בכל שנה, עם בוא הסתיו, שמי ישראל הומים ממאות מיליוני ציפורים נודדות, ביניהן גם ברווזים (כן, ב"פטר והזאב" התבלבלו קצת; ברווזים בהחלט יודעים לעוף). אבל בין מיני הברווזים המגיעים מארצות הצפון, יש מין אחד יוצא דופן, החולף דרכנו אל יעדים רחוקים במיוחד: הקרקיר.
שוחחנו עם ד"ר יואב פרלמן, מנהל מרכז הצפרות הישראלי בחברה להגנת הטבע, על הקרקיר ועל חשיבות שיקום בתי הגידול הלחים להישרדותו.
כשחושבים על ציפורים נודדות, הרבה אנשים חושבים על חסידות ושקנאים. איך הקרקיר נכנס לתמונה?
"בכל עונת נדידה, בין אם בסתיו או באביב, כמויות גדולות של קרקירים חולפות דרך ישראל. הם עושים את דרכם בין אזורי הקינון שלהם במזרח אירופה ובאסיה אל עבר הביצות והאגמים הגדולים של מזרח אפריקה וגם אל תת-היבשת ההודית".
"הקרקיר, כמו ברווזים אחרים, הוא מעופף מעולה. הוא נודד למרחקים ארוכים, אלפי קילומטרים בכל עונת נדידה, במסע שכולל חצייה של מכשולים אקולוגיים נרחבים כמו המדבר אל עבר הנילוס". מעבר למסלול הנדידה הארוך, "הקרקיר עף מהר מאוד. הוא מסוגל לעוף במהירות של מעל 100 קמ"ש. בנדידה, מהירותו הממוצעת על פני מרחקים ארוכים עשויה לעלות על 60 קמ"ש".
מעבר למסלול הנדידה הארוך שהוא גומא במהירות, יש עוד פרט טריוויה מעניין: "קיימת קישוריות נמוכה יחסית שתועדה אצל הקרקיר בין אתרי הדגירה לאתרי החריפה. לדוגמה, במחקר שנערך בקזחסטן, נמצאו פרטים שנדדו בחורף אחד לאפריקה ובחורף אחר בחרו לנדוד אל תת-היבשת ההודית. זאת התנהגות נדידה יוצאת דופן בקרב הציפורים הנודדות".
"בעוד מינים רבים אחרים של ברווזים המגיעים לישראל – כמו מרית, שרשיר, ברווז חד-זנב וברווז אפור – מבלים אצלנו את החורף במאגרי מים שונים (טבעיים ומעשה ידי אדם), הקרקיר הוא הברווז היחידי המגיע לישראל שנודד על מלא. כלומר, הוא רק חולף דרכנו בעונות הנדידה ולא נשאר לחורף".
איפה אפשר לראות את הקרקיר בארץ?
"בנדידת הסתיו, הוא הברווז הראשון שמגיע אלינו, כאשר הפרטים הראשונים עשויים להופיע כבר בתחילת אוגוסט. אפשר לצפות בלהקות קרקירים, שלעיתים מונות מאות פרטים יחד, בבתי גידול לחים בכל רחבי הארץ, במיוחד בעמקי הצפון ובמאגרי מים במרכז הארץ ובצפון הנגב. אפילו בראש מפרץ אילת אפשר לצפות בהם".
מה תפקידו של הקרקיר בטבע?
"לקרקיר, כיתר הברווזים המסננים (אלה שמוצאים את מזונם בעיקר בסינון מים דרך המקור), יש תפקיד חשוב במערכות אקולוגיות לחות. הוא תורם במספר דרכים: הוא מפיץ זרעים מהמזון הצמחי שהוא אוכל, מעשיר נוטריינטים (חומרי הזנה) בגופי מים על ידי ערבול המים והבוץ, וגם מסייע בבקרה על אוכלוסיות חסרי חוליות ורכיכות שהוא אוכל מהמים".
מהם האיומים הגדולים על הקרקיר כיום?
הקרקיר דוגר בבתי גידול לחים, הכוללים אזורי מים רדודים, צמחיית גדות עשירה וצמחייה עשבונית גבוהה. הבעיה המרכזית היא ש"בתי הגידול הלחים הם בין המערכות הטבעיות המאוימות ביותר בעולם והם הולכים ונעלמים או שמצבם מידרדר בקצב מהיר ומבהיל. זה לא פוסח גם על המזרח התיכון ועל ישראל. למעשה, מעל 95 אחוז מבתי הגידול הלחים הטבעיים שהיו קיימים בישראל לפני 150 שנה כבר לא קיימים כיום".
לכן, "האוכלוסייה העולמית של הקרקיר נמצאת בירידה, במיוחד במערב אירופה. אף על פי שהוא עדיין לא מוגדר כמין בסכנת הכחדה עולמית, הוא מתקרב לסף. הוא סווג כמין רגיש ברשימה האדומה האירופית ומופיע כמין בעדיפות לשמירת טבע".
"איום מרכזי נוסף הוא ציד. ציד ברווזים הוא פעילות נפוצה ביותר במרבית מדינות העולם. למשל, לפי ההערכה, כחצי מיליון קרקירים ניצודים ברוסיה מדי שנה. גם בישראל, לצד כמה מיני ברווזים אחרים, הקרקיר נכלל ברשימת המינים המותרים לציד. בעונת הציד, בין ה-1 בספטמבר ל-31 בינואר, מותר לציידים בעלי רישיון ציד לצאת אל מקווי המים בישראל ולירות בקרקירים. מעבר לפגיעה הישירה בברווזים הניצודים, לציד יש השפעות נוספות, כולל הטרדה המאלצת עופות מים לבזבז אנרגיה יקרה ולהשתמש בבתי גידול לא אופטימליים ואף זיהום. מקורו של הזיהום בכדוריות העופרת שצונחות אל מאגרי המים ואל הקרקעות החקלאיות שסביבם ומזהמות את הסביבה בעופרת רעילה, ובתרמילי כדורי הציד שנשארים בשטח".
"החברה להגנת הטבע פועלת כבר שנים רבות להוציא את הקרקיר מרשימת המינים שמותר לצוד בישראל, בשל מצבו שאינו שפיר. במצב הנוכחי של המערכות הטבעיות בישראל, בשיא משבר האקלים והמגוון הביולוגי, אין מקום לציד ספורטיבי מסוג זה".
איך משבר האקלים משפיע על הקרקיר?
"משבר האקלים משפיע בצורה ישירה וקשה על בתי הגידול הלחים, בעולם וגם בישראל". באזורנו, אחת ההשפעות הבולטות של שינוי האקלים היא "ירידה מתמדת בכמויות המשקעים, עלייה בשונות הבין-שנתית במשקעים, וכן עלייה בטמפרטורות המובילה לעלייה באידוי". כתוצאה מכך, "בתי הגידול הלחים הזמינים לקינון הקרקיר, ואף אלה המשמשים אותו כתחנות עצירה במהלך הנדידה, נפגעים. מאחר שבתי גידול לחים הם כלי משמעותי בהתמודדות עם משבר האקלים והמגוון הביולוגי, שימור ושיקום שלהם צריכים לקבל עדיפות לאומית בישראל".
מהם מאמצי השימור שנעשים כדי להגן על הקרקירים?
"אינני מכיר תוכניות שימור ספציפיות לקרקיר, אך התחום של שימור ושיקום בתי גידול לחים תופס מקום מרכזי במדיניות שמירת הטבע והאקלים באזורים רבים בעולם. קיום של בתי גידול לחים נרחבים, מוגנים, איכותיים ומגוונים מסייעים לקרקיר ולבעלי חיים אחרים הנסמכים עליהם".
"בישראל, תחום השיקום נמצא בחיתוליו וללא מדיניות ממשלתית בנושא. החברה להגנת הטבע מובילה שיקום של בתי גידול לחים על בסיס בריכות דגים שכבר לא בשימוש – פתרון המכונה 'מבוסס טבע'. זהו כלי להתמודדות עם משבר האקלים והמגוון הביולוגי, המשלב תועלות לטבע יחד עם תועלות לאדם, במיוחד לקהילות המקומיות".
כך, "בבריכות כפר רופין בעמק המעיינות מתקיים פרויקט השיקום הראשון והגדול של החברה להגנת הטבע, בשותפות עם קיבוץ כפר רופין. ביוני השנה מצאתי עדויות לקינון של קרקיר באחד המאגרים שם. צפיתי בנקבה ובשלושה אפרוחים מגודלים, שנכנסו ויצאו מצמחיית הקנים שעיטרה את גדות המאגר. זה אחד הקינונים היחידים שתועדו אי פעם בישראל. בחירה של מינים נדירים כמו הקרקיר לקנן שם מעידה על איכות בית הגידול שאנחנו משקמים".
הכתבה הוכנה על ידי זווית – סוכנות הידיעות של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה
