מדינת ישראל התברכה בטבע שופע ומגוון, שזוכה בתקופה זו של השנה לביקורם של בעלי כנף רבים. לצד הפריחה ומזג האוויר החמים, עונת האביב מוכרת גם כעונת הנדידה, שבה ציפורים שהעבירו את עונת החורף הקרה באפריקה או במזרח התיכון חוזרות צפונה לקנן. בהקשר זה, שאלת סיר הבשר, המוכרת מסיפור יציאת מצרים, צריכה להישאל: מדוע אותן ציפורים עוזבות את אפריקה הנוחה והטרופית, על מלאי המזון שבה, ונודדות אלפי קילומטרים לאירופה ולאסיה? יש לכך מגוון סיבות, כפי שמסביר דותן רותם, אקולוג שטחים פתוחים ברשות הטבע וגנים.
חסידות מגיעות עם בוא האביב לאגמון החולה
(צילום: עינבר שלומית רובין, קק"ל)
"אחת הסיבות המרכזיות לכך היא שעות היום הארוכות בצפון ושפע המזון בתקופת הקיץ הצפוני הקצרה. ככל שהציפורים מצפינות הן יכולות לזכות בשעות אור רציפות וארוכות - כמעט יממה שלמה של אור יום. בזמן זה ניתן להאכיל את הגוזלים כמעט בלי הפסקה ולמקדימים שבנודדים יש אפשרות לקנן מספר פעמים", מסביר רותם. "בנוסף לכך, באזורים רבים של הטייגה (ביומה המאופיינת ביערות מחטנאים המורכבים בעיקר מאורנים, אשוחיות וארזיות) בטונדרה והיערות הממוזגים יש שפע מזון כמעט אינסופי המורכב מפרוקי רגליים רבים כמו בריומאים, זבובאים ויתושים למיניהם".
רותם הוסיף על החסרונות של הקינון באפריקה: "כמו כן, באפריקה החמה והנעימה יש צפיפות גדולה של מינים ופרטים ולכן גם התחרות על מקומות קינון ומזון מתגברת".
למעשה, דבריו של רותם מסבירים מדוע מאמץ הנדידה עשוי להשתלם, מכיוון שבמקום לגור בצפיפות ועם מספר רב של שכנים "עצבניים", עדיף להשקיע מאמץ, לנדוד ולהגיע למקום מרווח ועתיר מרחב ומזון. "מכיוון שהצפיפות והחום האפריקני מהווים כר פורה להתפתחות והתבססות של טפילים רבים, הרי שהתרחקות מהאזור הזה יכולה לצמצם במידה מסוימת את ההידבקות במחלות", מוסיף רותם.
ישראל נמצאת בדיוק באמצע הדרך של מסלול הנדידה מדרום לצפון, ולכן ניתן להנות מנדידת האביב, שהתחילה בפברואר ועתידה להימשך עד מאי, ואף מעט מאוחר יותר. "לעומת נדידת הסתיו, שבה העופות נודדים לאיטם, בנדידת האביב המינים השונים חולפים על פנינו במהירות יחסית על מנת להספיק ולהגיע לאזורי הקינון כדי לתפוס את מקומם ביעדי הקינון", אומר רותם. הוא הסביר כי להקות השקנאים חולפות מהר וכמעט לא מתעכבות וכך גם החסידות ודורסים שונים.
עם זאת, בתקופה זו ניתן לראות ציפורים נודדות רבות ומגוונות במקומות רבים בישראל. באזור אילת ניתן לעלות לאזור עין נטפים ולתצפת על טורי הדורסים החולפים בשמיים. "מפני שמדובר בעופות כבדים, הם מתרוממים על זרמים של אוויר חם, הנוצרים רק בשעות הבוקר, מ-9:00 ואילך. מומלץ להצטייד במשקפת ובמגדיר ציפורים פשוט על מנת להבדיל בין המינים השונים. לאורך חופי הים התיכון, כמו למשל בשמורת הבונים ותל דור או בטיילת של חוף שקמונה, ניתן לראות את חילופי המשמרות בין השחפיות שחורות-המקור החורפות בישראל, לבין שחפיות הים המגיעות לקנן. שני המינים סורקים את המים הרדודים בחוף וניתן לחזות בהם בצלילותיהם החדות כלפי קו המים כדי ללכוד את הדגיגים במקורם", אומר רותם.
ויש גם תצפיות באזורים נוספים בארץ. רותם: "בכל אזורי החורש הים תיכוני, כמו למשל בכרמל, בגליל העליון ובהרי יהודה ניתן לראות ובעיקר להקשיב לציפורי שיר. חלקן מקומיות כמו השחרור, הצופית והירגזי, ששירתן מהווה הכרזה על שטחי מחייתן. לצידם של מינים אלו ניתן לשמוע זכרים של ציפורים נודדות שמתאמנים על שירתם, כמו למשל סיבכי שחור-כיפה בשירתו המסולסלת, עלווית החורף ולפעמים גם פרוש מצוי. אם נישא ראשינו אל השמיים, נוכל לראות סנוניות שעושות דרכן צפונה וכן סיסים המסתחררים באוויר כאשר הם לוכדים חרקים תוך כדי מעוף ונדידה".
גם הסיסים וגם הסנוניות יעופפו נמוך בשעות הבוקר ויגביהו עוף ככל שהיום מתחמם, שכן החרקים נישאים גבוה יותר בעמודת האוויר. "המטיילים בגלבוע ובגולן יוכלו לשמוע את סלסולי הגיבתון העפרוני ושירתו הנמרצת של העפרוני המצויץ. אם יתמזל מזלם שם המטיילים באזורים הללו, יעופפו מעליהם גם להקות שרקרקים צבעוניות וייתכן גם של ציפורי הכחל שמתהדרות במעטה נוצתי בגווני כחול. האזורים הללו הם גם אתר חשוב לעצירה של חסידות נודדות, שכן לעיתים ניתן לראות בהם להקות גדולות ואף פרטים בודדים של חסידות הצדות זוחלים וחרקים. למטיילים בעמק החולה ולאורך רכסי אצבע הגליל ומצוקי האון ברמת הגולן מחכים מינים רבים של עופות דורסים ולפעמים שקנאים וחסידות המנצלים את זרמי האוויר החם והרוחות הפוגעות במצוקים ונושאות את העופות הדואים ללא מאמץ אל על", מוסיף רותם.
לצד המראות המרהיבים של נדידת הציפורים בתקופה זו של השנה, יש מקום להעביר מסר חשוב על שמירת הטבע. אמנם ארצנו התברכה בעושר מינים גדול וייחודי, אך מבצע הנדידה איננו פשוט. מינים רבים נפגעים בדרכם צפונה כאשר הם מתנגשים בתשתיות שונות, ונפגעים מחומרי הדברה בשטחים חקלאיים.
אנשי רשות הטבע והגנים, יחד עם שותפים רבים, עושים מאמצים גדולים על מנת לצמצם את הפגיעה בעופות הנודדים. לדברי רותם, שימוש נכון ומושכל בחומרי הדברה עשוי לצמצם את הפגיעה, בעוד ששימוש בסימונים מבליטים על כבלי חשמל וחלונות שקופים עשוי גם הוא לתרום בצמצום מקרי ההתחשמלות וההתנגשות, בהתאמה, של העופות הנודדים, בעיקר הגדולים שבהם.
"לצד כלל מאמצי השימור, יש להקפיד על שימור שטחים גדולים של שמורות טבע ויערות, שמהווים בתי גידול עבור אוכלוסיות ברות-קיימא של מינים מקומיים ומשמשים גם נקודות עצירה למינים הנודדים", אומר אקולוג שטחים פתוחים ברשות הטבע וגנים.
בהקשר זה, בעיקר נוכח השפעות הגורם האנושי על הסביבה, מוסיף רותם ומסביר את המשקל שיש גם לשינויי האקלים על נושא הנדידה, בדגש על ההתחממות המורגשת. "שינויי האקלים והגורם האנושי משפיעים לטוב ולרע. בחלק מהמקרים ניתן לראות כי העגורים נשארים בעמק החולה כי מאכילים אותם, או שהחסידות נשארות באזורי מזבלות כי הם חמימים יותר ומהווים מקור מזון פורה. עם זאת, התחממות הטמפרטורות המורגשת עלולה לפגוש במקורות מים. בהקשר של הגורם האנושי חשוב לומר כי במדינות שכנות וסמוכות לנו, ישנם לא מעט ציידים שפוגעים בציפורים הנודדות, כשישראל נחשבת ל'אי של שפיות' יחסי. בנוסף לכך, ישנם אזורים שהופכים יותר ויותר מיושבים, מה שיכול להשפיע גם כן באופן מסוים על מסען של הציפורים", הוא מסכם.
