ניקולאוס קופרניקוס, אסטרונום פולני שחי במאה ה-16, פיתח את המודל ההליוצנטרי (לפיו כוכבי הלכת סובבים את השמש) על בסיס חישובים מתמטיים. התאוריה שלו לגבי מיקומה של השמש במרכז מערכת השמש, בניגוד למודל הגאוצנטרי (שבו כדור הארץ במרכז), נחשבת לאחת מאבני הבסיס החשובות ביותר בהתפתחות האסטרונומיה המודרנית והמדע המודרני בכלל. ניתן לומר כי הייתה זו נקודת הפתיחה של המהפכה המדעית, שכן היא נגדה את האמונה הרווחת בקרב הכנסייה, שהתבססה על תורתם של אריסטו ותלמי. בסופו של דבר, גם הכנסייה הפנימה את השינוי, כשבשנת 1757 הוסרו הספרים של קופרניקוס מרשימת הספרים האסורים.
במחקר השוואתי ואנליטי שנערך על ידי אוניברסיטת שארג'ה, נבחנו במקביל כתביו של קופרניקוס אל מול מחקריו של האסטרונום המוסלמי מהמאה ה-14 איבן אל-שאטיר.
4 צפייה בגלריה
מודל הירח של אבן-אל-שאטיר, עליו הסתמך קופרניקוס בחיבור המודל הקוסמולוגי שלו
(איור: Wikipedia)
ד"ר סלמה אלמנסורי, מחברת המחקר, vציבה את המודל הקוסמולוגי של אבן אל-שטיר בחזית ההישגים האסטרונומיים במסורת המדעית האסלאמית. "אבן אל-שטיר היה האסטרונום הראשון שהצליח לקרוא תיגר על המערכת הקוסמולוגית התלמית, לפיה כוכבי לכת מסתובבים סביב כדור הארץ, תוך תיקון אי הדיוקים של התיאוריה כ-200 שנים לפני קופרניקוס", אמרה ד"ר אלמנסורי, שמעריכה כי קופרניקוס הושפע מאוד מאיבן אל-שאטיר ומרעיונותיו, לפיהם כדור הארץ וכוכבי לכת אחרים מקיפים את השמש.
"כתבי היד האסטרונומיים של איבן אל-שאטיר, כוללים מודלים פלנטריים שקודמים ומשקפים את אלה שהוצעו מאוחר יותר על ידי קופרניקוס, מה שמצביע על שושלת מתמטית משותפת", הוסיף מסוט אידריז, פרופסור להיסטוריה ולציוויליזציה האסלאמית באוניברסיטת שארג'ה.
פירוש כתבי יד אסטרונומיים מימי הביניים אינה עבודה קלה, שכן היא דורשת בין היתר דיוק מתודולוגי, השוואת ניסוחים מתמטיים והערכת נתוני תצפית. כדי להתגבר על האתגרים הללו, נעשה מאמץ רב תחומי, שכלל מומחים מטעם אקדמיית שארג'ה לאסטרונומיה, מדעי החלל והטכנולוגיה (SAASST), שהפכה למרכז של אסטרונומים ומדענים ערבים ומוסלמים ידועים.
הניתוח, שערך צוות המחקר, כלל את "על הקפות כיפות השמיים" - ספרו פורץ הדרך של קופרניקוס, שבו שטח את משנתו, אשר הובילה למהפכה הקופרניקאית - אך כאמור גם את המרכזיים שבכתבי היד של איבן אל-שאטיר. "הדמיון הבולט בין המודלים הפלנטריים שפותחו על ידי אבן אל-שטיר וקופרניקוס, במיוחד אלה הנוגעים למסלולי כוכב הלכת חמה והירח, מספק עדות ברורה להסתמכותו של קופרניקוס על עבודתו של אבן אל-שטיר. הדבר מעלה שאלות רבות לגבי העברת הידע מהציוויליזציה האסלאמית לאירופה ולגבי שורשי האסטרונומיה המודרנית", אמר מאשהור אל ווארדאת, פרופ' לאסטרופיזיקה ב-SAASST.
המחקר אינו מספק הוכחה חותכת לכך שקופרניקוס קרא את יצירותיו של אבן אל-שאטיר, שכן לא נמצאו תרגומי כתביו של המדען המוסלמי. עם זאת, מחברי המחקר טוענים כי ייתכן שלאסטרונום הפולני הייתה גישה לרעיונותיו של אבן אל-שטיר באמצעות "ערוצי ביניים", לאור הדמיון המובהק בין הפרשנויות שלהם לחישובים מתמטיים של כוכבי לכת המקיפים את השמש.
ההקבלות הטקסטואליות בין שני האסטרונומים, על פי המחקר, בולטות בעיקר בחישובים ובתוצאות הזהות שמרמזות כי ייתכן שקופרניקוס סיגל את הטכניקות של איבן אל-שאטיר בפיתוח המודל ההליוצנטרי. ממצאי המחקר שופכים אור על תחומים שבהם התיאוריה של קופרניקוס נשענת ישירות על איבן אל-שאטיר - מודל הירח, שבו האסטרונום המוסלמי השתמש באפיציקל (גוף שנע במעגל סביב גוף אחר שגם הוא נע במעגל) כדי לתקן את וריאציות מרחק הירח של תלמי.
גם מודל חמה של אבן אל-שטיר, עם ריבוי האפיציקלים, חוזר ומופיע בכתביו של קופרניקוס. כמו כן, איבן אל-שאטיר שאב השראה בחישוב תנועתו של כוכב קטן ביחס לכוכב גדול מנסיר אל-דין אל-טוסי - איש אשכולות מוסלמי-פרסי שחי במאה ה-13 - בכך שעשה שימוש בטכניקה גאומטרית הקרויה על שמו של אל-טוסי. טכניקה זו החליפה את הטכניקה שהומצאה על ידי תלמי, כשגם קופרניקוס הלך בעקבותיו של איבן אל-שאטיר, ויישם את הטכניקה במסגרת המודל ההליוצנטרי.
על כן, סבורים מחברי המחקר כי אין עוררין על כך שקופרניקוס נסמך על תורתו של איבן אל-שאטיר, באופן שהוא בלתי ניתן להכחשה. בכך מבקשים מחברי המחקר לתקן את העוול שנגרם לאסטרונום המוסלמי, שתרומתו נדחקה לשוליים לטובת דמויות אירופיות כמו קופרניקוס. המחקר מדגיש את תפקידו של תור הזהב האסלאמי בהנחת יסודות מתמטיים ותצפיתיים, מה שעשוי לשפוך אור על מקורות הידע המדעי העולמי.
