הקול הוא אמצעי מרכזי שבאמצעותו יונקים ימיים מתקשרים, מתמצאים ומאתרים מזון. לווייתני זרע מקיימים תקשורת חברתית באמצעות קודות, רצפים מובנים של נקישות הנבדלים זה מזה בקצב, בתזמון ובמאפיינים האקוסטיים שלהם. מחקרים קודמים הראו כי רעש שמקורו בפעילות אנושית בים קשור לשינויים בעוצמת הקריאות, בתדירותן ובהתנהגותם של יונקים ימיים, אולם עד כה לא הוכח קשר ישיר להשפעת רעש ספינות על לווייתני הזרע.
לווייתן זרע שנצפה מול חופי דומיניקה בים הקריבי
(צילום: פרופ' רועי דיאמנט)
במחקר שנערך באוניברסיטת חיפה, ופורסם בכתב העת Ecological Informatics, נמצא כי רעש מכלי שיט קשור לשינויים באופן שבו מתקשרים לווייתני זרע, המכונים ראשתנים. כאשר רעש כזה תועד בסביבתם, רצפי הנקישות שהשמיעו היו קצרים יותר וחלו שינויים בתזמון ובמאפיינים האקוסטיים של הנקישות. מודלים שהתבססו על מאפייני קולות הלווייתנים בלבד הצליחו לזהות אם כלי שיט היו בקרבת מקום.
"הקשר לרעש אינו מתבטא רק בשאלה אם הלווייתנים משמיעים יותר או פחות קולות, אלא גם באופן שבו רצף הקולות עצמו בנוי. המשמעות היא הוכחה סיסטמטית ראשונה שרעש מכלי שיט משפיע על התנהגות לווייתני זרע", אמר פרופ' רועי דיאמנט, מהחוג לטכנולוגיות ימיות בבית הספר למדעי הים ע"ש ליאון צ'רני באוניברסיטת חיפה, שהוביל את המחקר.
במחקר הנוכחי, שנערך במסגרת ארגון המחקר הבין-לאומי Project CETI, פרופ' דיאמנט ועמיתיו למחקר בדקו האם ניתן לקשור רעש מכלי שיט לשינויים מבניים באותות התקשורת של הלוייתנים. הם שמו דגש על משך הקודות, מאפייני תדר ומבנה, מאפיינים אשר נקשרו בעבר ללחץ.
גלריה


שלושה לווייתני זרע שוחים קרוב לפני הים הקריבי, מול חופי דומיניקה
(צילום: NOAAAmanda Cotton/Project CETI/Handout/Reuters)
הקלטות של תקשורת בין לווייתני זרע, עם ובלי רעש של ספינות
לשם כך ניתחו החוקרים 1,398 קודות שתועדו אצל 15 לווייתני זרע באזור דומיניקה שבמזרח הים הקריבי. ההקלטות נאספו באמצעות תגיות הקלטה שהוצמדו זמנית ללווייתנים ותיעדו את הקולות, כמו גם את רעשי ספינות שנקלטו בסמוך אליהם. כדי לקבוע אם כלי שיט היו באזור בזמן השמעת כל קודה, שילבו החוקרים בין זיהוי רעש כלי שיט בהקלטות לבין נתוני מערכת הזיהוי האוטומטית של כלי שיט, הכוללים מידע על מיקומם, מהירותם ומסלולם. המאפיינים האקוסטיים של אותות הקודה חולקו לשתי קבוצות: עם וללא רעש ספינות. החוקרים השתמשו בניתוחים סטטיסטיים ובמודלים של למידת מכונה שהתבססו על מאפייני קולות הלווייתנים בלבד, ללא שימוש ישיר ברעשי כלי השיט, כדי לבדוק אם מבנה הקודות עצמו מאפשר לחזות אם כלי שיט היו בקרבת מקום.
מתוצאות המחקר עולה כי כאשר תועד רעש מכלי שיט בסביבה, הקודות היו קצרות יותר, חל שינוי בסוגי הדפוסים האקוסטיים שבהם השתמשו הלווייתנים ונמצאו יותר קודות שבהן כמה מהנקישות לא תאמו מבחינה אקוסטית את יתר הנקישות ברצף. המודלים הצליחו להבחין בדיוק של מעל ל־90% בין קודות שהושמעו כאשר כלי שיט היו באזור ובין קודות שהושמעו בהיעדרם. קשר ישיר נצפה בין דיוק חיזוי הימצאות כלי השיט לעוצמת הרעש שהוא מפיק. "הממצאים שלנו מתחברים לתמונה רחבה יותר של מחקרים המראים השפעה נרחבת של רעש מוקרן מכלי שיט על הסביבה הימית, בין השאר על דגים, צבי ים, יונקים ימיים ואפילו סרטנים", אמר פרופ' דיאמנט, ראש המעבדה לאקוסטיקה וניווט תת-מימי באוניברסיטת חיפה, תוך שימת דגש על כך שישראל יכולה להוביל ברגולציה ימית להפחתת השפעות אלו, בעיקר בסביבת שמורות טבע ימיות.





