן הטעויות שעשינו ביפן", אמר פרופ' שימאנו. לפני כשנתיים, ד"ר טאקאשי נגאמין וד"ר יומיקו נאקאיה, מהתאחדות חיות הבר של אוקינאווה ביפן, ביקרו במרכז השימור בבהוטן, והגיעו למסקנה כי מקרי המוות של הגוזלים נבעו משיטות הגידול ולא מחריגות גנטיות. צוות מומחים הוקם לשם פתרון הבעיה, בהתבסס על אנשי מקצוע מיפן, שהיו מיומנים בגידול בשבי של חסידה מזרחית ומגלן יפני. הצוות ביקר במרכז השימור בבהוטן פעמיים (במרץ ובאפריל 2024) במהלך עונת הרבייה, והביא את הידע היפני אל מעבר לים. הם גם סיפקו תמיכה מקוונת רציפה, וסיפקו את כל הציוד הנדרש מבלי לגבות על כך תשלום.
בהתבסס על כך שמומים ברגליים מתפתחים לעתים קרובות אצל מגנים יפנים וחסידות מזרחיות, ומכיוון שמומים דומים זוהו בקרב הגוזלים שהומתו ב-2023 ובקעו מביצתם אשתקד, הורו המומחים מיפן לשנות את חומר המצע שעליו גדלים גוזלי האנפה הקיסרית לזרדים בעובי שיסייע בהתפתחותם, ולספק סביבה טבעית למחצה עבור הגוזלים.
כתוצאה מכך, אחד משני הגוזלים הראה שיפור בהתפתחות רגליו. המקרה הזה הפיח תקווה בחוקרים כי באמצעות הידע היפני בנושא, ניתן יהיה להגדיל את מספר האנפות הקיסריות בשבי לכ-30 פרטים, תוך 5 עד 10 שנים. המטרה הסופית תהיה לשחררם לטבע, כך שיוכלו להתרבות ולהחיות מחדש את האוכלוסייה שניצבת על סף הכחדה מוחלטת. מאמצים אלו חיוניים לא רק להישרדותה של האנפה הקיסרית, אלא גם לבריאות המערכת האקולוגית הרחבה יותר של האזור.
