חצי האי ערב שוכן כולו ברצועת המדבריות העולמית. למרות שאזור זה אינו משופע בגשמים, אלא מאופיין בצחיחות במרבית שטחו, חוקרים מצאו כי היו תקופות חוזרות ונשנות בעבר הרחוק בהן הוא נצבע ירוק. הדבר קרה כתוצאה מתקופות גשומות במיוחד, שהובילו להיווצרות אגמים ונהרות לפני כ-9,000 שנים.
צוות חוקרים בינלאומי ובינתחומי תיעד נוף עתיק, עשיר במקורות מים, במדבר א-רובע אל-ח'אלי. לא מדובר בעוד מדבר, אלא באזור מדברי מהיבשים בעולם, השוכן בדרום חצי האי ערב, ומהווה חלק מהמדבר הערבי. המקום נחשב לימת החולות הרציפה הגדולה בעולם.
ד"ר עבדאללה זקי ופרופ' סבסטיאן קסטלטורט מאוניברסיטת ז'נבה, פרופ' עבדולקאדר עפיפי מאוניברסיטת המלך עבדאללה למדע וטכנולוגיה בסעודיה ופרופ' מייקל פטראליה מאוניברסיטת גריפית', שהובילו את צוות החוקרים, תיעדו עם עמיתיהם למחקר, שפורסם בכתב העת Communications Earth & Environment, את נוכחותם של אגם עתיק, נהרות ועמק גדול שנוצר מהמים.
"בהתבסס על סדרה של תיארוכים שערכנו, נראה שהאגם הגיע לשיא לפני כ-9,000 שנים, במהלך תקופה שבה חצי האי ערב התאפיין באקלים גשום ולח במיוחד, שנמשכה מלפני 11 אלף שנים עד לפני 5,000 שנים, מה שצבע בירוק את השטח המדברי והצחיח, כפי שאנו מכירים אותו כיום", אמר ד"ר זקי.
לפי ההערכות, שטחו של האגם היה גדול מאוד. לפי החוקרים, שטחו היה 1,100 קמ"ר ועומקו 42 מטר. לשם השוואה, שטח הכינרת הוא 166 קמ"ר. "בשל הרמות הגבוהות של הגשמים, האגם עלה על גדותיו, גרם לשיטפון גדול, וחצב עמק באורך 150 ק"מ בקרקעית המדבר", הסביר פרופ' קסטלטורט.
4 צפייה בגלריה
מיפוי פלאו-הידרולוגי וגאו-מורפולוגי, כולל אתרים ארכאולוגיים, נחלים, מערכות גשמי מונסון מרכזיות ואתר המחקר בחצי האי ערב
(איור: Communications Earth & Environment (2025). DOI: 10.1038/s43247-025-02224-1. https://ancillary-proxy.atarimworker.io?url=https%3A%2F%2Fwww.nature.com%2Farticles%2Fs43247-025-02224-1)
על פי הערכות החוקרים, מקור הגשמים הוא המונסון האפריקני, שכן את העדויות למשקעיו ניתן לאתר על פני מרחק של 1,100 ק"מ מהרי עסיר (Asir), רכס הרים שממוקם בעיקר בדרום-מערב סעודיה ובדרום תימן (חלק מרכס ארוך המשתרע לאורך השבר הסורי אפריקני), לאורך הים האדום בסמיכות לאפריקה.
פרופ' פטראליה, שהוא מנהל מרכז המחקר האוסטרלי לאבולוציה אנושית של אוניברסיטת גריפית', אמר שהמחקר הוכיח שכמות הגשמים הייתה חזקה ואינטנסיבית לפרקים, מה שגרם לשינויי נוף מהירים ומשמעותיים. "היווצרות נוף עשיר באגמים ונהרות, יחד עם שגשוג צמחייה, הביאו להרחבת השטח בו התיישבו ציידים-לקטים ואוכלוסיות פסטורליות, על פני מה שהוא כיום מדבר יבש ועקר", אמר פרופ' פטראליה.
לדבריו, "זה מוכח על ידי נוכחותן של שפע עדויות ארכאולוגיות במדבר א-רובע אל-ח'אלי ולאורך רשתות האגמים והנהרות העתיקות שלו. לפני 6,000 שנים, אזור זה חווה ירידה חדה בכמות המשקעים, מה שהוביל בסופו של דבר לתנאי האקלים היבשים והצחיחים אותם אנו מכירים כיום. התנאים הללו, אילצו את אותן אוכלוסיות שהתיישבו באזור, לעבור למקומות מסבירי פנים יותר, מה שגרם לשינוי אורח חייהן של אוכלוסיות נוודים באותה העת".
