ראש ממשלת אוסטרליה, אנתוני אלבניזי, הודיע הלילה (יום א') כי הושג הסכם, שלפיו טורקיה תארח את ועידת האקלים COP31 בשנת 2026, ובכך אישר מסמך שפורסם בוועידה שהסתיימה בסוף השבוע ללא הסכם ממשי בברזיל.
בהצהרה שפורסמה השבוע על ידי גרמניה, לאחר פגישה של קבוצת "מערב אירופה ואחרים" (Western European and Others Group), שאחראית על בחירת המדינה המארחת לשנת 2026, נמסר כי טורקיה תארח את הוועידה הבאה ואילו אוסטרליה תוביל את תהליך המשא ומתן. ההסכם סיים מבוי סתום ממושך סביב שאלת המדינה שתארח את דיוני האו״ם.
3 צפייה בגלריה
ראש ממשלת אוסטרליה אנתוני אלבניזי לוחץ את ידו של נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן
(צילום: Ajeng Dinar Ulfiana/Pool Photo/AP)
"נחתם הסכם רשמי, שלפיו ועידת COP31 תתקיים בטורקיה, בעיר אנטליה, כאשר אוסטרליה תקדם את האינטרסים של מדינות האוקיינוס השקט בתפקידה כנשיאת המשא ומתן לקראת ובמהלך הוועידה", אמר אלבניזי בהצהרה.
לפי ההצהרה, לאוסטרליה תהיה "סמכות בלעדית בנוגע למשא ומתן", שינחה את קבלת ההחלטות בוועידה. עוד נמסר כי אזור האוקיינוס השקט יארח מפגש מיוחד לפני הוועידה שתתקיים בעוד שנה, במטרה "להסב תשומת לב לאיום הקיומי שהשינוי האקלימי מציב בפני האזור".
בני העמים הילידים הפגינו בוועידת האקלים
(צילום: רויטרס)
הפורום של איי האוקיינוס השקט - גוש דיפלומטי אזורי הכולל 18 מדינות - הביע תמיכה במועמדות של אוסטרליה. כמה ממדינות איי האוקיינוס השקט מצויות בסכנה עקב עליית מפלס הים.
פשרה בסיום ועידת האקלים בברזיל
לאחר שבועיים של משא ומתן, שיחות האקלים של האו״ם הסתיימו בשבת בעיר בלם בברזיל בפשרה, שעליה חלק מהמבקרים אמרו שהיא חלשה, בעוד אחרים טענו שהיא מסמנת התקדמות.
ההסכם שנחתם בוועידת COP30 כולל התחייבות להגדיל את המימון לסיוע למדינות להסתגל להשפעות שינוי האקלים, אך הוא אינו כולל תוכנית מפורשת להפחתה הדרגתית של שימוש בדלקים מאובנים כמו נפט, פחם וגז, שגורמים להתחממות כדור הארץ.
הוועידה לא סיפקה את כל מה שהמדענים סברו שהעולם זקוק לו. היא לא הייתה משמעותית כפי שדרשו פעילים וילידים מהאמזונס. מעט מאוד מדינות קיבלו את כל מה שרצו. ואפילו המקום שבו נערכה הוועידה פונה מיושביו ביום חמישי בשל שריפה שפרצה במקום. אך האכזבה הזו מתערבבת בכמה הישגים ובתקווה, שבוועידה ב-2026 בטורקיה תחול התקדמות.
מנהיגי העולם עובדים כבר עשור על גיבוש דרכים להתמודד עם השפעות שינוי האקלים, כמו מזג אוויר קיצוני ועליית מפלס הים. לשם כך, כל מדינה הייתה חייבת להכין "שיעורי בית": לכתוב תוכנית אקלימית לאומית - ולאחר מכן להיפגש שוב החודש כדי לבדוק אם המאמצים מספיקים. רוב המדינות לא קיבלו ציון גבוה, וחלקן אפילו לא הגישו את התוכנית. בישראל, שרחוקה מלעמוד ביעדי האקלים שהציבה לעצמה, שלחו הפעם נציג אחד מהמשרד להגנת הסביבה.
ברזיל, שאירחה את הוועידה הידועה כ-COP30, ניסתה להביא את המדינות לשיתוף פעולה בנושאים הקשים ביותר: מגבלות סחר הקשורות לאקלים, מימון לפתרונות אקלימיים, תוכניות לאומיות להתמודדות עם האקלים, ושקיפות רבה יותר במדידת ההתקדמות שלהן.
יותר מ-80 מדינות ניסו לקדם מדריך מפורט להפחתה מדורגת של שימוש בדלקים מאובנים בעשורים הקרובים. היו גם נושאים אחרים על סדר היום, כולל ייעור, מגדר וחקלאות. המדינות הגיעו לפשרה, שמבקריה מכנים "חלשה". על פי הפשרה, המדינות הסכימו לשלש את כמות הכסף שיועבר למדינות שנפגעות יותר ממשבר האקלים, כדי לעזור להן להסתגל לשינוי האקלים - אך הדבר ייקח עוד חמש שנים. חלק מהמדינות האיים הפגיעות אמרו שהן מרוצות מהסיוע הכספי.
אבל המסמך הסופי לא כלל תוכנית לסיום השימוש בדלקים המאובנים - מה שעורר זעם רב. לאחר ההסכם אמר נשיא הוועידה, אנדרה קוראה דו לאגו, כי ברזיל תנקוט צעד נוסף ותכין תוכנית בעצמה.
