פרופ' דן שכטמן, חתן פרס נובל לכימיה לשנת 2011, אמר בוועידת העתיד של המדינה של ynet, "ידיעות אחרונות" והאוניברסיטה הפתוחה, כי הוא מודאג ממצב החינוך בישראל. צפו בריאיון:
ריאיון עם פרופ' שכטמן
(צילום: סנטרל הפקות)
"המצב הפוליטי גרוע מאוד - אך החינוך, שזה הנושא שמעניין אותי במיוחד, החינוך במצב לא טוב וזה לא חדש", הוא אמר בוועידה. "כבר עשרות שנים שתוצאות התלמידים הישראליים במבחנים הבינלאומיים לא טובות. השאלה האם הילדים שלנו קצת סתומים? לא. הילדים שלנו הם עם עיניים בורקות שאין אותן בעולם, הם מבריקים. אז מה לא בסדר? התשובה היא - המורים".
לדבריו, ללא מורים טובים יהיה קשה להגשים תוכניות לקידום החינוך. "משרד החינוך הוציא לפני כחודש מסמך מאוד מעניין לקראת פתיחת שנת הלימודים הבאה", אמר פרופ' שכטמן. "משרד החינוך הולך לשפר הרבה דברים על הנייר עם תקציב. על פניו אם כל הדבר ייושם - טוב. מאז שהחלו להגיע עולים מארצות שונות, דובר על להשקיע בפריפריה. אחד הדברים המרשימים בתוכנית הזו, אחד מתוך ארבעה תלמידים בפריפריה ילמד בתוכנית מחוננים. אבל מי המורים שילמדו אותם? האם אחד מתוך ארבעה תלמידים הוא מחונן? האם יש מורים טובים לכך?"
פרופ' שכטמן הוסיף: "יש גם מורים טובים שמקדישים את חייהם להוראה, אך יש גם מורים לא טובים, כיוון שמי שפונה למקצוע להוראה, הן בעיקר בנות משכבות סוציו אקונומיות נמוכות. אלו נתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. יש לי את הגרפים. אם אתם מסתכלים על שכבות סוציו אקונומיוות גבוהות, הילדים לא רוצים להיות מורים. בשכבות הנמוכות זה להיפך".
הוא אמר כי יש מדינות, כמו בדרום קוריאה, שם נלחמים על אנשים איכותיים שיגיעו להיות מורים. "שכר המורים כבר לא כל כך נמוך בארץ, ועדיין אין שיפור", אמר פרופ' שכטמן.
לדברי פרופ' שכטמן, "אפשר לשפר את מערכת החינוך בדרך פשוטה. שיפור המורים צריך להיעשות על ידי מיון מי שרוצים להיות מורים וללמוד במכללה. לא כל אחד מתאים להיות מורה. עושים זאת על ידי ממיין אישי או בדינמיקה קבוצתית. זה לא המצב היום כי ממשלת ישראל משלמת למכללות להוראה לפי גולגולת, אז יש להם עניין לקבל כל אחד. אני המלצתי למשרד החינוך לשלם למכללות לפי גולגולת, אך גם לפי האיכות".
הוא גם דיבר על עזיבתם של חוקרים ישראלים לחו"ל: "יש הרבה מוחות שנמצאים בחו"ל שרוצים לחזור, אבל אין כאן מקום. הפתרון הוא מרכזי מחקר אזרחיים גדולים, כמו בארה"ב. בארה"ב לכל משרד יש המון מרכזי מחקר אזרחיים, המון. למשרד האנרגיה יש 26 מעבדות ענקיות, למשרד הכלכלה יש עשרות מעבדות ענקיות. צריך לפתח מרכזי מחקר אזרחיים גדולים ולהחזיר את כל הגאונים שרוצים לחזור לארץ. זה הפתרון, מרכזי מחקר אזרחיים גדולים".
פרופ' שכטמן גילה במהלך הריאיון כיצד נפגע מחרם אקדמי על ישראל. "המקרה שלי קשור ליפן. עבדתי ביפן עם אוניברסיטה, שהודיעה לי לפני חודשים רבים שהם רוצים לתת לי ד"ר כבוד. אחרי כמה חודשים, הם כותבים לי "סליחה, לא נוכל להזמין אותך מכיוון שלא נוכל להבטיח לך את ביטחונך האישי'. אמרתי תודה".
לדבריו, בסין המצב שונה: "אני בשבוע הבא נוסע לסין, יש לי מרכז מחקר בסין ושם הם לא מדברים על זה בכלל, זה לא מעניין אותם מה שקורה פה, הם מתורגלים לא להתעניין בפוליטיקה".