הקרחון הענק A23a, שנתקע במשך כמה חודשים במים הרדודים שליד איי ג'ורג'יה הדרומית, מאבד את קצותיו ובכך נהיה קטן יותר. למרות שזהו עדיין הקרחון הצף הגדול ביותר שנמצא כיום בים, הגלים והשפעות מזג האוויר העונתיות מסירים ממנו חתיכות ומקטינים את שטחו הנראה לעין. כך הודיעה סוכנות החלל האמריקנית, העוקבת אחר הקרחון.
A23a נותר תקוע במשך יותר מ-30 שנה באנטראקטיקה לפני שניתק לבסוף בנובמבר 2023. מסעו האיטי צפונה עוכב לעיתים על ידי כוחות האוקיינוס שהמשיכו לסובב אותו במקום. גוש המים המתוקים הענק הזה נישא על ידי זרם הסילון האוקייני החזק ביותר בעולם - הזרם המקיף האנטארקטי.
לוויין של נאס"א צילם את הקרחון הצף ב-3 במאי. בזמן צילם התמונה, הקרחון הענקי היה תקוע פחות מ-100 קילומטרים מאיי ג'ורג'יה הדרומית, שהיא חלק מקבוצת איים מרוחקת באוקיינוס האטלנטי הדרומי, שממוקמת מזרחית לקצה של דרום אמריקה.
3 צפייה בגלריה
הקרחון A23a בתמונה שצולמה בנובמבר 2023
(צילום: European Union/Copernicus Sentinel-3/Handout via REUTERS)
בנאס"א אמרו כי כנראה שהחלק התחתון של הקרחון תקוע על מדף תת-מימי רדוד באזור האיים, שבהם חיים פינגווינים רבים. תמונות לוויין מראות שהקרחון עומד במקום לפחות מאז תחילת מרץ 2025. בסוכנות החלל האמריקנית הוסיפו כי למרות שמיקומו של הקרחון נשאר ברובו ללא שינוי, שטח פניו הצטמצם משמעותית בתוך פחות מחודשיים.
על פי נתוני קרחונים של המרכז הלאומי לקרחונים בארה"ב (USNIC), הקרחון A23a איבד כ-360 קמ"ר. בפברואר דווח כי שטחו של הקרחון הוא 3,360 קמ"ר - כך ששטחו הנוכחי של הקרחון עדיין עצום.
תמונות מהלוויין של נאס"א מראות כי אלפי חתיכות שהתנתקו מהקרחון מפוזרות על פני המים בסמוך לקרחון הראשי, ויוצרות מראה המזכיר ליל כוכבים כהה. למרות שהשברים נראים קטנים בתמונה, רבים מהם מגיעים לאורך של לפחות קילומטר והם מהווים ססכנה לספינות. אחד השברים, A23c, היה גדול מספיק כדי שיקבל שם רשמי, לאחר שניתק מהצד הדרומי של הקרחון הענק באמצע החודש שעבר.
תהליך השבירה וההתפרקות של הקרחון הענק התרחש במידה מסוימת לאורך כל מסעו של A23a, אפילו כשהסתובב במעבר דרייק בשנה שעברה (מצר ים באורך 800 קילומטרים בין הנקודה הדרומית ביותר של אמריקה הדרומית בכף הורן שבצ'ילה לאיי שטלנד הדרומיים הסמוכים ליבשת אנטארקטיקה). עם זאת, יש סימנים שהקרחון נעשה פגיע יותר ויותר בתקופה האחרונה.
בנאס"א אמרו כי "שחיקת קצה" היא אחד משלושה סוגים של התפרקות קרחונים שזוהו על ידי מדענים באמצעות תמונות לוויין. היא מתרחשת כאשר חתיכות קטנות של קרח נשברות ממספר מקומות לאורך קצה הקרחון, ומקטינות את שטח פני הקרחון תוך שמירה על צורתו הכללית. קרחונים יכולים גם להישבר למספר חתיכות גדולות או להתפרק לחלוטין.
בכל דרך שבה ימשיך A23a להתפורר, גורלו כמעט ודאי מראש - להיעלם במים החמים יותר. המסת הקרחונים, שנגרמת כתוצאה משינויי האקלים ומהתמחממות כדור הארץ, גורמת לעלייה במפלס פני הים. חוקרים סבורים כי אם מגמה כזו תימשך לא ניתן יהיה לחיות בכמה מערי החוף בעולם בתחילת המאה הבאה.
