אחרי שהמפעל המשפחתי והייחודי בארץ לייבוש פירות ישראליים - נפגע פעמיים מרקטות ששיגרו מחבלי חיזבאללה, החליטה עידן אישח ממושב בצת להקים אותו פעם נוספת על מנת להספיק ולייצר "ממתקים מהטבע" לרגל ט"ו בשבט, שיחול בשבוע הבא.
עוד לפני שחזרו התושבים למושב שבגליל המערבי, שבה אישח אל תנורי הייבוש החדשים שרכשה. מבוקר ועד לילה היא ועובדות המפעל אורזות ושולחות מהתוצרת המיובשת לכל חלקי הארץ. "ב-8 באוקטובר כשיצאתי מכאן עם הילדים ונדב בעלי, אחיו אדם ואביהם יצחק - נשארו כדי לטפל במשק ובסוסים חשבתי שהסיפור שלי עם המפעל המיוחד שהקמתי גמור ואחרי המלחמה כבר לא יהיה לי לאן לחזור", משתפת אישח.
כמה חודשים לאחר מכן, בחודש מרץ אשתקד פגע טיל של חיזבאללה ברחבת המפעל הסמוך לביתם, וגרם לנזקים בלתי הפיכים. תחת אש ואזעקות פינו בני המשפחה את ההריסות. בחודש יוני הם יצקו את הבטון למפעל שהקימו מחדש. אבל אז שוב המקום נפגע מירי: "למחרת חטפנו פה טיל שני, שפגע ביסודות ובקונסטרוקציות הברזל, והיינו צריכים שוב להתחיל מחדש".
ההחלטה לשקם את שאבד, אחרי שהתנורים והציוד במפעל נהרסו, לא הייתה ברורה מאליה עבור אישח ובני משפחתה בפעם הראשונה ובטח שלא בפעם השנייה. "לא ידעתי מהיכן אקח כוחות כדי להתחיל הכל מאפס", אומרת אישח. היא הוסיפה בחיוך: "בסוף נציגי מס רכוש שהגיעו לאמוד את הנזקים הם אלו שהצליחו להכריע בהתלבטות. הם היו פה ואמרו ש'אם לא אבנה מחדש, לא אקבל פיצוי על מה שנהרס'. אז בנינו מחדש. זה היה או לחדול או לגדול. החלטנו לבנות מבנה עם חשיבה קדימה והזמנתי תנורים חדשים ומתקדמים שיכולים לייצר פי שתיים כמות". כעת, בכל יום מייצר המפעל עשרות סוגים של פירות יבשים בתצורות שונות.
המיזם של "עידן הפרי" התחיל עוד ב-2011, כשאישח, שעבדה שנים בתעשיית המזון, עשתה שינוי בחייה. "בעלי הצביע על מטעי הבננות והציע שאעבוד עם פירות", היא נזכרת. "מפה ושם נולד ייבוש הפירות בצורה טבעית, בלי חומרים משמרים או צבעי מאכל ותוספות של סוכר - הכל מחקלאות ישראלית".
אישח לא מייבשת את הפירות הכי יפים, אלא דווקא את אלה שקצת פחות מושלמים. "אנחנו עובדים עם פירות שהם סוג ב' מפגיעת שמש או בגודל שאינו מסחרי, ובעצם אנחנו מנצלים את הפירות האלו על פי עיקרון Zero waste לניצול משאבים קיימים", היא מספרת.
מלאכת ייבוש הפירות נעשית בעבודת יד, ללא תוספת סוכר וללא חומרים משמרים, והכל מגידולים חקלאיים מקומיים. אישח מקווה כי העניין הרב בפירות היבשים הישראליים יגדל לכל אורך השנה כמקור בריא וטעים במקום ממתקים תעשייתיים, ולא רק בט"ו בשבט.
היא גם מבקשת לנפץ מיתוס, שמביא לביקוש הגדול לפירות מיובשים עתירי סוכר וחומרים נוספים שמיובאים לישראל מרחבי העולם, לכבוד החג שבו מצויין ראש השנה לאילנות בישראל: "הפירות היבשים נולדו במקור מתוך הרצון לחגוג את ט"ו בשבט של ישראל בכל העולם היהודי. המנהג הוא לאכול מפירות שנשתבחה בהם ארץ ישראל ולכן ייבשו את הפירות מכאן ושלחו לכל רחבי עולם. זה רחוק שנות אור ממה שקורה בחג הזה כיום".
