ארכאולוגיה, בשונה ממה שרבים חושבים, היא יותר מחפירות. לפעמים, הממצאים שנגלים מהאדמה וההקשר שלהם לא ברורים. זה הזמן שבו תיאורים היסטוריים נכנסים לתמונה. עם זאת, לא בכל תרבות ולא בכל תקופה היו תיאורים כאלה, וגם אם כן הם עלולים להיות מקוטעים או בלתי ניתנים לתרגום.
לאחרונה, ד"ר דורוטה דז'יזביצ'קה מהמחלקה למורשת טקסטואלית באוניברסיטת ורשה וד"ר דריה אלגינה ממרכז היוב לודולף ללימודי אתיופיה ואריתריאה באוניברסיטת המבורג, פרסמו מחקר שבוחן מחדש ומתרגם תיאור ממקור ראשון של טקלה אלפה (Takla 'Alfā), נזיר אתיופי, בביקורו בדונגולה העתיקה שבסודן במאה ה-16.
המסמך של הנזיר מאתיופיה תועתק ותורגם ללטינית בשנות ה-30 של המאה ה-20, לאחר שנשמר בספריית הוותיקן במשך מאות שנים. עם זאת, תוכנו לא הגיע לידיעת הציבור עד שנות ה-90. למעשה, היקף המידע האמיתי שהכיל המסמך היה גדול, והוא לא בואר עד למחקר שאותו הובילו שתי החוקרות. המחקר התפרסם בכתב העת Azania: Archaeological Research in Africa.
"סביר להניח שהדבר נבע מהקושי בנגישות ובהבנת המסמך", הסבירו מחברות המחקר. "אין זה מפתיע שחשיבותו של המסמך להיסטוריה הכלכלית והחברתית נעלמה במידה רבה מעינינו עד כה. מהדורת שנות ה-30 והתרגום הלטיני של המסמך הקשו על הפענוח והגבילו את יכולת הפרשנות שלו. יתרה מכך, מכיוון שהטקסט כתוב בכתב אתיופי בשם געז (Geʽez), חוקרים שבדרך כלל עובדים עם מקורות בשפות יוונית, קופטית, נובית עתיקה וערבית, התעלמו ממנו. מקור מידע ייחודי שכזה דורש מאמץ רב-תחומי ושיתופי כדי להעריך את מלוא ערכו".
הטקסט כולל סדרה של מזמורים דתיים שנכתבו על ידי הנזיר האתיופי, אך גם מספק הקשר חשוב לחפירות ארכאולוגיות שבוצעו לאחרונה על ידי פרויקט "UMMA" - שפירושו בערבית "קהילה", אך גם ראשי תיבות של "מטמורפוזה עירונית של קהילת עיר בירה אפריקנית מימי הביניים".
4 צפייה בגלריה
העמוד הראשון מהמסמך שכתב הנזיר האתיופי טקלה אלפה, במסעו שעבר דרך דונגולה העתיקה בסודן
(צילום: Dr. Dorota Dzierzbicka, Dr. Daria Elagina)
הפרויקט נערך בדונגולה העתיקה בשנים 2024-2018 על ידי צוות מהמרכז הפולני לארכאולוגיה ים תיכונית באוניברסיטת ורשה. אחת ממטרותיו העיקריות הייתה לחקור את השינויים החברתיים והדתיים בדונגולה העתיקה, בעקבות דעיכתה של ממלכת מקוריה (Makuria) הנוצרית. תוכנם של הבתים מאותה העת מעידים על חברה שוויונית למדי, למעט מבנה אחד, שהיה גדול ממדים, ובו התאכלסו חברי האליטה.
בין החפצים שנמצאו בתוכו היו משי, כדורי רובה מוסקט, מטבעות ופריטים יוקרתיים אחרים. חשוב לציין כי בחפירות פרויקט UMMA נמצאו גם מכתבים, מסמכים וקמעות שנכתבו בערבית. "העובדה שרבים מהטקסטים הללו הגיעו מאותו מבנה שהיא חריג בגודלו ותוכנו, מקשרת אותם לאליטות, מה גם שאחד מהם נכתב על ידי מלך דונגולה העתיקה בשם קשקש (Qashqash) או קושקוש (Qushqush). הכתב הערבי, כמו גם היעלמותם הכמעט מוחלטת של חזירים מהתיעוד הארכאולוגי, הן אינדיקציות חשובות למעבר מנצרות לאסלאם", הסבירו ד"ר דז'יזביצ'קה וד"ר אלגינה. יתר על כן, על פי תיאורו של טקלה אלפה, כל תושבי דונגולה העתיקה התאסלמו עד שנת 1596, הרבה יותר מוקדם ממה שחשבו בעבר.
טקלה אלפה מזכיר גם את סוחרי ה"ג'לאבה" (Gelaba) בדונגולה העתיקה. אזכור זה מייצג את השימוש המוקדם ביותר במונח זה במקורות הנוגעים לסודן. "ג'לאבה היא מילה שאולה מערבית, שמשמעותה סוחרים למרחקים ארוכים, והיא למעשה האזכור המוקדם ביותר הידוע של מונח זה במקורות שנוגעים לסודן. במאות מאוחרות יותר, הסוחרים הללו הוזכרו לעתים קרובות כמפעילי שיירות ברשת של נתיבים המחברים את מצרים, סודן וצ'אד של ימינו. אזכורם בטקסט זה מעיד על היותם של הסוחרים קבוצה חברתית משמעותית בסוף המאה ה-16, כשבמאות ה-17 וה-18 יובאו סחורות לדונגולה העתיקה, בעיקר ממצרים או דרכה", הסבירו החוקרות.
מכל האמור עולה עם כן כי תיאוריו של הנזיר האתיופי, שסיים את מסעו בירושלים, מספק הצצה נדירה למה שהתרחש בדונגולה העתיקה במאה ה-16 ובמאות שלאחר מכן. בכך, הושלמו החלקים החסרים בפאזל שהורכב על בסיס ממצאי חפירות ארכאולוגיות ונחשפה התמונה הכוללת של מה שאירע שם בהקשרים חוצי מדינות, בפן התרבותי, החברתי, הדתי והכלכלי כאחד.
