במתחמי תעש רבים, לרבות בנוף ים, ברמת השרון, בהרצליה וברמלה, התגלו במהלך השנים זיהומים חמורים בקרקע ובמים, וכמו כן חומרים מסוכנים נוספים, ובהם חומרי נפץ ונפלים. מבקר המדינה מתריע בדוח שהתפרסם אחר-הצהריים (יום ג') כי זיהומים אלו הם בגדר סכנה לציבור, לסביבה, לחי ולצומח, והם ממשיכים להתפשט במקרקעין ובמי התהום שמחוץ לגבולות המתחמים.
המבקר על הליקויים העיקריים שהתגלו בדוח
(צילום: משרד מבקר המדינה)
המבקר מתניהו אנגלמן הוסיף כי חומרי הנפץ אף מסכנים חיי אדם, בין השאר מכיוון שמרבית מתחמי תעש, בעיקר באזור השרון, נמצאים בקרבת שכונות מגורים הסמוכות לגדרות המתחם. המבקר אמר: "הכתובת על הקיר - אסור לחכות לאסון הבא. עשרות שנים ממשלות ישראל אינן מטפלות במקרקעי תעש, המשתרעים על 80 אלפי דונמים. חומרי הנפץ כבר גבו חיי אדם".
המבקר הוסיף כי במהלך השנים התרחשו אירועי בטיחות במתחמי תעש השונים, שחלקם פעילים וחלקם אינם פעילים. האסון החמור ביותר אירע ביולי 1992, אז אירע פיצוץ במפעל תעש שבמתחם נוף ים, שעיסוקו העיקרי באותה עת היה ייצור חומרים הודפים לתחמושת של נשק קל, טנקים וארטילריה. כתוצאה מהפיצוץ נהרגו שני עובדים, נפצעו 34 ונגרמו נזקים עד לטווח של 15 ק"מ ממקום הפיצוץ.
7 צפייה בגלריה
השלב הראשון בשיקום מתחם תעש ברמת השרון. "חומרי הנפץ כבר גבו חיי אדם"
(צילום: חברת נצר השרון)
ביוני 2023, כ-25 שנים לאחר שתעש פינתה את מפעליה מהמתחם, אירע פיצוץ נוסף במתחם נוף ים ובעקבותיו התגלו במתחם שיירים של חומרי נפץ. באוגוסט 2023 אירע פיצוץ במפעל של תעש מערכות שבמתחם השרון, אשר נגרם עקב תאונת עבודה. בעקבות הפיצוץ נהרג אחד העובדים. מעבר לכך כתב המבקר על מקרה נוסף, שבו כתוצאה משריפה שפרצה במתחם יבנה ומפיצוץ שנוצר בעקבותיה במאי 2001 התפזרו נפלים במתחם ומחוצה לו, וכן נסגר כביש 4 למספר שעות.
בפרק זה מצא המבקר גם ליקויים בתהליך החקיקה בעניין קרקעות מזוהמות - במשך 13 שנים, משנת 2011 שבה קידם המשרד להגנת הסביבה חקיקת חוק, שנועד להסדיר תהליכים למניעת זיהום קרקע ולשיקום קרקעות מזוהמות. המבקר מצא כי המשרד לא השלים את קידום החקיקה על אף הסכנות האורבות לציבור ולסביבה, הנובעות מהיעדר האסדרה הנדרשת הנוגעת למניעת זיהומי קרקע ולטיפול בהם, כגון הסכנות מאי הטיפול בזיהומים שבמתחם נוף ים.
בדוח המבקר נכתב כי מבין המדינות החברות בארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי (OECD) שבדק המשרד להגנת הסביבה, ישראל היא המדינה היחידה שאין בה אסדרה וסמכויות ישירות לגבי איסור לזהם את הקרקע בחומרים מסוכנים ולגבי היכולת לדרוש לשקם את הקרקע.
ליקוי נוסף שנמצא הוא כריכת הטיפול בזיהומים ובשיקום הקרקע בקידום תוכנית מפורטת לקרקע. המבקר אנגלמן כתב כי המדינה, לרבות משרד האוצר ורשות מקרקעי ישראל, כורכת את הטיפול בזיהומים ובשיקום הקרקע שהיא ומוסדותיה זיהמו בהשגת המקורות התקציביים לכך, באמצעות קידום תוכנית מפורטת לאותה קרקע, המאפשרת לשווק את הקרקע. בכך, בהיעדר תוכניות המאפשרות את שיווק הקרקע לבנייה, קרקעות נותרות מזוהמות שנים רבות, כולל בחומרי נפץ. זיהומים אלו הם בגדר סכנה לחיי אדם, לבריאות הציבור, לסביבה, לחי ולצומח.
בנוגע למתחם נוף ים, שבו אירע פיצוץ אדיר לפני כשנתיים, התריע המבקר כי במהלך השנים נפרצה הגדר במתחם ונותרו בו מבנים פרוצים רבים, בארות פתוחות ומכלים טמונים. כמו כן, למתחם נכנסו עוברי אורח, והתקיימו בו מסיבות ועוד. אנגלמן הוסיף כי אף גורם, לרבות נצר השרון (בשנת 2016 שונה שמה של התעשייה הצבאית לישראל (תעש) ל"נצר השרון"), כולל רשות מקרקעי ישראל ותעש מערכות לפני מכירתה, לא פעל דיו לתיקון הפרצות בגדר ולהצבת השילוט הנדרש במתחם.
"בכך נותרו הסיכונים שבמתחם, ובהם זיהומי קרקע וגזי קרקע, תוואי שטח מסוכן ובו בורות, פירים פתוחים ומצוק חופי המועד לקריסה, וכן פיצוץ או שריפה של חומרים נפיצים הנמצאים בשטח, כפי שאכן קרה ביוני וביולי 2023 ונפגע שלום הציבור. פעילותם של השוהים במתחם עלולה אף היא לגרום להפעלתם של חומרי הנפץ", הוא כתב.
בנוף ים התריע המבקר מחומרים מסוכנים שנמצאים במי הים. המבקר כתב כי יש חשד לסכנה לבריאותם של ציבור הרוחצים, הגולשים, השייטים וכל אדם אחר בחופי הרחצה שאינם מוכרזים, הנמצאים בקרבת הכתם הצהוב במי הים, שנגרם בשל חומרים שייצרה התעשייה הצבאית במתחם נוף ים, כמו בחוף אפולוניה בהרצליה.
ומה לגבי טיהור המקום? אנגלמן מצא כי משרד האוצר, משרד הביטחון, המשרד להגנת הסביבה, רשות מקרקעי ישראל ורשות המים לא פעלו כנדרש למימוש התחייבותם בפני בית המשפט העליון מספטמבר 2015, לבצע את כל הסקרים הנדרשים במתחם נוף ים וכן לסיים את הטיהור של המתחם ואת ניקויו עד לאוגוסט 2019, ומשרד המשפטים לא עקב באופן מלא אחר המימוש. לפיכך, במועד סיום הביקורת, יש במתחם נוף ים זיהומים חמורים בקרקע ובמים.
לגבי מתחם יבנה, מצא המבקר כי במקום יש נפלים ומטמונות של חומרים נפיצים המסכנים את ביטחונו של הציבור. העלות השנתית לשמירה על המתחם ולתשלומי ארנונה, בניכוי הכנסות מהשכרת בונקרים, מסתכמת בכ-1.8 מיליון שקלים. המבקר כתב כי למשרד הביטחון אין תוכנית לניקוי המתחם מהנפלים ומהחומרים הנפיצים שבו.
המבקר אנגלמן כתב בסוף הפרק כי על משרד האוצר, משרד הביטחון ורשות מקרקעי ישראל לתקן את הליקויים שעלו בביקורת, ובכלל זאת לפעול לקידום פינויה של תעש מערכות ממתחמי תעש באזור השרון וטירת כרמל שבהם היא פעילה, בהתחשב בהשלכות מלחמת חרבות ברזל, לרבות בחינת האיזון הנדרש בין המשך הייצור במתחמים אלו במהלך המלחמה ובין פינוים. זאת כדי להסיר את הסכנות לציבור, כדי לקדם את התוכניות לבנייה של כ-36,600 יחידות דיור באזור השרון ולקבל הכנסות של כ-33 מיליארד שקלים לקופת המדינה, וכדי להגדיל את היצע התעסוקה בנגב.
ישראל עדיין לא ערוכה לשיטפונות
פרק סביבתי נוסף בדוח מבקר המדינה עסק במעקב בנוגע להיערכות לשיטפונות. בשנת 2021 פרסם משרד מבקר המדינה דוח מיוחד בנושא "ההגנה מפני נזקי שיטפונות". בחודשים דצמבר 2023 עד אוקטובר 2024 ביצע משרד מבקר המדינה ביקורת מעקב בעניין תיקון ליקויים ויישומם של כמה מהממצאים.
מבקר המדינה מצא כי חלק גדול מהליקויים שהתגלו בדוח הקודם לא תוקנו כלל או באופן מועט, כמו ההיערכות לגיבוש תוכנית ארצית לניהול סיכוני שיטפונות, הסדרת שטחי הצפה באזור מפרץ חיפה, גביית היטלי ניקוז מבעלי קרקעות פרטיים במקרקעין שאינם כלולים בתחום של רשות מקומית ועוד.
המבקר אנגלמן כתב כי "לנוכח ההשלכות החמורות והנזקים הכלכליים הצפויים משטיפונות עתידיים, נדרשים כלל הגורמים האמונים על ניהול הנגר ומפעלי הניקוז, ובראשם משרד החקלאות ורשויות הניקוז, בשיתוף עם משרד ראש הממשלה, המשרד להגנת הסביבה, משרד האוצר ורשות המים, ובהתייעצות עם מרכז השלטון המקומי ומרכז השלטון האזורי, לפעול לתיקון הליקויים שטרם תוקנו, ולפעול בראייה אסטרטגית כלל-ארצית, להקטנת הסיכונים ולמניעת נזקי שיטפונות".
עלייה לא מספקת במספר הסטודנטים החרדים
ביקורת מעקב נערכה גם בנושא הנגשת ההשכלה הגבוהה לחברה החרדית. בנוגע למידת העמידה ביעד שנקבע לגבי מספר הסטודנטים החרדים - בדוח הקודם, שפורסם במאי 2019 - נמצא כי הייתה עלייה עקבית במספר הסטודנטים החרדים, אך לא הושג היעד שנקבע בתוכנית הראשונה (11,465 מתוך היעד - 14,500).
7 צפייה בגלריה
בחורים חרדים בירושלים. שיעור הסטודנטים הגברים מהמגזר עדיין נמוך
(צילום: Nina Mikryukova / Shutterstock)
בביקורת המעקב עלה כי הליקוי תוקן במידה מועטה. אומנם מגמת העלייה נמשכה והמועצה להשכלה גבוהה נקטה פעולות להגדלת מספר הסטודנטים החרדים, אולם גם יעד התוכנית השנייה לא הושג (16,430 מתוך היעד - 19,000). יתר על כן, נוכח הגידול המקביל של כלל האוכלוסייה החרדית, שיעור הסטודנטים בקרבּה נותר בשנת 2023 כפי שהיה בשנת 2019, כך ש"תקרת הזכוכית" לא נשברה.
כמו כן, בביקורת הקודמת נמצא כי שיעור הגברים החרדים שלומדים במוסדות להשכלה גבוהה נמוך במידה רבה משיעור הנשים (33% בשנת התשע"ז (2016–2017) - 3,700 מתוך 11,100 סטודנטים חרדים). בביקורת המעקב עלה כי הליקוי תוקן במידה מועטה, וכי תמונת המצב לא השתנתה - שיעורם של סטודנטים הגברים החרדים מכלל הסטודנטים והסטודנטיות החרדים נותר דומה (כ-31% – 5,000 מ-16,000).
מבקר המדינה מתניהו אנגלמן כתב כי "על מל"ג-ות"ת (המועצה להשכלה גבוהה והוועדה לתכנון ולתקצוב) לבחון באופן שוטף את השפעת הפעולות וההחלטות שלה לשם הפקת לקחים ושיפור התוכניות, וכן עליה לבחון דרכים נוספות לעידוד ההשכלה הגבוהה בקרב החברה החרדית, ובפרט במקצועות בעלי אופק תעסוקתי".
