אורון. סוף
מנהל סוכנות החלל הישראלית, אורי אורון, יסיים את תפקידו בעוד כחודשיים. אורון (58), תת-אלוף במילואים בחיל האוויר, מונה לתפקיד לארבע שנים ב-2021, ומקורות במשרד המדע אמרו כי לאחרונה החליט שלא לבקש הארכה של כהונתו.
4 צפייה בגלריה
החליט לא לבקש הארכה של תפקידו. מנהל סוכנות החלל הישראלית, אורי אורון (משמאל) חותם על ההסכם עם עמיתו מאיטליה, תיאודורו ולנטה בכינוס החלל בתל אביב, ינואר 2025
(צילום: איתי נבו, מכון דוידסון לחינוך מדעי)
ממשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה נמסר לאתר מכון דוידסון כי מיד עם קבלת ההודעה על סיום תפקידו, פנה המשרד לנציבות שירות המדינה בבקשה לפתוח בהליך הקמת ועדת איתור לתפקיד. בקרוב ולאחר קבלת האישורים הנדרשים המשרד יפרסם מכרז לתפקיד, ותוקם ועדת איתור בראשות המנכ”ל עומר שכטר שתבחן מועמדים לתפקיד הבכיר.
בדרך לירח
סין ביצעה בשבוע שעבר ניסוי מוצלח ברכב הנחיתה שהיא מתכננת להנחית באמצעותו בני אדם על הירח בעוד שנים אחדות. הרכב, לניואה (Lanyue, “חיבוק הירח” במנדרינית) מזכיר בגודלו ובמראהו הכללי את רכב הנחיתה של משימות אפולו, והוא “הונחת” בעודו משתלשל ממתקן ענקי באופן שמדמה את הכבידה הירחית, החלשה פי שישה מזו של כדור הארץ. מתקן הניסוי הגדול, בחבל חביי שבצפון מזרח סין, גם הותאם לניסוי באמצעות ציפוי הקרקע בשכבה דומה לאבק הירח מבחינת החזר האור, והוספת סלעים ומכתשים להדמיה של סביבה ירחית.
עוד כתבות באתר מכון דוידסון לחינוך מדעי:
חצבת, פוליו ועקיצות יתוש – מחלות ללא גבולות
תפריט הרימות של האנשים הקדומים
עוברי סייבורג לחקר המוח
בניסוי נבחנו בין השאר מערכות הנחיתה והשיגור מפני השטח של הירח, וכן מערכות הכוון ובקרה ועמידה של רכב הנחיתה בלחצים ועומסים מכניים. “הניסוי כלל בחינה של תנאים מבצעיים שונים, תקופת בחינה ארוכה ומורכבות טכנית גבוהה, והוא היה אבן דרך חשובה בפיתוח התוכנית הסינית לחקר הירח באמצעות בני אדם שינחתו עליו”, הודיע מרכז טיסות החלל המאוישות של סין (CMS).
4 צפייה בגלריה
הדמיה מוצלחת של נחיתות על הירח בתנאים שונים. רכב הנחיתה לניואה במתקן ההדמיה בחביי
(צילום: China Central Television CCTV)
סין לא חשפה עד כה פרטים רבים על תוכניתה להנחית בני אדם על הירח עד 2030. כן ידוע כי למרות הדמיון הכללי לרכב הנחיתה של אפולו, יש ביניהם כמה הבדלים מהותיים. בראש וראשונה, בניגוד לרכב הנחיתה האמריקאי, שרק חלק ממנו המריא מפני הירח, והבסיס עם רגלי הנחיתה שימוש לו מעין כן שיגור, הרכב הסיני נוחת וממריא כמקשה אחת. כמו כן, יש לו ארבעה מנועי הנעה, לעומת מנוע אחד לרכבי הנחיתה של אפולו. בניגוד לתוכנית האמריקאית, שבה שוגרו יחד רכב הנחיתה ורכב הפיקוד והשירות, שבו שוהים האסטרונאוטים, בתוכנית הסינית הכוונה היא לשגר אותם בנפרד, והם יחברו זה לזה בחלל. זה מאפשר שימוש בטילים קטנים יותר מסטורן 5 האימתני, אבל גם מוסיף מורכבות ואתגר למשימה.
סין מתכננת להנחית בני אדם על הירח עד שנת 2030, ולהקים עליו בסיס מאויש עד 2035, עם מרכיבים בשיתוף רוסיה ומדינות אחרות. היא מתקדמת במהירות בתוכנית הירח שלה, ובשנה שעברה הייתה למדינה הראשונה שמביאה דגימות קרקע מהצד הרחוק של הירח, במשימה רובוטית. בינתיים התוכנית האמריקאית להנחית שוב בני אדם על הירח, תוכנית ארטמיס, סובלת מעיכובים רבים, וחללית סטארשיפ של ספייס אקס, שאמורה להנחית בני אדם על הירח ב-2027 עדיין לא עשתה אפילו טיסה מסלולית סביב כדור הארץ. רכיבים אחרים של התוכנית נתונים בסכנת סגירה תחת חרב הקיצוצים המתנופפת של המימשל, ונכון לעכשיו יש סיכוי טוב מאוד שהאדם הבא שינחת על הירח ינעץ באדמתו את דגל סין.
שיגור וולקני
תאגיד השיגור האמריקני ULA, מיזם משותף של חברות בואינג ולוקהיד מרטין, שיגר בהצלחה השבוע לוויין ניווט לשימוש צבאי עבור חיל החלל של ארצות הברית. זה היה השיגור השלישי במספר של הטיל הכבד של החברה, וולקן קנטאור, והפעם הראשונה שהוא שיגר מטען ישירות למסלול גיאוסטציונרי, בגובה 36 אלף קילומטר. לשם כך צויד הטיל בארבעה טילי האצה (בוסטרים), במקום שניים כמו בשיגורים קודמים. במסלול הזה לוויינים מקיפים את כדור הארץ בזמן זהה לסיבוב העצמי שלו, כך שבפועל הם נמצאים מעל אותה נקודה כל הזמן.
4 צפייה בגלריה
לא קרובים לתחרות עם ספייס אקס. שיגור טיל וולקן קנטאור עם לוויין הניווט של חיל החלל האמריקאי משוגר השבוע ממרכז החלל בקייפ קנאוורל
(צילום: ULA)
הלוויין מיועד לבחינה של טכנולוגיות ניווט מקבילות לאלה של מערכת GPS, אבל מתקדמות יותר, כולל מערכות למניעת חסימה ושיבושים של אותות הלוויין. מערכת המחשב שלו בנויה כך שאפשר לתכנת אותו מחדש בחלל, ולשנות את משימותיו לפי הצורך.
זה היה השיגור השלישי בסך הכול של וולקן קנטאור, והראשון מאז קיבלה ULA אישור רשמי לשיגור טכנולוגיות ביטחון לאומי, כפי שעשתה השבוע. השיגור הגדיל לשתיים את מספר החברות האמריקאיות המשגרות לוויינים ביטחוניים, ו-ULA הצטרפה למועדון שכלל עד כה את ספייס אקס בלבד.
חברת ULA הוקמה ב-2005, בין השאר כדי שהחברות יוכלו לזכות בכוחות משותפים במכרזים של משרד ההגנה, להיות כוח משמעותי בשוק השיגורים ולהביא לירידת מחירים. בפועל זה היה בסך הכול השיגור השלישי של החברה מתחילת השנה, לעומת 98 שיגורים של חברת ספייס אקס באותה תקופה – רובם של לווייני סטארלינק, אך יותר מ-25 מהם עבור לקוחות אחרים, בהם משרד ההגנה.
בלי אוויר לנשימה
מערכת השמש טראפיסט 1, השוכנת כ-40 שנות אור מאיתנו, מרתקת מדענים מאז שהתגלה בשנת 2017 כי יש לה שבעה כוכבי לכת, חלקם דומים למדי לכדור הארץ מבחינת גודלם, וקצתם ב”טווח הישיב” – כלומר הטמפרטורה על פניהם אמורה לאפשר קיום מים נוזליים על פני השטח.
אבל טמפרטורה לבדה אינה מספיקה כדי לקיים חיים הדומים לנו, ובשביל מים נוזליים צריכה להיות גם אטמוספרה צפופה יחסית, שתמנע את התאדותם לחלל. בשנים האחרונות לא נמצאו אטמוספרות בשני כוכבי הלכת הפנימיים של המערכת, טארפיסט 1b וטראפיסט 1c. כעת מדידות מדויקות באמצעות טלסקופ החלל ג’יימס וב מעלות שגם לכוכב הלכת השלישי מהשמש הזו, טראפיסט 1d אין אטמוספרה דומה לזו של כדור הארץ.
4 צפייה בגלריה
כנראה אין אטמוספרה. הדמיה של כוכב הלכת טראפיסט 1d בעיני אמן |
(איור: NASA, ESA, CSA, Joseph Olmsted (STScI))
טראפיסט 1 הוא כוכב מסוג ננס אדום, קטן ביחס לשמש שלנו והרבה פחות חם ממנה. כוכב הלכת טראפיסט 1d נמצא בשולי טווח הטמפרטורות המאפשר קיום מים נוזליים מבחינת מרחק מהשמש שלו, אבל הוא הרבה יותר קרוב אליה מאשר כוכב הלכת חמה לשמש שלנו. הוא משלים הקפה סביב השמש שלו בארבעה ימי ארץ בלבד. צוות בינלאומי בהובלת חוקרים מקנדה השתמש בטלסקופ החלל למדידות ספקטרוסקופיות של האור שעובר סמוך לכוכב הלכת, כדי לחפש סימנים לקיומן של מולקולות שקיימות באטמוספרה שלנו כמו אדי מים, מתאן (CH4), פחמן דו-חמצני (CO2) ופחמן חד-חמצני (CO). במאמר חדש הם מציינים שלא נמצאו אפילו סימנים לכמויות זעירות של הגזים האלה, מה שמפחית מאוד את הסיכוי שיש לטראפיסט 1d אטמוספרה משמעותית הדומה לשלנו.
למרות הממצאים, החוקרים לא איבדו תקווה שבכל זאת יש לכוכב הלכת הזה אטמוספרה כלשהי, שלא התגלתה בגלל מגבלות של שיטת המחקר. “יכול להיות שיש לו אטמוספרה דלילה מאוד וקשה לגילוי, כמו של מאדים, או אטמוספרה צפופה מאוד בגובה רב, כמו של נגה, שהעננים שלה חוסמים את היכולת שלנו לזהות חתימות אטמוספריות מסוימות”, אמרה מובילת המחקר, קרולין פיולה-חורייב (Piaulet-Ghorayeb) מאוניברסיטת מונטראול. “עם זאת, יכול להיות שהוא רק סלע חשוף, בלי שום אטמוספרה בכלל".
איתי נבו, מכון דוידסון לחינוך מדעי, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע
